עודכן בתאריך 25/05/2026
אם אתם בעלי דרכון זר (שאינו אירופאי) מתכננים ללמוד לימודים אקדמיים בגרמניה, אולי כבר שמעתם על מבחן הטסטאס (TestAs), הנכלל בדרישות הקבלה מסטודנטים זרים במוסדות רבים להשכלה גבוהה בגרמניה. כדי להצליח בו, כדאי שתדעו אודותיו כמה שאפשר כדי שתוכלו להגיע אליו מוכנים.
מבחן TestAS, קיצור של Test for Academic Studies, הוא מבחן התאמה אקדמית למועמדים זרים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה בגרמניה. הוא לא מיועד רק לתחומי הרפואה, אלא מתאים גם לתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, כלכלה, מדעים, מדעי החברה, ובתלוי במוסד הלימודים – גם לרפואה. המבחן אינו בודק ידע אישי, מוטיבציה או אישיות, אלא יכולות חשיבה, ניתוח, פתרון בעיות והבנה של צורות חשיבה אקדמיות בתחומי לימוד שונים. תוצאה טובה במבחן יכולה לחזק את סיכויי הקבלה, ובחלק מן האוניברסיטאות או המסלולים היא אף עשויה להיות דרישת חובה.
מה חשוב לדעת?
מבחן TestAS מוצע כיום על ידי g.a.s.t, הגוף הגרמני המפעיל גם בחינות מוכרות נוספות כגון TestDaF. הבחינה מתקיימת במרכזי בחינה מורשים ברחבי העולם, וההרשמה מתבצעת דרך פורטל המשתתפים הרשמי של TestAS. כיום קיימות שתי צורות של מבחן TestAS: מבחן דיגיטלי ומבחן מודפס. שתי הגרסאות נועדו למדוד התאמה אקדמית, אך הן אינן זהות לחלוטין. הבחינה הדיגיטלית קצרה יותר ונמשכת כ-3.5 שעות, בעוד שהבחינה המודפסת נמשכת כ-4.5 שעות כולל הפסקות. בנוסף, הבחינה הדיגיטלית כוללת מבחר רחב יותר של מודולים שאינם קיימים באותה צורה בבחינה המודפסת.
את מבחן TestAS ניתן לבצע בגרמנית או באנגלית. עם זאת, הבחירה בשפת הבחינה אינה רק עניין של נוחות אישית. במסלולים מסויימים, ובעיקר במסלולים תחרותיים כמו רפואה או רפואת שיניים, אוניברסיטה מסויימת עשויה לדרוש שהמבחן ייעשה בגרמנית או במודול מסויים. לכן לפני ההרשמה יש לבדוק את דרישות הקבלה המעודכנות של כל אוניברסיטה ושל כל מסלול לימודים.
מבחן ה TestAs מכוון למגוון מקצועות, בין השאר בתחומי ההנדסה, כלכלה, מדעי הרוח, מתמטיקה ועוד. מועמדים ללימודי רפואה צריכים לבדוק היטב איזה מודול דורשת האוניברסיטה שאליה הם נרשמים. בעבר היה מקובל להתייחס בעיקר למודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, אך כיום בבחינה הדיגיטלית קיימים גם מודולים ייעודיים יותר, כולל Medicine ו-Life Sciences. לדוגמה, עבור לימודי רפואה ורפואת שיניים נדרש TestAS בגרמנית עם מודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, Life Sciences או Medicine, וציון אחוזון ממוצע של 80 ומעלה.
לתעודת TestAS אין תאריך תפוגה רשמי, וניתן להוריד אותה דרך פורטל המבחן הרשמי. מאחר שכל אוניברסיטה קובעת כיצד היא משתמשת בציון, מומלץ לבדוק אם במסלול המבוקש קיימת דרישה לציון ממועד מסויים או להיבחנות בפורמט מסויים.
