קטגוריה: לימודים בגרמניה

נכתב על ידי ניסן עוז, גרמניה, יולי 2019

חיפוש דירה

ישנם אתרים רבים לחיפושי דירות, אתר מרכזי לחיפוש דירות שותפים , ולעתים גם דירות שלמות הינו WG Gesuch (WG- קיצור לWohngemeinschft  דירת שותפים)  ואתר מרכזי נוסף לדירות רגילות הינו immobilienscout24:

https://www.wg-gesucht.de/

https://www.immonet.de/

https://www.immobilienscout24.de/

https://www.immowelt.de/

סוכני נדל״ן (מתווכים)

סוכני נדל״ן הינה דרך מאוד מקובלת בגרמניה לחיפוש דירות, על פי חוק משכיר הנכס (בעל הדירה) אמור לשלם את שכר התיווך אך כמובן שבפועל לעתים נאלצים לשלם הדיירים הנכנסים לדירה, כמובן שדבר זה מתבצע בניגוד לחוק ואיני ממליץ להסכים לכך.

בדירות שלמות נהוג לשכיר את הדירה ללא מטבח ולכן אנו ממליצים מאד לסטודנטים ישראלים,
לפחות בתקופה הראשונית, להשכיר דירה עם שותפים, שכן דירות שהשותפים כבר מתגוררים בהן לרוב כבר מכילות גם מטבח.

איך להימנע מנוכלים

הדבר נפוץ מאוד בגרמניה, ולכן כמה כללים שחשוב לשים לב אליהם;

• הראשון הוא לא לבצע שום עסקה דרך האינטרנט ולא להעביר כסף לפני שהחוזה חתום.
  לא משנים הסיפורים שיספרו לכם כמו לדוגמא שהם בחופשה והם מחפשים לסאבלט את הדירה,
  או שהם עוד שבוע חוזרים לגרמניה (ועוקצים מתוחכמים יודעים לספר סיפורים טובים) אסור להסכים לכך.
• השני הוא לוודא כי המתווך או חברת ניהול הנכס היא חברה מוכרת ורצינית. כדאי מאד לחפש בגוגל את המתווך וגם את חברת הניהול
  ולוודא כי הם אכן קיימים, שכן עוקץ מאוד נפוץ בגרמניה הוא שנוכלים שוכרים דירות ב-Airbnb למשך תקופה של כחודש,
  ובמהלכו הם נמצאים בדירה, מציגים עצמם כבעלי הנכס ומשכירים אותו לדיירים פוטנציאלים.
  הם גובים תשלומי מקדמות מכמה וכמה דיירים ולאחר כחודש נעלמים עם הכסף.

המלצות

• תמיד ליצור קשר עם בעל הדירה בכתב, אימיילים או ווטסאפ.
  כל הסכמה שבעל פה לא תופסת בבית משפט ולכן ניתן להתעלם ממנה לחלוטין.

אגודות דיירים בגרמניה

ישנן אגודות דיירים המאפשרות להצטרף אליהם בתשלום שנתי של כ-50 יורו (משתנה בין אגודה לאגודה, לרוב מחיר סמלי).
אגודות אלו מאפשרות לקבל ייעוץ חינם מעורך דין מומחה לתחום ה-mietrecht שלעתים מספק הגנה משפטית מסויימת.

בעיות דחופות כמו חימום, נזילת מים וכדומה

על בעל הדירה לתקן את הבעייה מיידית (על פי חוק), ולכן יש לפנות לבעל הדירה ברגע שמאתרים תקלה.
מכיוון שלרוב מדובר בחברות ניהול נכסים והן מורגלות בנושא, הדבר מטופל במהירות וללא קושי בדרך כלל.

במקרים בהם בעל הדירה איננו מגיב או מתעלם מפניות הדיירים, הדייר זכאי לתקן את התקלה על חשבונו
ולקזז את עלויות התיקון מתשלום שכר הדירה ה"קר" (ראו הסבר בסעיף הבא).
גם במקרה זה, לפני הטיפול בתקלה מומלץ להתייעץ עם עורך דין דרך האגודות שהוזכרו בסעיף הקודם.

Anmeldung – אנמלדונג

רישום הדייר בעירייה. ללא אנמלדונג לא ניתן לנהל חיים בגרמניה כלל, מכיוון שכל דבר מותנה ברישום:
פתיחת חשבון בנק, קניית סים קארד לטלפון ועוד שירותים רבים דורשים אנמלדונג.

