מאת איתן קרני
לימוד השפה:
לימוד שפה באיטליה הוא המועיל ביותר אך אינו זול בלשון המעטה. לפני רישום לבי"ס שכזה ממולץ לקנות בארץ ספר דיקדוק (Grammatica) ולעבור על הבסיס בצורה היסודית ביותר. לעניות דעתי דבר זה, באם יעשה, יחסוך הרבה זמן, ושוב – גם כסף.
בבי"ס כזה יש להשקיע לפחות 3 חודשים בכדי להגיע לרמה סבירה פחות או יותר. המחיר הממוצע לכיתה של עד 12 איש מתחיל ממאה יורו לשבוע. במקביל, יש לקנות את ספר הלימוד התיאורתי Alfa Test עם ידידו "ספר התרגילים"
אפשרי למצוא אותו בכל חנות ספרי לימוד באיטליה במחיר של 37 יורו או שניתן לקנות אותו יד שנייה מחבר'ה באתר. לגבי חבר'ה נטולי רקע לימודי במקצועות הריאלים (כמו אנוכי) רצוי להתצטייד גם בספרי תיכון בעיברית, לאחר הבינכם את חומר הלימוד כל שנותר הוא לעבור על החומר באיטלקית וללמוד את המושגים ואת השינויים הקלים שישנם. לקראת הסוף מומלץ להוריד מאתרי האוניברסיטאות השונים (בגוגל: italia università) מבחני כניסה של שנים קודמות. מניסיוני האישי, במהלך הלימוד רמת החומר וכמותו גרמו לי לתסכול ולתחושה של "זה בלתי-אפשרי" מה שתוגבר בצורה משמעותית ע"י מכשול השפה. לאחר מעשה, אני חש שתחושות אלה היו בלתי-מוצדקות. הרמה שדורשים בבחינת הכניסה אינה גבוהה!
בי"ס אלה לרוב מציעים מגורים מגוונים (כמובן, עם עליות תיווך). המלצתי היא לוותר על הצעתם הנדיבה: המחיר הוא גבוהה מאד והנוחיות אינה דבר של מה בכך. אני ממליץ לחפש דירה (עם שותפים) למ'ס החודשים הרצויים. זה יוצא גם בהרבה יותר זול, ומה שלא פחות חשוב מזה – יותר נוח וחופשי.
כסף כסף כסף:
דבר משמעותי לא ככה?! אז לחודשים שאתם הולכים לבלות על ויזת תייר (ושלא יבלבלו לכם בשכל – אין צורך, מיותר, מייגע, מעיק, מציק, מטריד… לעשות ויזת C) אני ממליץ להתצטייד ב 200 אירו מזומן וכמובן בכרטיס אשראי בינלאומי. מניסיוני, רצוי לקנות אירואים כבר בארץ ולהפקיד אותם בחשבון עו"ש מט"ח ככה אתה חוסכים עמלה גבוהה כאשר הבנק קונה לכם באותו רגע את המטבע משקלים. כרטיס האשראי הוא חסכוני יחסית, לדוגמא, מסטרכרד מאפשרים קנייה מספקים ללא תשלום עמלה ומשיכה מכספומטים עם עמלה של 2.1 אירו על כל משיכה + 0.033% מסך המשיכה.
המחירים באיטליה הם גבוהים מאד יחסית לארץ ולכן צריך לשים לב לא לגלוש יותר מידי, בייחוד כיוון שאנחנו קונים ביורו זה נראה זול (את הכפלת המחירים המקומיים ב6 אני עדיין לא הפסקתי לעשות). על קניות של מצרכים פשוטים לכמה ימים לאדם אחד אתם תצאו בלא פחות מ20 יורו שזה כמעט 120 ש"ח!
כל מה שאתם יכולים לקנות מהארץ – תיקנו: מחומרה למחשב ועד שמיכת פוך.
לגבי הכבר סטודנטים: המלצתי היא להביא עמכם בוחטה של כסף מה changer ולהפקיד אותו בחשבון בנק איטלקי. Attenzione! לפי החוק האיטלקי אי-אפשר לפתוח חשבון בנק כל עוד לא קיבלתם את האישור הסופי של ה premesso di soggiorno (אישור שהייה) ככה שיש להזהר אם הבוחטה. בעיניין קניות יומיומיות יש לשים לב: המחירים בין סופר-מארקט אחד למשניהו יכולים להיות שונים בקיצוניות. עדיף לעשות סיבוב ובהתחלה לקנות מחנויות שונות בכדי לקבל מושג על המחירים. מין הסתם החנויות שבמרכז יקרות יותר (לפעמים באופן משמעותי) מהחנויות בשכונות הצדדיות.