החשיבות של TestAS אינה אחידה בכל גרמניה. יש אוניברסיטאות שבהן הציון משמש כתנאי קבלה, יש כאלה שבהן הוא מעניק יתרון או בונוס בתהליך הקבלה, ויש מסלולים שבהם הוא אינו רלוונטי כלל. לכן יש לבדוק האם האוניברסיטה המבוקשת, במסלול הספציפי ובשנת ההרשמה הנוכחית, דורשת TestAS, באיזה מודול, באיזו שפה ובאיזה ציון מינימלי.
טבלה לדוגמה*:
| אוניברסיטה | דרישת TestAS למועמדים Non-EU לרפואה או רפואת שיניים | שפה / מודול / ציון |
|---|---|---|
| RWTH Aachen | חובה לרפואה ולרפואת שיניים עבור מועמדים זרים. | TestAS בגרמנית. נדרש Core Test + מודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, או בבחינה הדיגיטלית Life Sciences או Medicine. נדרש ממוצע אחוזונים 80 ומעלה. |
| University of Cologne | חובה למועמדים לפקולטה לרפואה במסגרת הליך הקבלה למועמדים שאינם אזרחי האיחוד האירופי. | נדרש Digital TestAS בלבד עם Core Test + מודול Medicine. לרפואה נדרש מינימום אחוזון של 85. |
| University of Greifswald | חובה למועמדי Non-EU לשנה א’ ברפואה וברפואת שיניים. | נדרש TestAS Core Test / Core Module עם אחוזון 50 לפחות, המקביל ל-100 נקודות. בנוסף נדרש ציון תעודת בגרות / סיום תיכון זר של 2.5 ומעלה בסולם הגרמני. |
| University of Göttingen | TestAS מופיע כמסמך חובה בהליך הקבלה למועמדי Non-EU לרפואה ורפואת שיניים בשנה א’. | יש להגיש תוצאת TestAS כחלק מתיק הבקשה, לצד תעודת כניסה להשכלה גבוהה, הוכחת גרמנית ברמה הנדרשת ומסמכי הרשמה נוספים. |
| Heidelberg University | נדרש במסגרת הליך הקבלה של מועמדים זרים שאינם נכללים בהליך הגרמני הרגיל, עבור רפואה, רפואת שיניים, רוקחות ומסלולים נוספים. | לרפואה, רפואת שיניים ורוקחות ניתן להגיש TestAS דיגיטלי או מודפס עם Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, או TestAS דיגיטלי עם Medicine או Life Sciences. לרפואה נדרשת גם גרמנית ברמת DSH-3. |
| University of Hamburg | אינו חובה, אך יכול להעניק בונוס משמעותי בתהליך הקבלה למועמדי Non-EU לתוכניות בסיס, כולל Staatsexamen. | ההשתתפות וולונטרית. ציון החל מ-106 Standardwert יכול להעניק עד 6 נקודות בונוס: עד 3 נקודות על Core Test ועד 3 נקודות על המודול התחומי. |
| University of Münster | אין דרישת TestAS מרכזית בעמודי הקבלה העדכניים לרפואה למועמדי Non-EU. | ההליך מתבסס בעיקר על ציון הבגרות, לאחר המרה לסולם הגרמני. מומלץ לבדוק פרטנית מול האוניברסיטה לפני הרשמה למבחן. |
| Goethe University Frankfurt | אין בעמוד הרשמי העדכני דרישת TestAS מפורשת לרפואה למועמדים זרים. | מועמדים לתואר ראשון או Staatsexamen עם תעודת בגרות זרה מגישים בדרך כלל דרך uni-assist. במסלולי רפואה, רפואת שיניים ורוקחות קיימים תנאי קבלה מיוחדים, לא מופיעה דרישת TestAS. |
*מעודכן למועד עדכון העמוד, יכול להשתנות.