הרכב השכירות

הרכב השכירות בגרמניה מורכב מכמה תשלומים, התשלום העיקרי הינו התשלום ה״קר״ Kalt, והוא התשלום שבעל בדירה מקבל.
אליו מתווספים עלויות החימום – Heizungkosten ועלויות חברת ניהול הנכס – Betribskosten.

עלויות החימום ועלויות חברת ניהול הנכס ביחד נקראים לעתים Nebenkosten, ולרוב מסתכמים בתוספת של 15%-25% מעלויות ה- kalt.
כל התשלומים יחד (כולל הכל) נקראים תשלום ״חם״ או Warm. תשלום זה כולל לעיתים קרובות גם תשלום מים וחשמל.
כמובן שהתשלומים הללו הם תלויי שימוש, ולכן בסוף כל שנה קלנדרית מתבצעת התחשבנות כנגד השימוש.
יידרש תשלום נוסף אם נעשה שימוש מעבר למה שחושב בתחילת השנה.

ביטוח הדירה

ביטוח הדירה הינו ביטוח נפוץ בגרמניה, לרוב כדייר לא מקובל לשלם את הביטוח והוא כלול ב- Nebenkosten.
כמובן שנזקים מסוגים שונים כגון פציעות בתוך הדירה או פגיעה ברצפה/ פרקט או פגיעה באחד מפריטי הריהוט בדירה אינם כלולים בביטוח הדירה.
כנגד נזקים אלו ישנם ביטוחים נוספים שהם באחריות הדייר, כמו למשל ״ביטוח צד ג׳״ כנגד כל נזק שהמבוטח גורם לצד שלישי.
העלויות הממוצעות של ביטוחים אלה הן כ-20-30 יורו לחודש.

אורך רוח

נושא המגורים בגרמניה יכול להיות מייגע ומייאש, לעתים ישנם יותר מ- 50 דיירים המתמודדים על כל דירה, כיוון שהביקוש גדול בהרבה מן ההיצע.
לכן מומלץ לקחת את הדברים בסבלנות ובפרופורציות הנכונות.
אם ניתן להתפשר מעט בנושאים של מיקום הדירה ולשכור במקום פחות מבוקש, הדבר יכול להקל במעט על מציאת דירה.

נכתב על ידי ניסן עוז, גרמניה, יולי 2019

נושא עלויות המחיה בגרמניה עלה לכותרות בישראל כבר לפני כעשור, התפיסה הנפוצה בישראל כי עלויות המחיה זולות יותר בישראל אמנם נכונה אך לא תמיד והתשובה לכך איננה ״כן״ באופן מוחלט. כישראלי אני יכול לומר כי אכן בגרמניה זול יותר מאשר בישראל אולם יש לקחת בחשבון עלויות נוספות של סטודנטים המתגוררים בגרמניה (כגון – עלויות טיסה לביקור המשפחה בישראל, ביטוח בריאות, עלויות הקשורות לאוניברסיטה וכדומה). בכתבה זו אנסה לעשות מעט סדר בנושאים ולהסביר כיצד מורכב יוקר המחיה בגרמניה לסטודנט הממוצע.

מרכיבי הוצאה שונים:

1. 1. מזון – המזון בגרמניה משמעותית זול מזה שבישראל, כיוון שהשוק הגרמני פתוח לייבוא כמעט מכל העולם ללא מכסים, רוב המזון כלל לא מיוצר בגרמניה, התפוזים מספרד, העגבניות מבלגיה או הולנד ובננות מקוסטה ריקה. ישנם תוצרים מקומיים כמובן אך הרוב אכן מיובא. עלויות המזון לסטודנט לקנייה בסופרמרקט מסתכמות בממוצע בין 50-80 יורו בשבוע (תלוי כמובן בטעם האישי). בנוסף, בכל אוניברסיטה ישנה קפטריה מסובסדת חלקית אשר ניתן לקנות בהן ארוחות במחירים שנעים בין 3 ל- 7 יורו. הסופרמרקטים בגרמניה מגוונים ומכילים מגוון גדול של מוצרים. חשוב לציין כי ישנם סופרמרקטים יקרים כגון: Edeka ו-Rewe וישנם סופרמרקטים זולים יותר כגון; Aldi, Lidl ו- Penny.
      דוגמאות למחירים ממוצעים של מוצרי מזון בסיסיים:
      1. לחם (500-600 גרם) – 5 יורו
      2. גבינה לבנה (4%) – 1 יורו
      3. גבינה צהובה – 2 יורו
      4. חלב 3% – 70 סנט
      5. תפוחים – 2 יורו ל-6 תפוחים (כ-קילו)
      6. עגבניות – 2 יורו לקילו
      7. פסטה (חבילה 500 גרם) – 1 יורו
      8. יין (בקבוק) – 3-4 יורו
   2. מסעדות וברים – בניגוד לטענה הרווחת, המסעדות בגרמניה לא תמיד זולות ממקבילותיהן הישראליות, באופן כללי ניתן למצוא מסעדות זולות יחסית אך החיסכון יסתכם בכ- 10-15 אחוזים ביחס לאופציות הקיימות בישראל. משקאות אלכוהוליים אכן זולים משמעותית ומסתכמים בכ- 3-5 יורו לחצי ליטר בירה ואילו יין ממוצע יעלה כ- 4-5 יורו לכוס. הוצאה ממוצעת של סטודנט חסכן במסעדות, ברים ובתי קפה יכולות להסתכם בכ- 10 יורו בשבוע עד ל- 30 יורו בשבוע, גם זה תלוי כמובן בתכיפות השימוש ובטעם האישי.
   3. ציוד וביגוד – תחום בו גרמניה איננה מצטיינת הינן עלויות ציוד וביגוד, חברות הביגוד המרכזיות כגון זארה, h&m, קארשטאדט ודומיהן אינן זולות מאלו הישראליות ומציגות מחירים דומים לאלו בישראל ולכן יש לקחת
      בחשבון כי אותה הוצאה שהייתה לסטודנט בישראל תהיה גם בגרמניה.
   4. אלקטרוניקה – בדומה לביגוד, גם בתחומי האלקטרוניקה עלויות דומות לאלו בישראל.
   5. סלולרי – חבילת טלפון סלולרי תעלה מעט יותר מן הממוצע בישראל, כ- 15-20 יורו בחודש (תלוי חבילת טלפון סלולרי)
   6. תחבורה – תחבורה עבור סטודנטים הינה חינם בתוך העיר בה האוניברסיטה נמצאת, אם הסטודנט ירצה לבקר בערים נוספות בגרמניה, ייאלץ לשלם מחיר רגיל. התחבורה הציבורית הבינעירונית בגרמניה כמעט ואיננה מסובסדת על ידי המדינה (בניגוד לישראל) ולכן עלויות הנסיעות ברכבות בינעירוניות יקרות יחסית, המחיר של הנסיעות ברכבת משתנות בהתאם ליום ההזמנה (בדומה לטיסות, ככל שמזמינים מראש כך המחיר זול יותר) וישנן רכבות ״לואו-קוסט) כגון Flix-train ואוטובוסים אשר זולים משמעותית מרכבות, גם הם של חברת Flixbus.
   7. ביטוח בריאות – כסטודנטים זרים ניתן לבחור בין ביטוח בריאות פרטי לבין ביטוח בריאות ציבורי, ביטוח הבריאות הפרטי הינו זול משמעותית מזה הציבורי, התשלום הינו כ-30-60 יורו בחודש (תלוי בסוג הביטוח והחברה) וישנן חברות רבות בשוק. לעומת זאת, ביטוח הבריאות הציבורי עלותו כ- 80-100 יורו אולם הכיסוי הביטוחי שלו טוב יותר.

 

יש לקחת בחשבון כי עלויות המחיה משתנות בין ערים בגרמניה, ככל שהעיר גדולה יותר כך המחירים יהיו גבוהים יותר, בהמבורג לדוגמא, עלויות המחיה בין הגבוהות ביותר בגרמניה ואילו בערים אחרות כגון האלה, אסן, מיינץ וכדומה עלויות המחיה יהיו זולות יותר.

ככלל אצבע סטודנט ממוצע יכול להסתפק, במידה ומדובר בסטודנט חסכן, בכ- 650 עד 1000 יורו בחודש כאשר מדובר ב- 350-400 יורו הוצאות עבור חדר בדירת שותפים, 300-400 יורו עבור מזון וכ-200 יורו נוספים עבור טלפון סלולרי, ביטוח בריאות והוצאות שונות כגון ביגוד וכדומה. כמובן שמדובר במחירי מינימום וכל דבר מעבר לכך יצטרך להסכם בהוצאה נוספת.