בירוקרטיה איטלקית בארץ:
משמע – השגרירות. כפי שכבר ודאי שמעתם, לאיטלקים יש מדיניות של חשק, אם הפרצוף שלכם מוצא חן בעיני הפקיד הוא יעביר, ואם לא תטורטרו עד שנפשכם תחזור לבורא. אני, בכדי להמנע מבעיות וויכוחים הבאתי אחד לאחד את כל מה שהם דרשו. אל תנסו להתחכם עם הערבות הבנקאית. כן, זה עולה הרבה כסף אבל הם לא מקבלים שום דבר אחר.
טיסות:
באם נרכש כרטיס לכיוון אחד יש לתת להם גם כרטיס פיקטיבי חזרה לארץ. או שהחברה ממנה נרכש הכרטיס מספקת זאת או שבקלות אפשר לשנות את היעד, התאריכים והשעות ע"י עריכת הכרטיס האלקטרוני ב Word להוסיף, לשנות ולהשמיט כאוות נפשכם.
מסמך אירוח: בקשו מכל סטודנט ישראלי בעיר מגוריכם (באיטליה) והוא ישמח להמציא לכם אחד. לא לשכוח בנוסף גם את צילום דרכונו
וה Premesso di Soggiorno שלו.
ביטוח רפואי:
מספיק כזה לחצי שנה. אפשר לקבל חינם מחברת MasterCard או לרכוש מקופת-חולים.
צילומים:
בצעו צילומים של כל המסמכים שברשותכם: ת.בגרות, פסיכומטרי (מקורי +
תירגום), דרכון, ביטוח רפואי, כ. טיסה…
בירוקרטיה באיטליה:
תישכחו ממה שכבר עשיתם. את הקוסטורה (תחנת המשטרה) לא מעניין, תעשו
זאת שוב, והפעם – בדרך שלהם.
שעות העבודה הם 8:00-12:00. יש לבקש את המסמכים שהם דורשים למילוי. לחזור הביתה ולמלאם. בדרך הביתה, לרכוש 2 בולים מכל Tabaccheria בעלות כוללת של 14 יורו. בנוסף, דרושים 4 תמונות פספורט עדכניות. ישנה מכונת-צילום ב questura.
להגיע לפני השעה 8:00 (הכי מוקדם שאפשר) ולקחת מספר. התור נע לאט מאד. ללכת הביתה, לגרבץ במשך 3 שעות ולחזור על עיקבותיכם. להכנס, להגיש המסמכים (צילום דרכון וויזה + טפסי השהייה הממולאים), לחייך ולקוות לטוב.
לחזור אחרי 40 יום בכדי לקבל את האישור הסופי.
Codice Fiscale:
זהו מספר המשלב את שימכם ותאריך לידתכם. אפשר למצוא אותו באינטרנט במספר לא מועט של אתרים (שוב, גוגל Codice Fiscale), אך אין זה מספיק. יש להירשם במשרד ממשלתי (בכדי להיות במאגר הנתונים שלהם). פרוצדורה קצרה שאורכת לכל היותר שעה.
מילגות Borsa di studio:
אני, כמו רבים מחבריי, לא הגשתי בקשה למילגה בשנה הראשונה מפאת חוסר מידע. המילגה היא ע"ס של 4000 יורו במזומן, 2 תשלומים. לא רע בכלל. בייחוד שממירים את הסכום לשקלים 24,000 ש"ח בקירוב!! בנוסף לכסף ניתן לקבל גם עזרה במעונות וארוחות חינם בחדר האוכל של הפקולטה. את הבקשה למלגה יש למלא עוד לפני הרישום באתר האינטרנט הראשי למילגות של משרד החינוך האיטלקי. את האישורים יש להוציא ממשרד הרווחה באיזורכם (מצב כלכלי ומשפחתי) עם תרגום מנוטריון מוכר ע"י השגרירות (את הרשימה ניתן לקבל במשרדי השגרירות).
ממה שלמדתי עד כה, בשביל להמנע ממצבים לא נוחים, בייחוד עם הבירוקרטיה הממשלתית – אין להתווכח. לתת להם מה שהם מבקשים אפילו אם זה נישמע מגוחך. לאחרונה, יצאתי עם הרגשה מוזרה, ויכול להיות גם נכונה, שהאיטלקים, בצורה קיצונית ביותר, זורקים *** על העבודה שלהם. לדוגמא, לפני כמה ימים שברתי בטעות את וטרינת המיקלחת בדירה שלי, פתחתי את דפי-זהב והתחלתי לעשות טלפונים. מכל בעלי-מקצוע שדיברתי יצא רק אחד שהיה מוכן לבוא ולבדוק בעלות של 20 יורו, הערכת מחיר הוא לא היה מוכן לתת לי. לגבי האחרים, כולם התחמקו מלבצע את העבודה בתירוצים שונים. דבר דומה קרה גם עם חברת האינטרנט. שירות הלקוחות הוא פשוט בושה, אתה מרגיש מתוסכל שבכלל התקשרת. כמה שזה נישמע דבילי אבל, צריך להרגע ולהבין שאתה חי במדינה שבה הדברים נעשים בצורה שונה מבארץ (ואז גם אתה מתחיל להעריך, קצת, את מה שיש בבית). המלצה לזה אין לי כ"כ אלא רק לנסות לא לבכות ולצרוח מעצבים. לנסות להתחמק מדימויים של שריפת איטלקים על גלון בנזין. גם זה יותר יקר מבארץ. הבנזין אני מתכוון.