מרכזי TestAs ומועדי הבחינות
את TestAS ניתן לבצע במרכזי בחינה מורשים של g.a.s.t ברחבי העולם. זמינות המרכזים משתנה לפי מדינה, מועד ופורמט הבחינה. לכן מועמדים מישראל צריכים לבדוק בזמן אמת בפורטל ההרשמה הרשמי האם קיים מועד זמין בישראל, או האם עדיף להירשם למרכז בחינה בגרמניה או במדינה אחרת.
ניתן להיבחן ב-TestAS יותר מפעם אחת, ואין מגבלה רשמית על מספר הפעמים שניתן להיבחן. עם זאת, חשוב להבין שהמבחן אינו דומה לבחינת ידע רגילה. הוא בודק בעיקר יכולות חשיבה וניתוח, ולכן חזרה על הבחינה ללא הכנה ממוקדת והיכרות טובה עם מבנה השאלות לא בהכרח תשפר את הציון באופן משמעותי.
תוכן מבחן הטסטאס (TestAs)
כאמור, מבחן הטסטאס בודק יכולות קוגניטיביות של הסטודנט שחשובות לתהליך לימוד התואר, כמו חשיבה אנליטית, יכולת הסקת מסקנות, ניתוח טקסטים ופתרון בעיות. בגרסה הדיגיטלית של TestAS הבחינה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא Core Module, הבודק יכולות קוגניטיביות כלליות כמו חשיבה לוגית ואנליטית, עבודה עם מספרים, זיכרון עבודה וזיהוי דפוסים חזותיים. החלק הזה כולל שלושה סוגי משימות: סדרות צורניות, משוואות מתמטיות וריבועים לטיניים. החלק השני הוא Subject Module, שבו נבחנים בוחרים מודול לפי תחום הלימודים המבוקש, כמו הנדסה, כלכלה, מדעי החברה, מתמטיקה, מדעי המחשב או מדעי הטבע. בחלק זה מופיעים טקסטים, טבלאות, תרשימים או נוסחאות, והנבחנים נדרשים להבין את המידע ולהחיל אותו על שאלות חדשות.
בגרסה המודפסת של TestAS המבנה שונה מעט. החלק הכללי, Core Test, נמשך 110 דקות וכולל ארבע קבוצות משימות: פתרון בעיות כמותיות, הסקת יחסים, השלמת דפוסים והמשך סדרות מספריות. לאחר מכן נבחנים במודול תחומי, שנמשך כ-150 דקות. חשוב לדעת שהבחינה המודפסת אינה כוללת את כל המודולים הקיימים בבחינה הדיגיטלית, ולכן מועמדים לרפואה צריכים לבדוק מראש אם המודול הנדרש להם זמין במועד ובמרכז הבחינה שבחרו.
כיצד מומלץ ללמוד לבחינה?
מומלץ ללמוד לחלק הראשון של המבחן בעזרת ספרי מתמטיקה של המבחן הפסיכומטרי הישראלי, ולחלקו השני של הבחינה מספרי הכנה לבגרויות בביולוגיה, כימיה ופיזיקה ברמה של 3 יחידות לימוד. תוכלו גם ללמוד מספרים היוצאים לאור על ידי חברת Edulink אשר נכתבו כהכנה ספציפית למבחן הטסטאס.
מה אומרים הסטודנטים עצמם על המבחן?
מעדויות של נבחנים שפורסמו בפורומים שונים עולה כי הקושי המרכזי ב-TestAS אינו בהכרח הידע עצמו, אלא ניהול הזמן, העייפות המנטלית והיכולת לדלג נכון על שאלות. נבחן אחד כתב כי ידע לענות על רוב השאלות, אך לא הצליח לסיים את הבחינה בזמן. נבחן אחר ציין כי החלק של זיהוי דפוסים היה מאתגר במיוחד, והמליץ לדלג על שאלות שנתקעים בהן ולחזור אליהן בסוף. לצד זאת, יש גם נבחנים שתיארו את הבחינה כקלה יחסית, במיוחד כאשר הם ראו בה מבחן חשיבה ולא מבחן ידע רגיל. הנה כמה דוגמאות:
“התכוננתי עם ספרים של Edulink מאמזון, ובנוגע לדפוסי השאלות, הבחינה הייתה קשה יותר משאלות הדוגמה.”