בכתבה זו אתמקד בעיקר בחוויית הלימודים בגרמניה מנקודת מבט של סטודנט לתואר שני, את התואר הראשון שלי השלמתי באוניברסיטה ישראלית ולאחר תקופה קצרה בישראל עברתי לגרמניה היישר לתוך התואר השני. כמובן שיכולים להיות מעט הבדלים בין אוניברסיטה כזו או אחרת ולכן יש לקחת זאת בחשבון.

לימודים לתואר שני בגרמניה חולקים נקודות דמיון רבות עם אלו שבישראל אולם גם נקודות שוני מהותיות, לשם ההשוואה, בישראל רוב מסלולי תואר שני נבנים עבור סטודנטים העובדים במשרה מלאה, כך שלרוב ישנם שניים עד שלושה ימי לימוד בשבוע בשעות אחר הצהריים או במהלך סוף השבוע. בגרמניה, לעומת זאת, רוב המסלולים לתואר שני בגרמניה הינם במבנה full-time, כלומר ישנם שיעורים, מטלות ומשימות שדורשות השקעה ולוח זמנים מתוכנן לאורך כמעט כל השבוע, דבר שכמעט ולא יאפשר לסטודנט לעבוד במהלך התואר אולם לאלו המסוגלים לכך, הדבר יתאפשר כמובן.

עבודה במהלך התואר

הסטודנטים בגרמניה מוגבלים במספר ימי העבודה שלהם במהלך השנה – 120 ימים מלאים או 240 ימים חלקיים (חצי משרה), לצורך העניין אין הבדל בין סטודנט המחזיק באזרחות / דרכון אירופאי או לכזה שמחזיק בוויזת סטודנט, ההגבלה חלה על כולם באופן שווה.

בגרמניה ישנן אפשרויות תעסוקתיות מגוונות מאוד לסטודנטים במהלך לימודיהם. אם בישראל ישנה פחות גמישות מבחינת שעות עבודה וחופשים ועל הסטודנט לנהל את זמנו באופן אישי, בגרמניה לעומת ישראל חלחלה ההכרה בענפים רבים כי יש להכשיר את העובד עוד בזמן היותו סטודנט על מנת לקבל עובד כשיר יותר ובעל יכולות גבוהות יותר לאחר שישלים את לימודיו. מעסיקים גדולים במשק הגרמני בתחומים שונים (מתחומי ההנדסה, פיננסיים, הייטק וכדומה) פותחים עוד ועוד משרות עבור סטודנטים, במקביל, מסלולי הלימוד בגרמניה, בעיקר אלו לתארים מתקדמים, מכילים יומיים עד שלושה בהם יכול הסטודנט לעבוד ולשלב את ההתפתחות מקצועית במקביל להתפתחות האקדמית.

שכר לימוד, מגורים, תחבורה ואחרים

במסלולי הלימוד לתואר שני שכר הלימוד הוא לרוב בחינם, או בעלות נמוכה מאוד (עד כמה מאות יורו עבור סמסטר) כאשר הסכום משתנה בין מדינות (states) שונים בתוך גרמניה. בנוסף, סטודנטים זכאים, כחלק מהתשלום הסמסטריאלי לכרטיסי נסיעה בלתי מוגבלים בכל התחבורה הציבורית העירונית. חשוב לציין כי ישנם מסלולי לימוד לתואר שני בגרמניה שעלותם משמעותית גבוהה יותר, בדומה לאוניברסיטאות בישראל, ישנם מסלולי לימוד ״פרטיים״ בתוך אוניברסיטאות ציבוריות בגרמניה בהם שכר הלימוד גבוה משמעותית מזה במסלולים הציבוריים, לדוגמא, תואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת מנהיים יכול להגיע לשכר לימוד של 25,000 יורו בשנה (כ-100,000 שקלים). לרוב מסלולים אלו מיועדים לסטודנטים זרים ועל כן הלימודים יתקיימו באנגלית אולם ישנם מסלולים דומים המתקיימים בשפה הגרמנית.