לפעמים צריך גם לאכול:
אחת מהאסוציאציות הראשונות היא אוכל טוב. עאלק!!
אז בהתחלה אוכלים בחוץ, עד שהכיס מתרוקן ואבא צועק בטלפון. גם ככה נימאס לאכול רק פיצות. אחרי זה מנסים לבשל פאסטה. והיא תמיד אותו דבר: ספגטי עם רוטב עגבניות מוכן מהסופר. אז התחלתי להאשים את המדינה המחורבנת הזאת שבעצם האשם היחיד (טוב, אולי לא היחיד) היא אני. אני בחיים לא בישלתי משהו בדרגת קושי מעל לשקשוקה! הטבחים היחידים שהיו לי בחיים הם אמא-טבח צבאי-אמא. בשורה התחתונה, האוכל כאן הוא לא מה שאליו אנחנו רגילים. אבל אם מתכננים להשאר כאן 6 שנים ויותר צריך לדעת מינימום להסתדר. אז יש מלא דרכים משונות שאפשר להכין את הפאסטה. ולפעמים זה אפילו יוצא טעים. צריך להשתדל לא להתעצל וללכת לקנות אצל הירקן ובמאפיות (כי הירקות בסופר לא משהו והלחמים שם על הפנים במקרה הטוב). זה דבר שאני לא הייתי מורגל אליו.. זה קשה בהתחלה אבל, כמו שאומרים: קשה יש רק בלחם (למרות שיש גם ביצה קשה, שאם היא לא הייתה גם קשה לא היו קוראים לה ככה). אז תורידו מתכונים מהאינטרנט, תבקשו מאמא ודודות לשלוח לכם מתכונים פשוטים באימייל ותתחילו במלאכת האומנות. לגבי כשרות, המוצרים אינם מסומנים מסיבות שברורות לכולם. ניתן למצוא את המוצרים הכשרים באינטרנט (גוגל Kosher Italia).
לגבי בשר מוכשר, ניתן ליצור קשר עם הרב המקומי ולרכוש ממנו. למתעצלים (כמוני) אפשר לבקש משלוח של מלא קבאנוסים מהארץ. זה מסריח אבל עם חביטה זה יוצא סבבה.
לגבי אוכל בחוץ, כמו בכל מקום יש את המקומות היקרים והזולים. בערים מסויימות ניתן למצוא שווראמה וקבב נטולי חומוס אומנם (יציעו לכם מיונז במקום) אבל לא רעים. יש את האפריטיבו Aperitivo המפורסם שאם אתה באמת קמצן אתה קונה משקה זול ומתנפל על המתאבנים שלהם. ואם אתה סופר קמצן אתה הולך עם חברים, הם קונים משקאות ואתה טוחן את הפיצות הקטנות האלה.
דירה להשכיר:
אז ככה: יש דרכים רבות דרכם אפשר למצוא דירה, אם זה דרך חברים, מודעות באינטרנט, מודעות התלויות בקמפוס האוניברסיטה כמעט בכל מקום, מרכז צעירים giovani informazione וכדומה. המודעות מכילות מהשכרת חדר בודד Stanza singola וכלה בחדר זוגי (עם עוד שותף doppia) ועד לדירות שלמות. הבעיה היא שרוב בעלי הדירות מעדיפים בחורות מסיבה ברורה (לא מזדיינות, אלא יותר נקיות ושקטות) דבר המעיק על הישראלי המצוי. טווחי המחירים משתנים מעיר לעיר. בפארמה אני יודע שהמחירים נעים בין 200-400 יורו לחדר (דבר שתלוי באיכות ומיקום הדירה).
עדיף לאסוף ארסנל גדול של מספרי טלפון ולראות כמה שיותר דירות שאפשר אם ניתן. מפה של העיר (לצורך מציאת הרחובות) ניתן להשיג חינם מכל turisti informazioni.
ולסיכום: היה סבבה לכתוב את המאמר, בייחוד בגלל שאין לי דבר אחר לעשות בימים האחרונים ואני משועמם מוות ומחכה לתחילת הלימודים. אם מה שכתבתי יעזור אפילו לאדם אחד במשהו קטן, היה שווה. תאכלס..
לתגובות, נאצות והטרדות [email protected]