“לא התכוננתי בכלל ומצאתי את המבחן קל מאד. זה לא באמת מבחן שאמורים ‘ללמוד אליו’ כמו למבחן ידע, אלא מבחן שנועד לבדוק יכולות חשיבה בסיסיות.”
“אם את/ה הולכ/ת לרפואה, אז כן, המבחן חשוב בשביל זה.”
“יש הרבה שאלות ומעט מדי זמן, כך שקשה מאד לסיים את כל הבחינה. באופן אישי הייתי אומר: שפרו בעיקר את המתמטיקה הבסיסית שלכם.”
“נבחנתי ב-TestAS בגרסה המודפסת עם המודול באנגלית. ידעתי לענות על בערך 90% מהשאלות, אבל הבעיה העיקרית שלי הייתה ניהול זמן. לא הצלחתי לסיים את המבחן בזמן. בסך הכול, חוויית הבחינה עצמה הייתה חלקה.”
“הצלחתי לענות על רוב השאלות, אבל הסתבכתי במיוחד בחלק של זיהוי הדפוסים. הראש שלי פשוט פחות עובד טוב עם דפוסים חזותיים, למרות שעם דפוסים מספריים אני מסתדר. לדעתי עדיין אפשר היה להתמודד עם זה אם מדלגים על שאלות שנתקעים בהן וחוזרים אליהן אחר כך.”
“”השאלות יחסית קלות, אבל ניהול זמן הוא גורם מפתח במבחן. כדאי לבדוק מראש כמה שאלות יש בכל חלק וכמה זמן מוקצב לכל חלק. אל תבזבזו יותר מדי זמן על שאלה אחת.”
“אי אפשר להשוות את זה למבחני כניסה מסורתיים, כי זה לא באמת מבחן כזה. זה מבחן התאמה, והאחוזון מופיע בתוצאה. לדעתי המבחן לא קשה בכלל, צריך פשוט לדעת לנהל את הזמן היטב.”
“זה בעצם נותן נקודות בונוס כשמגישים מועמדות למסלולים. חלק מהאוניברסיטאות נותנות נקודות נוספות על ביצוע המבחן, וחלק הפכו אותו לדרישת חובה.”
“מה שחשוב יותר הוא האחוזון, 1 עד 100, שמקבלים לכל מודול בנפרד. אחר כך מחשבים ממוצע, וזה למעשה האחוזון שרוב האוניברסיטאות בודקות.”
“נבחנתי בזה בפעם הרביעית, וסוף סוף קיבלתי 91% בחלק הכללי ו-95% במודול רפואה.”
מבחן TMS לבעלי דרכון גרמני ואירופאי
מבחן ה-TMS מיועד בעיקר למועמדים ללימודי רפואה בגרמניה, למועמדים גרמנים ולאזרחי האיחוד האירופי, ולעיתים גם למועמדים non-EU אם האוניברסיטה שאליה נרשמו מקבלת TMS כחלק מהליך הקבלה. מדובר על מבחן מיון ייעודי למועמדים ללימודי רפואה כללית (Human Medicine), רפואת שיניים ולעיתים גם וטרינריה או תחומים רפואיים אחרים (תלוי מוסד). גם מבחן זה הוא מבחן קוגניטיבי/אקדמי ואינו מבחן ידע או שפה. כיום מבחן ה-TMS מתקיים פעמיים בשנה, באביב ובסתיו. דמי ההרשמה למבחן המופיעים באתר הרשמי הם 100 אירו.
ה-TMS בודק יכולות קוגניטיביות הנחשבות רלוונטיות ללימודי רפואה, ויש בו מספר חלקים אופייניים:
א. הבנת טקסטים רפואיים/מדעיים – שאלות הבודקות הבנת הנקרא, ניתוח מידע ויכולת הסקת מסקנות.
