לכל אורך תהליך הרישום והקבלה שלכם ללימודים בגרמניה, תתקלו במגוון מושגים שאולי אינכם מכירים, במיוחד אם אתם רק בתחילת התהליך ועדיין לא למדתם את השפה הגרמנית או שעדיין לא התחלתם את המכינה ללימודים. אל תבהלו, אנחנו כאן לעזור ולהסביר. הנה כמה מן המושגים הנפוצים ביותר שאתם עשויים להיתקל בהם:
מבחן TestDaF
TestDaF הוא מבחן שליטה בשפה הגרמנית. זהו המבחן הכי נפוץ בגרמניה וכולל בתוכו 4 פרקים.
אורך המבחן כ-3 שעות.
אלו הפרקים הנדרשים:
1. קריאה – 3 טקסטים ומשימות עבורם. משך – 60 דקות.
2. האזנה – 3 טקסטים ומשימות אליהם. משך – 40 דקות.
3. חלק כתוב – משימה אחת. משך הזמן הוא 60 דקות.
4. חלק בעל פה – 7 משימות. משך הזמן הוא 35 דקות.
עליכם לקבל בכל חלק של הבחינה לפחות 4 נקודות .
במידה וקבלתם ציון 3 באחד החלקים הציון הסופי יהיה ציון נכשל.
ניתן לעשות את המבחן בכ- 95 מדינות שונות בעולם כולל ישראל.
ניתן לעשות את המבחן בכ- 450 מוקדים שונים בגרמניה, יש לבדוק כל שנה מהם התאריכים המדויקים.
עלות המבחן כ- 195 יורו. למועדי הבחינות ומרכזים מורשים בגרמניה ובישראל אנא עיין באתר הרשמי
TELC
מבחן ה- TELC בוחן כמו שאר המבחנים את יכולות השליטה בשפה הגרמנית.
מבחן ה- TELC מורכב מחלק בכתב וחלק בעל פה. אורך המבחן כ- 3 שעות ו -40 דקות (כולל הפסקה של 20 דקות).
לפני המבחן בעל פה, יש 20 דקות של זמן הכנה. הבחינה בעל פה יכולה להתקיים ביום הבחינה בכתב או ביום אחר, יש לבדוק כל שנה מהם התאריכים המדויקים. עלות המבחן כ- 250 יורו.
למועדי הבחינות ומרכזים מורשים ברחבי גרמניה בדקו באתר הרשמי.
DSH
ה-DSH הוא מבחן שפה אשר מוכיח את השליטה בשפה הגרמנית כדי להתקבל לאוניברסיטאות בגרמניה.
ניתן להיבחן בעשרות בתי ספר לשפות ברחבי גרמניה והמבחן מוכר על ידי כל האוניברסיטאות בגרמניה.
המבחן מחולק לשני חלקים גדולים: המבחן בכתב והמבחן בעל פה. יש לקבל ציון עובר לפחות (ציון 2 ששווה ל 67% תשובות נכון) בשני החלקים.
המבחן בכתב מתחלק לארבעה חלקים (שמיעה, כתיבה, הבנת הנקרא, דקדוק) ויש לקבל בממוצע ציון עובר בארבעת החלקים,
כלומר ניתן להוציא ציון נכשל באחד החלקים של המבחן בכתב ובכל זאת לקבל ציון עובר בבחינה בכתב.
החלק בעל פה מתבצע ביום אחר והסטודנט נבחן מול בוחן מטעם בית הספר. חלק זה נמשך כ-20 דקות.
האווירה במבחן היא לרוב מאוד ידידותית והבוחנים עוזרים לסטודנט ומכוונים אותו.
לפני הבחינה הסטודנט מקבל טקסט קריאה קצר ותפקידו של הסטודנט להביע את דעתו על סמך הטקסט.
בנוסף נשאלות שאלות כלליות כמו תחביבים, ארץ מוצא וכדומה.
תוצאות הבחינה מתפרסמות כשבוע עד שבועיים לאחר הבחינה.
עלות הבחינה נעה בין 40 ל-150 אירו. לרוב ניתן להיבחן לכל היותר פעמיים באותו בית ספר ולפעמים אף נדרש הסטודנט לחכות לפחות חודשיים בין המועדים.
שימו לב: המבחן מוכר בכל אוניברסיטאות בגרמניה כל עוד המבחן כולל שני החלקים: המבחן בכתב והמבחן בעל פה.
**קמפוס לימודים ממליצה לעשות את מבחן ה-TESTDAF, מכיוון שהוא נחשב לקל ביותר**
מבחן TestAS
ה-TestAS הנו מבחן פסיכוטכני שהוקם ע”י ה- TestDAF Institute. (המכון שאחראי גם על מבחן ה-TestDAF), ומיועד לסטודנטים זרים המעוניינים ללמוד במוסד להשכלה גבוהה בגרמניה.
