אחרי שהחלטתי סופית שבא לי לעסוק באדריכלות ולעצב את הנראות של הערים בעתיד או לפחות לתת בזה יד, התחלתי לחפש איפה.
כמובן שבהתחלה הרעיון הראשון שהיה לי לא היה איטליה, או חו"ל, חיפשתי קרוב ובטוח וכמובן שבעברית.
חיפשתי מוסד שישלב באופן מושלם את שני התחומים שבגללם בחרתי ללמוד את המקצוע הכל כך מורכב הזה, הצד האומני (האומנותי) והצד הריאלי (המתמטי והטכני), ואחרי טיולים בימים פתוחים באוניברסיטאות המוכרות כמו בצל אל, הטכניון ואריאל האמת שאריאל הייתה נראית לי הכי מאוזנת מהבחינה הזו.
מצד אחד הטכניון, מאוד.. טכני, כן, כשמו כן הוא. מוסד בעל שם בינלאומי וכך גם דורש ותחרותי, מצד שני, בצלאל עם דרישות אומנותיות גבוהות וגם הוא מוכר בעולם אך התחושה שקיבלתי שם לגבי אדריכלות מאוד קונספטואלית ורעיונית, פחות מעשית ופחות היכרות עם הפיזיקה והמדע שמאחורי הדבר.
בזמן שהתעניינתי באריאל שמעתי מחבר על לימודים באיטליה והתחלתי לחקור על הנושא קצת יותר דרך קבוצות בפייסבוק, חברים, אתרים וקמפוס לימודים בחו"ל.
לא לקח לי יותר מידי זמן להבין שאני רוצה ללמוד אדריכלות באיטליה, בעיקר אחרי שראיתי את האפשרות לעשות תואר כפול (ראשון ושני ביחד) ולחזור לארץ עם עדיפות ומשהו שונה להציע מרוב שוק הסטודנטים בארץ. ישנם הרבה מקומות וארצות בעולם שלימודי האדריכלות בהן הם ברמה גבוהה ומעניינים אבל אין עוד ארץ בעולם שיצאו ממנה כל כך הרבה אומנים ואדריכלים והיסטוריית האדריכלות בה כל כך עשירה כמו איטליה.
די מהר בחרתי 3 ערים מועדפות- פירנצה, רומא או מילאנו ובשלב ב' של המכינה של קמפוס, שבמילאנו, בחרתי את פירנצה. חשוב לציין שביקרתי בפירנצה בעבר וידעתי למה לצפות. לטוב ולרע המעבר לכאן מרגיש כמו מסע בזמן לפעמים.
שלושת הערים מציעות לימודים ברמה מאוד גבוהה וכמו כן מוכרות בעולם בתחום. השוואתי בין הערים לפי הפרמטרים שמצאתי לחשובים מבחינתי כמו יוקר מחייה, סוג אוכלוסיה (כמות הסטודנטים הזרים בה בין היתר), עומס האוכלוסייה וכד'. כמו שאמרתי מקודם, חיפשתי מוסד שיאזן בין שני התחומים שמרכיבים את התואר וזה מה שמצאתי בפירנצה.
פירנצה הייתה (לפחות לפי מה שאני מצאתי) זולה יותר, נוחה יותר לסטודנטים (מבחינת גודל העיר, מרחקים לא רחוקים מהאוניברסיטה לכל מקום אחר בעיר), לא עמוסה ולא צפופה מידי באנשים, והקהילה היהודית פה ממש תומכת ופעילה לכל מי שמוזמן (אני לא דתי או מסורתי אבל רחוק מהארץ, נחמד להיות מוקף בערב שבת בעוד ישראלים מדי פעם).
באחד הימים שהייתי צריך ללמוד למבחן בהיסטוריה החלטתי לצאת מהבית ופשוט ללמוד על ההרמון או המבנה שעליו המבחן, מול אותו המבנה! אותם מבנים שגם בישראל לומדים עליהם דרך מצגות ותמונות בגוגל, יכולתי לשבת לצידו, ברוב המקרים אפילו להיכנס פנימה וללמוד בחצר שלו ולשאול למידע שאפילו לא קיים באינטרנט.