ב. בעיות חשיבה – כולל לוגיקה, מספרים, יחסים ובעיות מתמטיות.
ג. זיהוי דפוסים חזותיים
ד. ניתוח בעיות מדעיות ורפואיות
ה. בחינת ריכוז, דיוק ועבודה תחת לחץ זמן
ו. משימות זכרון – שינון צורות, שינון עובדות, זכירת קשרים
המבחן מתקיים בגרמנית בלבד, ולכן בפועל צריך רמת גרמנית גבוהה מאד כי לעבור אותו.
ההבדלים המרכזיים בין TMS ל-TestAs
|
קריטריון |
TMS |
TestAS |
|
מטרה |
רפואה |
קבלה אקדמית כללית |
|
קהל יעד |
מועמדי רפואה גרמנים וזרים |
סטודנטים זרים |
|
שפה |
גרמנית בלבד |
אנגלית או גרמנית |
|
חובה? |
תלוי אוניברסיטה |
תלוי אוניברסיטה |
|
משפר סיכויי קבלה ללימודי רפואה? |
כן, מאד |
בדרך כלל לא במקום TMS |
מקרה לדוגמה – מועמד ישראלי בעל דרכון גרמני עם בגרות ישראלית המעוניין ללמוד לימודי רפואה בגרמניה.
האזרחות הגרמנית לא פוטרת אוטומטית מהצורך להיבחן. השאלה היא דרך איזה מסלול מגישים את המועמדות – גרמני/EU או בינלאומי. אזרח גרמני (בעל דרכון גרמני) לרוב יגיש מועמדות דרך המסלול הגרמני/EU. במצב כזה מבחן ה-TMS יהיה הרבה יותר רלוונטי ממבחן ה-TestAS.
המסקנה הפרקטית היא שאם היעד הוא לימודי רפואה, TMS הוא המבחן המומלץ ביותר. אם היעד הוא בתחום אקדמי אחר, מבחן ה-TestAS הוא הרלוונטי.
שאלות ותשובות נפוצות:
האם זרים בעלי דרכון אירופי חייבים להיבחן במבחן TMS?
האזרחות לא קובעת, מה שקובע הוא מסלול הקבלה של האוניברסיטה. אם מועמד בעל דרכון אירופאי כלשהו, הוא בדרך כלל מתחרה על קבלה ללימודי רפואה בקטגוריית: EU applicants. במסלול זה, הרבה פקולטות מתייחסות ל-TMS כמרכיב חשוב מאד. כלומר, גם אם לא תמיד קיימת “חובה” פורמלית, בפועל לעיתים קרובות המבחן קריטי מאד.
האם זרים בעלי דרכון גרמני חייבים להיבחן במבחן TMS?
גם כאן, TMS אינו תמיד חובה, אבל לקבלה ללימודי רפואה בגרמניה הוא לעיתים קרובות כמעט הכרחי כדי לעקוף את המועמדים המתחרים, זאת משום שדרישות ציוני הקבלה לרפואה גבוהים מאד, וללא TMS הסיכוי קטן משמעותית ברבות מהפקולטות.
האם כדאי לגשת ל-TestAS גם אם האוניברסיטה לא דורשת אותו במפורש?
לפעמים כן, אבל לא תמיד. אם האוניברסיטה מעניקה בונוס או נקודות נוספות על ציון TestAS טוב, המבחן יכול לשפר את הדירוג של המועמד, במיוחד במסלולים תחרותיים כמו רפואה, רפואת שיניים או רוקחות. מצד שני, אם במסלול מסויים TestAS אינו נדרש ואינו נלקח בחשבון, אין טעם להשקיע זמן וכסף במבחן רק “ליתר ביטחון”. לכן צריך לבדוק מראש האם המבחן יכול להשפיע בפועל על חישוב סיכויי הקבלה באוניברסיטה הספציפית.