ה-TestAS הוכנס לראשונה בשנת 2007 ומאז ניתן לעשותו במועדים ומוקדים שונים ברחבי גרמניה (וגם בישראל). מטרת העל של ה-TestAS
היא לתת מדד מדויק יותר לאוניברסיטה ולסטודנט עצמו לגבי סיכוייו לסיים בהצלחה את לימודיו במקצוע הספציפי
אותו הוא מעוניין ללמוד ולהעניק יתרון משמעותי בהליך הקבלה לסטודנטים בעלי תוצאות טובות יותר במבחן.
בשנים האחרונות יותר ויותר אוניברסיטאות דורשות לעבור את המבחן כתנאי להגשת מועמדויות וישנן אוניברסיטאות בהן
ציון המבחן הוא המדד היחיד לסינון המועמדים (למשל אוניברסיטת קולון במקצוע הרפואה לא מתייחסת לציון הבגרות, אלא רק לציון הטסטאס).
Ausbildung
התרגום הישיר של המושג אאוסבילדונג הוא חינוך, השכלה. אך לרוב הכוונה היא ללימודי תעודה, כלומר השכלה מקצועית על תיכונית.
בגרמניה ניתן לעשות אאוסבילדונג כמעט בכל מקצוע אפשרי: סיעוד, נגרות, מלצרות, חשמלאות וכו’.
הלימודים נמשכים בדרך כלל 3 שנים וכוללים לימודים תיאורטיים ופרקטיקה.
Studienkolleg
שטודיינקולג (מכינה מיוחדת שמחליפה את הבגרות) מיועדת לסטודנטים זרים שבגרותם לא מוכרת בגרמניה,
דוגמת ברזיל או רוסיה. בגרות ישראלית מוכרת בגרמניה, ולכן ישראלים לא זכאים ללמוד במכון זה.
Duales Studium
זהו מסלול לימודים אקדמי שבניגוד למסלולים רגילים משלב לימודים תיאורטיים עם פרקטיקה.
לאחר הלימודים הסטודנט יהיה גם בעל תואר ראשון וגם בעל נסיון רחב בתחום ספציפי. מסלול זה נותן יתרון אדיר בשוק העבודה.
דוגמאות למסלולים כאלה: כלכלה, מדעי המחשב, סיעוד וכו’. לרוב הגוף המארגן את הלימודים הוא גם המעסיק העתידי,
כך שלרוב הסטודנט מתחייב לעבוד אצל המעסיק מספר שנים מסויים לאחר סיום הלימודים.
NC- Numerus Clausus
נומרוס קלאוזוס („מספר סגור” בלטינית) הוא מושג שמשמעותו היא הגבלת מספר הסטודנטים המועמדים ללמוד מקצוע מסויים.
במקצועות רבים הביקוש הרבה יותר גבוה ממספר הסטודנטים שהאוניברסיטה מסוגלת לקלוט.
אם המועמד נרשם למקצוע “ללא NC“ ויש לו בגרות מלאה, הוא יקבל את המקום באופן אוטומטי ללא התחשבות בממוצע הבגרות.
מקצועות ה-NC, או במילים אחרות, zulassungsbeschränkte Studiengänge (מסלולי לימוד עם הגבלת מספר מקומות), הם המקצועות עם ביקוש גבוה, כמו למשל רפואה, רפואת שיניים, הנדסה, מדעי המחשב וכו’.
מקצועות ללא NC, או במילים אחרות, zulassungsfreie Studiengänge (מסלולי לימוד ללא הגבלת מקומות), הם לרוב מקצועות במדעי החיים והטבע, כמו כימיה וביולוגיה.
במקצועות כמו בלשנות, הנדסה ביו רפואית, פסיכולוגיה וכו’, אין צורך בממוצע בגרות מסויים.
קיימים מאות מסלולים ללא NC. יש לבדוק באתר האוניברסיטה את תהליך סינון המועמדים, מאחר ומקצוע עם NC באוניברסיטה אחת יכול להיות ללא NC באוניברסיטה אחרת.
Immatrikulation
לאחר שהגשתם מועמדות לאוניברסיטה אחת או יותר, כל אוניברסיטה תיידע אתכם אם התקבלתם או לא. אם התקבלתם, הגיע הזמן לתהליך שנקרא Immatrikulation, שבו הסטודנט “לוקח” את מקום הלימודים. בסיום התהליך המועמד הופך רשמית לסטודנט מן המניין. על מנת לבצע את התהליך, יש להגיע אישית לאוניברסיטה ולהביא עמכם מסמכים הבאים:
1. תעודת בגרות מקורית
2. תרגום מוסמך של הבגרות
3. אישור תשלום עבור הסמסטר הקרוב
4. דרכון
5. ביטוח בריאות ממשלתי
Bewerbung
זהו תהליך הגשת המועמדות לאוניברסיטאות. לרוב יש למלא טופס הרשמה ולהציג תעודת בגרות מלאה ותעודת ידיעת השפה הגרמנית.
