לימודים לתואר שני בגרמניה חולקים נקודות דמיון רבות עם אלו שבישראל אולם גם נקודות שוני מהותיות, לשם ההשוואה, בישראל רוב מסלולי תואר שני נבנים עבור סטודנטים העובדים במשרה מלאה, כך שלרוב ישנם שניים עד שלושה ימי לימוד בשבוע בשעות אחר הצהריים או במהלך סוף השבוע. בגרמניה, לעומת זאת, רוב המסלולים לתואר שני בגרמניה הינם במבנה full-time, כלומר ישנם שיעורים, מטלות ומשימות שדורשות השקעה ולוח זמנים מתוכנן לאורך כמעט כל השבוע, דבר שכמעט ולא יאפשר לסטודנט לעבוד במהלך התואר אולם לאלו המסוגלים לכך, הדבר יתאפשר כמובן.
עבודה במהלך התואר
הסטודנטים בגרמניה מוגבלים במספר ימי העבודה שלהם במהלך השנה – 120 ימים מלאים או 240 ימים חלקיים (חצי משרה), לצורך העניין אין הבדל בין סטודנט המחזיק באזרחות / דרכון אירופאי או לכזה שמחזיק בוויזת סטודנט, ההגבלה חלה על כולם באופן שווה.
בגרמניה ישנן אפשרויות תעסוקתיות מגוונות מאוד לסטודנטים במהלך לימודיהם. אם בישראל ישנה פחות גמישות מבחינת שעות עבודה וחופשים ועל הסטודנט לנהל את זמנו באופן אישי, בגרמניה לעומת ישראל חלחלה ההכרה בענפים רבים כי יש להכשיר את העובד עוד בזמן היותו סטודנט על מנת לקבל עובד כשיר יותר ובעל יכולות גבוהות יותר לאחר שישלים את לימודיו. מעסיקים גדולים במשק הגרמני בתחומים שונים (מתחומי ההנדסה, פיננסיים, הייטק וכדומה) פותחים עוד ועוד משרות עבור סטודנטים, במקביל, מסלולי הלימוד בגרמניה, בעיקר אלו לתארים מתקדמים, מכילים יומיים עד שלושה בהם יכול הסטודנט לעבוד ולשלב את ההתפתחות מקצועית במקביל להתפתחות האקדמית.
שכר לימוד, מגורים, תחבורה ואחרים
במסלולי הלימוד לתואר שני שכר הלימוד הוא לרוב בחינם, או בעלות נמוכה מאוד (עד כמה מאות יורו עבור סמסטר) כאשר הסכום משתנה בין מדינות (states) שונים בתוך גרמניה. בנוסף, סטודנטים זכאים, כחלק מהתשלום הסמסטריאלי לכרטיסי נסיעה בלתי מוגבלים בכל התחבורה הציבורית העירונית. חשוב לציין כי ישנם מסלולי לימוד לתואר שני בגרמניה שעלותם משמעותית גבוהה יותר, בדומה לאוניברסיטאות בישראל, ישנם מסלולי לימוד ״פרטיים״ בתוך אוניברסיטאות ציבוריות בגרמניה בהם שכר הלימוד גבוה משמעותית מזה במסלולים הציבוריים, לדוגמא, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת מנהיים יכול להגיע לשכר לימוד של 25,000 יורו בשנה (כ-100,000 שקלים). לרוב מסלולים אלו מיועדים לסטודנטים זרים ועל כן הלימודים יתקיימו באנגלית אולם ישנם מסלולים דומים המתקיימים בשפה הגרמנית.
אופניים הינם כלי תחבורה מרכזי ברוב הערים המרכזיות בגרמניה וישנם שבילי אופניים נוחים ומפותחים מאוד ועל כן רצוי מאוד להצטייד באופניים נוחות, ישנו שוק יד שנייה מפותח מאוד וכן אתר בו מפרסמים אנשים פרטיים מוצרים למכירה (ואופניים בין היתר) בשם ebay kleinanzeigen.