האם ציון TestAS יכול לפצות על ממוצע בגרות לא מספיק גבוה?
במקרים מסויימים הוא יכול לעזור, אבל הוא בדרך כלל אינו “מוחק” ממוצע חלש. רוב האוניברסיטאות בגרמניה עדיין מתייחסות ברצינות רבה לציון הבגרות לאחר המרה לסולם הגרמני. TestAS יכול להוסיף נקודות, לשפר דירוג או לשמש כלי השוואה בין מועמדים זרים, אך לרוב הוא עובד יחד עם שאר הנתונים ולא במקומם.
האם עדיף להיבחן ב-TestAS לפני או אחרי שמחליטים לאילו אוניברסיטאות להירשם?
עדיף לבדוק קודם את דרישות האוניברסיטאות. הסיבה פשוטה: לא כל מוסד דורש אותו מודול, לא כל מוסד מקבל כל פורמט, ולא בכל מקום אפשר להיבחן באנגלית. מועמד שנרשם למודול הלא נכון עלול לגלות מאוחר מדי שהתוצאה אינה מתאימה למסלול המבוקש. לכן נכון יותר לבנות קודם רשימת אוניברסיטאות ריאלית, לבדוק את הדרישות שלהן, ורק אז לבחור מועד, שפה ומודול.
האם כדאי לבחור במודול Medicine גם אם אני מתלבט בין רפואה לביולוגיה או מדעי החיים?
לא בהכרח. מודול Medicine מתאים במיוחד כאשר האוניברסיטה דורשת אותו לרפואה או רפואת שיניים. אם ההתלבטות כוללת גם ביולוגיה, ביוכימיה, מדעי החיים או תחומים קרובים, ייתכן שמודול Life Sciences או מודול אחר יתאים יותר, תלוי בדרישות המסלול. הבחירה הנכונה היא לפי מה שמופיע בדרישות הקבלה של כל תוכנית.
האם אפשר להשתמש באותה תוצאת TestAS לכמה אוניברסיטאות?
ברוב המקרים כן, כל עוד המודול, השפה והפורמט מתאימים לדרישות של כל אחת מהאוניברסיטאות. זו אחת הסיבות שכדאי לבדוק מראש כמה מוסדות במקביל. אם כמה אוניברסיטאות דורשות את אותו מודול, אותה שפה ואותו סוג מבחן, אפשר להשתמש באותה תוצאה לכמה בקשות קבלה. אם הדרישות שונות, ייתכן שתוצאה אחת לא תספיק לכל היעדים.
האם ציון גבוה בחלק התחומי יכול לאזן ציון נמוך בחלק הכללי?
זה תלוי באוניברסיטה. יש מוסדות שמחשבים ממוצע בין החלק הכללי למודול התחומי, יש כאלה שמסתכלים על אחוזון מינימלי בכל חלק, ויש כאלה שמעניקים ניקוד שונה לכל רכיב. יש לבדוק איך האוניברסיטה מתרגמת את הציון לציון קבלה או לדירוג מועמדים.
האם כדאי לגשת שוב ל-TestAS אם הציון לא מספיק גבוה?
אם הציון רחוק משמעותית מהדרישה, בחינה חוזרת יכולה להיות הגיונית, אבל לפני שנרשמים שוב כדאי להבין מה בדיוק לא עבד: האם הבעיה הייתה ניהול זמן, עייפות, חוסר היכרות עם מבנה השאלות, קושי במתמטיקה בסיסית או בחירה לא נכונה של מודול. חזרה על המבחן בלי שינוי בשיטת ההכנה לא תמיד תביא לשיפור משמעותי.
האם TestAS הוא מבחן ידע ברפואה?
לא. גם כאשר בוחרים במודול Medicine, המבחן אינו בודק ידע רפואי קודם כמו אנטומיה, פיזיולוגיה או כימיה ברמת אוניברסיטה. הוא בודק יכולות חשיבה, הבנה, ניתוח נתונים, הסקת מסקנות והתמודדות עם מידע אקדמי. לכן ההכנה למבחן שונה מהכנה לבחינת ידע רגילה.