Hochschulzugangsberechtigung – HZB
בתרגום חופשי, “אישור כניסה לבית ספר להשכלה גבוהה”. לרוב הכוונה היא לבגרות מלאה.
Abitur
בגרות. הבגרות הישראלית מוכרת בגרמניה כל עוד היא כוללת 3 יח’ מתמטיקה, 4 יח’ אנגלית ועוד מקצוע אחד עם 4 יחידות.
Zeugnisanerkennung, Zeugnisanerkennungsstelle
Zeugnis: תעודה, Anerkennung: הכרה, Stelle: מקום, לשכה.
על מנת להגיש מועמדות לאוניברסיטה יש לגשת ל”מכון להכרת תעודות זרות” ( Zeugnisanerkennungsstelle) שנמצא בכל עיר גדולה בגרמניה.
כשבועיים לאחר הגשת המסמכים תקבלו מסמך רשמי שמוכיח שהבגרות שלכם מוכרת בגרמניה, וכעת הנכם רשאים להגיש מועמדויות לאוניברסיטאות.
Beglaubigte Kopie
העתק מאומת. בשלב הגשת המועמדויות לאוניברסיטאות יש לשלוח העתקים מאומתים של הבגרות, תעודת השפה וגם העתק מאומת של התרגום המוסמך (במידה ואין לכם העתקים נוספים של התרגום).
את תהליך האימות (Beglaubigung) מומלץ לבצע בגרמניה אצל נוטריון או בעירייה. אם אתם נמצאים עדיין בישראל, ניתן לאמת את המסמכים בשגרירות גרמניה בישראל.
ניתן גם לבצע את אימות המסמכים אצל נוטריון בישראל, אך מאחר ונדרשת גם חותמת אפוסטיל, המחיר הסופי יהיה גבוה בהרבה.
Ausländerbehörde
המשרד לענייני זרים בגרמניה. זהו המשרד אליו יש לגשת על מנת לקבל ויזת שהייה בגרמניה.
Bürgeramt
העירייה. בעירייה ניתן להירשם לעיר בה אתם גרים, לקבל עותקים מאומתים של המסמכים, להצהיר על נישואין, וכו’.
Aufenthaltstitel
ויזת שהייה.
Fiktionsbescheinigung
ויזת שהייה זמנית. במידה ומסיבה כזו או אחרת לא קבלתם ויזת שהייה רגילה, הרשויות יכולות להנפיק לכם ויזת שהייה זמנית.
Anmeldung einer Wohnung
רישום בעייריה. על מנת להוציא ויזת שהייה יש להירשם בעירייה בעיר בה אתם גרים. לשם כך יש להציג חוזה שכירות וטופס הסכמת המשכיר.
Vermieterbescheinigung / Wohnungsgeberbestätigung
על מנת להירשם בעירייה יש להציג בנוסף לחוזה שכירות גם טופס הסכמת המשכיר. את הטופס ניתן להוריד באתר של העירייה.
Verpflichtungserklärung
תצהיר התחייבות. על מנת לקבל ויזת שהייה יש להוכיח מימון. ניתן להוכיח מימון על סמך חשבון סגור בגרמניה עם 8640 יורו.
כהוכחת מימון יחשב גם תצהיר התחייבות (Verpflichtungserklärung) מצד תושב קבע בגרמניה או אזרח גרמני בעל הכנסה נטו של מעל 1200 אירו (ההכנסה הדרושה משתנה ממחוז למחוז ובמצב המשפחתי של המתחייב). את התצהיר יש לאמת ברשות הזרים המוסמכת בגרמניה (Ausländerbehörde).
אדם שמקום מגוריו מחוץ לגרמניה רשאי להצהיר על התחייבות אך ורק אם יש לו הכנסה או רכוש בגרמניה.
Sperrkonto
חשבון סגור\חסום. על מנת לקבל ויזת שהייה יש להוכיח מימון. ניתן לפתוח חשבון חסום (Sperrkonto) בבנק גרמני עם סכום של 8640 אירו.
כל חודש משתחרר סכום של 720 אירו וניתן למשוך את הכל הסכום שהשתחרר בחודשים הקודמים.
Uni-assist
UniAssist הוא מכון ממשלתי המיועד לסטודנטים זרים אשר מעוניינים ללמוד בגרמניה. הוא מאפשר הגשת מועמדויות מרוכזת לאוניברסיטאות רבות.
המכון מבצע אימות לבגרות שלכם, חישוב ממוצע הבגרות, בדיקת המסמכים והעברתם לאוניברסיטאות.