תחום המגורים לסטודנטים בגרמניה יכול להיות לעתים מאתגר ומייגע הרבה יותר ממקבילו הישראלי. כיוון שחוקי ההגנה על דיירים בשכירות מאוד נוקשים, בעלי הדירות (לרוב מדובר בחברות ניהול נכסים) בודקים בצורה מאוד עמוקה את המועמדים לדירות ולרוב מבקשים מהורי הסטודנט להיות ערבים לתשלומי שכר הדירה. כיוון שישראלים יתקשו לספק את אותה תחושת ביטחון לבעל הדירה כמו זה שסטודנט גרמני יכול לספק, חיפוש הדירה הופך למסע מאתגר לעתים, אם האוניברסיטה מספקת מגורים במעונות, יש לשקול זאת בחיוב. האפשרות הנגישה יותר היא להיכנס כשותף בדירת שותפים כאשר אחד מהשותפים הקיימים הינו השוכר המרכזי בעל החוזה מול בעלי הדירה (Hauptmieter) ושאר השותפים משלמים את שכר הדירה לשוכר המרכזי.
הגשת מועמדות
הגשת המועמדות ללימודי תואר שני מעט שונה מזו שבישראל, לרוב המסלולים לתארים מתקדמים בגרמניה הציונים בתואר הראשון של המועמד יהוו משקל מכריע בהגשת המועמדות אולם יינתן גם משקל בבחינת הקבלה גם לפעילויות או עבודות בהן המועמד עבד לפני כן, בתארים שונים המיועדים לקהל יעד יותר מבוגר (תארי אקזקיוטיב) יינתן משקל גדול יותר לקריירה של המועמד ופחות לציונים בתואר הראשון. התואר אותו אני השלמתי הינו תואר שאינו ממומן באופן מלא על ידי המדינה ועל כן הגשת המועמדות כוללת מכתב מקדים, קורות חיים ובדיקת המלצות.
איכות ההוראה
ההוראה בגרמניה דומה במקצת לזו שבישראל, רוב המרצים הינם פרופסורים או דוקטורים בעלי קביעות או מרצים מן החוץ, היחס לתלמידים מעט יותר נגיש, כיתות הסטודנטים קטנות במעט מאלו שבישראל אולם ההבדלים זניחים לטעמי. מנגד, ניתן לומר כי הדרישות גבוהות מאלו שבישראל. אם בישראל קורס מרכזי יסתכם בקריאת חומר או הכנת שיעורי בית ובסוף הקורס מבחן מסכם, בגרמניה ישנם קורסים רבים בהם יש להגיש שיעורי בית בכל שבוע (יותר נפוץ בתארים ראשונים) או ״רפרט״, מדובר בהרצאה של 15-30 דקות בנושא מסוים שאחד מן התלמידים מציגים. בסיומו של כל קורס – מבחן. כאחד שלמד תואר ראשון תובעני בישראל וכן למד תואר שני בגרמניה ניתן לומר שהדרישות האקדמיות היו גבוהות יותר בגרמניה. בנוסף, רובם המכריע של התארים המתקדמים מחייבים בהגשת תזה מחקרית ברמה גבוהה בסדר גודל של 30-50 עמודים, הרמה האקדמית איננה נמוכה כלל. יש לקחת בחשבון שרוב האוניברסיטאות בגרמניה ממוקמות גבוה יותר ממקבילותיהן הישראליות במדדים אקדמיים (מבניהן שלוש אוניברסיטאות בין המאה הראשונות).
בנוגע לחוויית הלימודים אני יכול לציין לחיוב את המרצים האיכותיים. המרצים הרבה יותר פתוחים לדיונים, אם בישראל קיבלתי את התחושה כי המרצה רק מעוניין לסיים את השיעור, בגרמניה מצאתי אוזן קשבת לרעיונות של סטודנטים ופתיחות לדעות שונות. ישנם לא מעט עבודות קבוצתיות במהלך התואר בין אם מדובר בהרצאות בפני הכיתה או עבודות להגשה, כמו כן, ישנה התמקדות גבוהה ב-soft skills וכישורים חברתיים, ניתן לומר כי תכניות הלימודים בגרמניה קיבלו השראה רבה ממקבילותיהן האמריקאיות באופן הלימוד ההוליסטי והמכיל אולם בשונה מהן, הטכניקות הישנות לא נזנחו לגמרי בגרמניה. הרכב התלמידים בגרמניה משתנה בין האוניברסיטאות וקשה להגדיר את חוויית הלימודים מבחינה חברתית באופן כללי בגרמניה. בתארים מתקדמים, בעיקר באלו המתקיימים באנגלית, ניתן למצוא יותר אנשים ממדינות שונות וניחוח יותר בינלאומי, הדבר יכול להיות נגיש יותר עבור הסטודנט הישראלי כיוון שכזרים, יותר קל יהיה להתחבר לזרים בגרמניה מאשר למקומיים, אך שהדבר לא שולל לחלוטין את האפשרות לרכוש חברים גרמניים ולמעשה רשת החברים שתיצרו במהלך הלימודים, יהוו רשת הקשרים העסקית שלכם בעתיד דבר שיכול לעזור רבות במציאת תעסוקה בגרמניה.