האם צריך קורס הכנה ל-TestAS?
לא בהכרח. חלק מהמועמדים מצליחים להתכונן לבד בעזרת חומרי תרגול, מבחני דוגמה וסימולציות זמן. עם זאת, מכינה ללימודים בגרמניה או ליווי מסודר יכולים לעזור למועמדים שמתקשים לבנות תוכנית תרגול, להבין את סוגי השאלות, לעבוד תחת לחץ זמן או לבחור את המודול הנכון. הבחירה תלויה ברמת העצמאות של המועמד, בלוח הזמנים ובחשיבות הציון עבור האוניברסיטאות שאליהן הוא נרשם.
כמה זמן מראש כדאי להתחיל להתכונן ל-TestAS?
רצוי להתחיל לפחות כמה שבועות לפני המבחן, ובמקרים של מועמדים לרפואה אפילו מוקדם יותר, לא בגלל שצריך ללמוד חומר רב, אלא בגלל שצריך להתרגל לקצב הבחינה.
האם מועמד ישראלי צריך להיבחן באנגלית או בגרמנית?
זה תלוי בדרישות האוניברסיטאות. גם אם קל יותר להיבחן באנגלית, יש אוניברסיטאות או מסלולים, במיוחד ברפואה, שעשויים לדרוש TestAS בגרמנית. בנוסף, רוב לימודי הרפואה בגרמניה מתקיימים בגרמנית, ולכן בחינה בגרמנית יכולה לשקף טוב יותר את מוכנות המועמד ללימודים עצמם. עם זאת, אין לבחור בשפה מסויימת בלי לבדוק את דרישות המסלול.
האם TestAS רלוונטי גם למי שכבר למד שנה באוניברסיטה בישראל?
ייתכן שכן. לימודים קודמים בישראל יכולים להשפיע על הכרה אקדמית, על סוג ההרשמה ועל עמידה בדרישות הקבלה, אבל הם לא בהכרח מבטלים את הצורך ב-TestAS. בחלק מהמקרים האוניברסיטה עדיין תדרוש את המבחן ממועמדים זרים, במיוחד במסלולים עם ביקוש גבוה. לכן חשוב לבדוק את המעמד של המועמד מול כל אוניברסיטה בנפרד.
האם TestAS נדרש גם ללימודים באנגלית בגרמניה?
לפעמים כן. TestAS אינו קשור רק לשפת הלימודים, אלא למעמד המועמד ולדרישות הקבלה של התוכנית. יש תוכניות באנגלית שעשויות לבקש TestAS, ויש תוכניות בגרמנית שלא יבקשו אותו. לכן לא נכון להניח שאם התוכנית באנגלית, המבחן אינו רלוונטי.
האם כדאי להוסיף את תוצאת TestAS גם אם היא לא גבוהה במיוחד?
אם האוניברסיטה לא דורשת את הציון ואין חובה להגיש אותו, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמצרפים תוצאה בינונית או נמוכה. תוצאה חזקה יכולה לחזק את הבקשה, אבל תוצאה חלשה לא בהכרח מוסיפה ערך. במקרים שבהם TestAS הוא חובה, כמובן שיש להגיש את התוצאה גם אם היא אינה אידיאלית, ולבדוק אם קיימת אפשרות להיבחן שוב במועד מתאים.
מה הטעות הנפוצה ביותר של מועמדים ישראלים שניגשים ל-TestAS?
הטעות הנפוצה היא להירשם למבחן לפני שבודקים לעומק את דרישות האוניברסיטאות. מועמדים רבים מתכוננים היטב למבחן, אבל מדלגים על השאלה החשובה יותר: איזה מבחן בדיוק נדרש להם. בחירה לא נכונה של מודול, שפה או מועד עלולה לגרום לכך שגם ציון טוב לא יהיה שימושי למסלול המבוקש.