Lebenslauf
קורות חיים. שימו לב שלרוב הכוונה היא ל- lückenloser Lebenslauf – „קורות חיים רצופים”. כלומר יש לציין את עיסוקכם בכל נקודת זמן של חייכם.
במידה ובפרק זמן מסויים לא הייתם במסגרת כלשהי, מומלץ לכתוב “keine besondere Tätigkeiten“.
gesetzliche und private Krankenkasse
בגרמניה קיימים שני סוגים של קופות חולים: קופות חולים פרטיות (private Krankenkasse) וקופות חולים ממשלתיות (gesetzliche Krankenkasse).
ביטוח רפואי פרטי: עבור הוצאת ויזת הכנה ללימודים\ ויזת שפה יש לרכוש ביטוח רפואי פרטי. מחיר הביטוח נע בין 35 ל-60 אירו בחודש, תלוי בסוג הביטוח.
החברות הממולצות הן Mawista ו Care-Concept. הוצאת הביטוח מתבצעת אונליין תוך דקות. אם אתם זקוקים לטיפול רפואי במהלך שהייתכם בגרמניה,
תצטרכו לשלם עבור הטיפול (ביקור אצל רופא משפחה עולה כ-50 אירו, ביקור אצל רופא מומחה כולל בדיקות דם ואולטרסאונד עולה בסביבות ה300 עד 400 אירו).
יש לשמור את כל הקבלות (כולל קבלות עבור תרופות), ולשלוח אותן לחברת הביטוח. תוך 2 עד 6 שבועות תקבלו החזר של 80-90% מההוצאות.
ביטוח בריאות ממשלתי: עבור הוצאת ויזת סטודנט יש לקבל ביטוח רפואי ממשלתי. המחיר נקבע על ידי הממשלה, וכרגע עומד על 95 אירו לחודש.
את הביטוח יש להוציא באחד בסניפי של חברות הביטוח. האוניבסיטאות מארגנות לפעמים הרשמה מרוכזת עבור הסטודנטים שלהן. להבדיל מביטוח פרטי, עם ביטוח זה אין צורך לשלם על טיפול רפואי.
Termin
פגישה\ תור. בגרמניה נהוג לקבוע פגישה\ תור כמעט לכל דבר, החל מהרופא, שיחת יעוץ בבנק או באוניברסיטה, ועד להזמנת חשמלאי או אינסטלטור.
Minijob
עבודה שהמשכורת החודשית בה אינה עולה על 450 אירו. רוב הסטודנטים מעדיפים לעבוד במשרה חלקית כזו, מאחר ואין מיסוי על המשכורת של מיניג’וב.
Steuererklärung
תיאום מס מול הרשויות. סטודנטים זרים בגרמניה אינם מחוייבים לבצע תיאום מס. עם זאת, מומלץ מאד לשמור על החשבוניות עבור הוצאות הלימודים (ספרי לימוד, מחשב, כלי כתיבה, קורסים נוספים, תשלומים עבור הלימודים וכו‘). לאחר הלימודים, אם תעבדו בגרמניה, תוכלו לגשת לרואה חשבון ולעשות תיאום מס כדי לקזז את ההוצאות הנ”ל מן המיסים שתידרשו לשלם.
Wartezeit
המושג “זמן המתנה” תקף אך ורק לבעלי אזרחות של האיחוד האירופאי. זוהי כמות הסמסטרים (כל שנה מורכבת משני סמסטרים) שעברו מן הרגע שבו קיבלתם את תעודת הבגרות שלכם ועד לרגע הגשת המועמדות (פחות הזמן שהמועמד היה רשום באוניברסיטה בגרמניה). לדוגמה, לישראלי בן 27 שסיים תיכון בגיל 18 ולא למד באוניברסיטה בגרמניה יש 18 סמסטרי המתנה (9 שנים). כל סמסטר מפרסמים את זמן ההמתנה המינימלי ואת ציון הבגרות הדרוש כדי להתקבל למקצועות עם ביקוש גבוה במיוחד. למשל, בסמסטר חורף 24/25, זמן ההמתנה הדרוש כדי להתקבל ללימודי רפואה היה 7 שנים (14 סמסטרים) וציון הבגרות הדרוש נע בין 60 עד 86 בברלין. לסטודנטים ישראלים יתרון כאן, מכיוון שהם עושים לרוב שירות צבאי ארוך ומגיעים בגיל מבוגר יותר להרשמה.
לא בטוחים מאיפה להתחיל, מה רלוונטי לכם ומתי לבצע את השלבים השונים של התהליך? יועצי הלימודים שלנו כאן בשבילכם, ומספקים ייעוץ ללא כל עלות. פנו אלינו או השאירו פרטים, ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.