הלימודים בשנה הראשונה היו מורכבים ממתמטיקה, תורת החומרים, אורבניסטיקה (תכנון ערים), תולדות האדריכלות, שרטוט/עיצוב, מעבדה וגאומטריה תיאורית.
ההתחלה הייתה קשה מאוד!!! והאמת שגם שאר השנה. אבל השיפור אפשרי ומורגש מהר מאוד, ובעיקר היה תלוי בי ובכמה אני מתערבב בתרבות האיטלקית ועם החברים לכיתה.
אמצע השנה כבר היה שונה מאוד מהתחלתה, והשיפור לקראת סוף השנה היה כבר מהותי ביותר.
קיימות (ומומלצות) הרבה אופציות ללמוד מחוץ לבית, בעיקר 4 ספריות נעימות ללמוד בהן, בנוסף לשלל בתי קפה או חצרות ופארקים שפתוחים לסטודנטים, בנוסף לאפשרות ללמוד בפקולטה עצמה שפתוחה עד 11 בלילה.
בכל סמסטר יש מבחן פרציאלה (מחצית) לכל מקצוע. ישנם מקצועות שיורדים בסמסטר השני ואחרים שמתווספים. בסוף השנה הציון מורכב ממוצע של מבחני המחצית עם מבחן סוף השנה (מבחן בעל פה) ובחלק מהמקצועות גם פרוייקט.
הציונים נעים בין 0-30 כש- 18 זה "עובר". בחלק מהמקצועות, אם לא עברת את שני מבחני המחצית אתה יכול לגשת למבחן בעל פה. קיימים שני מועדים למבחנים אלו וישנה גם הזדמנות לעשות מחדש אם נכשלת בשניהם, וכך גם את מבחן סוף השנה.
מבחני סוף השנה מתחילים ביוני ונגמרים בסוף יולי (אין לימודים באוגוסט). בחודשים יוני ויולי אין יותר שיעורים, כלומר יש אפשרות להתרכז בחומר הבחינה ובפרויקטים, חלק מהמקצועות כוללים גם שעות "קבלה" שהמורה נמצא כדי לענות על שאלות, עזרה בפרויקטים או חזרה אתו על מבחן שלא הלך טוב. במידה ונכשלתם ונגמרה השנה, יש מועד בספטמבר/אוקטובר, לפני תחילת השנה (אמצע אוקטובר),
האמת היא שיש אפשרות לגשת לכמה מועדים שרק תרצו. האפשרות קיימת, אבל כמות המבחנים מצטברת וישנם מקצועות מסוימים שלא ניתן לגשת אליהם אם לא סיימת את המקצוע שמקדים לו, כמו לדוגמה, נכשל בהיסטוריה א' (בשנה הראשונה) חוסם את האפשרות לגשת להיסטוריה ב' (בשנה השנייה).
ברוב המקרים, הפרופסורים וגם האסיסטנטים שלהם הם אדריכלים בעצמם, חלקם אפילו מוכרים, שיודעים מוכנים לסייע גם מעבר לשעות הלימודים. ישנם גם כנסי אדריכלות וכנסי העשרה רבים אחרים שבית הספר מקשר אתכם אליהם.
שימו לב! אני לא ממליץ לצפות ולקוות להבנה מצד המורה בכל מה שקשור לקשיי השפה אצל סטודנטים הזרים, בעיות התאקלמות וכד', ישנם מורים שיתייחסו אליכם כשווים לתלמידים האיטלקיים.
למזלי כל המורים שלי גילו הבנה וסבלנות רבה במהלך השיעורים, אך לא במבחנים..
עם כל הקושי שבדבר, אני יכול להגיד בלב שלם שהרגעים שבהם אני מאושר מההחלטה לגבי לימודי האדריכלות באיטליה ובפרט בפירנצה, עולים על רגעי התסכול והיאוש שבהחלט קיימים. הדרך קשה אבל לגמרי אפשרית, בעיקר בעזרת סטודנטים נוספים שעוברים את אותה הדרך במקביל אליכם או משנים מעליכם שיודעים להכווין ומוכנים לעזור.