השפה הגרמנית והזדמנויות תעסוקתיות
לשפה הגרמנית מקום של כבוד באקדמיה הגרמנית וכן גם בשוק העבודה הגרמני. אף על פי שישנם לא מעט מסלולי לימוד לתואר שני בגרמניה המתקיימים באנגלית, היצע המסלולים מוגבל מאוד ורוב המסלולים היוקרתיים מתקיימים בגרמנית בלבד, פרט למספר יוצאי דופן, באופן כללי ניתן לומר למועמדים השוקלים קריירה אקדמית (הגשת מועמדות לדוקטורט ולאחר מכן פוסט-דוק) אי ידיעת השפה הגרמנית לא תהווה מכשול רציני. לעומת זאת, למועמדים המעוניינים לעבוד בגרמניה לאחר השלמת התואר השני המצב התעסוקתי יהיה מעט שונה. שוק העבודה הגרמני אמנם כולל היצע עבודות ל-לא דוברי גרמנית אולם לרוב יהיה מדובר בהיצע מוגבל ואיכותי פחות מזה שקיים בפני דוברי גרמנית וכמובן שקיימים הבדלים בין תחומים שונים, אם בתחום הפיננסיים השפה הגרמנית תהיה קריטריון סף ודרישה הכרחית, בתחומי ההייטק אי-ידיעת השפה הגרמנית לא תהווה מכשול רציני בדרך להזדמנויות תעסוקתיות מעניינות.
החשיבות בידיעת השפה הגרמנית ללא תלות בשפת הלימוד לתואר
חשוב לדעת לפני המעבר כי אם מטרת הלימודים הינה הגירה לגרמניה לטווח ארוך, השפה הגרמנית הופכת ליותר הכרחית וכדאי מאוד להשקיע בלימוד השפה. במהלך המגורים בגרמניה ייתקל הסטודנט הממוצע בלא מעט התעסקות בירוקרטית בנושאים שונים כאשר ברוב הפקידים במשרדי הממשלה לא מדברים אנגלית כלל או ברמה מאוד בסיסית, דבר שיכול להקשות על ההתנהלות היום-יומית. ידיעת השפה הגרמנית, אפילו ברמה בסיסית, יכולה להקל בהרבה מאוד מובנים על החיים בגרמניה. כמובן שגם ללא השפה הגרמנית ניתן להסתדר בגרמניה בצורה טובה, רוב המקומיים מדברים אנגלית ברמה סבירה, אך בדומה לצרפתים, גם הגרמנים נוטים להעריך יותר את אלו שעשו את המאמץ ללמוד את השפה המקומית.
כמו כן, חשוב לדעת כי בחלקים נרחבים בשוק העבודה הגרמני תואר שני הינו בגדר "דרישת חובה". לפני ״הסכם בולוניה״ של האיחוד האירופי שכפה על גרמניה מערכת אקדמית דומה לזו המוכרת היום, המערכת האקדמית בגרמניה כללה תעודות שונות הניתנות לאחר חמש שנים של לימודים (מאגיסטר – עבור מדעי החברה, דיפלום – עבור הנדסה ומנהל עסקים ומבחני מדינה עבור משפטים, רפואה וכדומה). כיוון שהמעבר מהמערכת הגרמנית למערכת הבינלאומית חל לפני זמן לא רב, מעסיקים רבים בשוק העבודה הגרמני מצפים ממועמדים רבים להיות בעלי תואר שני (הכוללים חמש שנים של לימודים) בדומה למערכת הגרמנית הקודמת.