אופניים הינם כלי תחבורה מרכזי ברוב הערים המרכזיות בגרמניה וישנם שבילי אופניים נוחים ומפותחים מאוד ועל כן רצוי מאוד להצטייד באופניים נוחות, ישנו שוק יד שנייה מפותח מאוד וכן אתר בו מפרסמים אנשים פרטיים מוצרים למכירה (ואופניים בין היתר) בשם ebay kleinanzeigen.

תחום המגורים לסטודנטים בגרמניה יכול להיות לעתים מאתגר ומייגע הרבה יותר ממקבילו הישראלי. כיוון שחוקי ההגנה על דיירים בשכירות מאוד נוקשים, בעלי הדירות (לרוב מדובר בחברות ניהול נכסים) בודקים בצורה מאוד עמוקה את המועמדים לדירות ולרוב מבקשים מהורי הסטודנט להיות ערבים לתשלומי שכר הדירה. כיוון שישראלים יתקשו לספק את אותה תחושת ביטחון לבעל הדירה כמו זה שסטודנט גרמני יכול לספק, חיפוש הדירה הופך למסע מאתגר לעתים, אם האוניברסיטה מספקת מגורים במעונות, יש לשקול זאת בחיוב. האפשרות הנגישה יותר היא להיכנס כשותף בדירת שותפים כאשר אחד מהשותפים הקיימים הינו השוכר המרכזי בעל החוזה מול בעלי הדירה (Hauptmieter) ושאר השותפים משלמים את שכר הדירה לשוכר המרכזי.

הגשת מועמדות

הגשת המועמדות ללימודי תואר שני מעט שונה מזו שבישראל, לרוב המסלולים לתארים מתקדמים בגרמניה הציונים בתואר הראשון של המועמד יהוו משקל מכריע בהגשת המועמדות אולם יינתן גם משקל בבחינת הקבלה גם לפעילויות או עבודות בהן המועמד עבד לפני כן, בתארים שונים המיועדים לקהל יעד יותר מבוגר (תארי אקזקיוטיב) יינתן משקל גדול יותר לקריירה של המועמד ופחות לציונים בתואר הראשון. התואר אותו אני השלמתי הינו תואר שאינו ממומן באופן מלא על ידי המדינה ועל כן הגשת המועמדות כוללת מכתב מקדים, קורות חיים ובדיקת המלצות.

איכות ההוראה

ההוראה בגרמניה דומה במקצת לזו שבישראל, רוב המרצים הינם פרופסורים או דוקטורים בעלי קביעות או מרצים מן החוץ, היחס לתלמידים מעט יותר נגיש, כיתות הסטודנטים קטנות במעט מאלו שבישראל אולם ההבדלים זניחים לטעמי. מנגד, ניתן לומר כי הדרישות גבוהות מאלו שבישראל. אם בישראל קורס מרכזי יסתכם בקריאת חומר או הכנת שיעורי בית ובסוף הקורס מבחן מסכם, בגרמניה ישנם קורסים רבים בהם יש להגיש שיעורי בית בכל שבוע (יותר נפוץ בתארים ראשונים) או ״רפרט״, מדובר בהרצאה של 15-30 דקות בנושא מסוים שאחד מן התלמידים מציגים. בסיומו של כל קורס – מבחן. כאחד שלמד תואר ראשון תובעני בישראל וכן למד תואר שני בגרמניה ניתן לומר שהדרישות האקדמיות היו גבוהות יותר בגרמניה. בנוסף, רובם המכריע של התארים המתקדמים מחייבים בהגשת תזה מחקרית ברמה גבוהה בסדר גודל של 30-50 עמודים, הרמה האקדמית איננה נמוכה כלל. יש לקחת בחשבון שרוב האוניברסיטאות בגרמניה ממוקמות גבוה יותר ממקבילותיהן הישראליות במדדים אקדמיים (מבניהן שלוש אוניברסיטאות בין המאה הראשונות).

 

בנוגע לחוויית הלימודים אני יכול לציין לחיוב את המרצים האיכותיים. המרצים הרבה יותר פתוחים לדיונים, אם בישראל קיבלתי את התחושה כי המרצה רק מעוניין לסיים את השיעור, בגרמניה מצאתי אוזן קשבת לרעיונות של סטודנטים ופתיחות לדעות שונות. ישנם לא מעט עבודות קבוצתיות במהלך התואר בין אם מדובר בהרצאות בפני הכיתה או עבודות להגשה, כמו כן, ישנה התמקדות גבוהה ב-soft skills וכישורים חברתיים, ניתן לומר כי תכניות הלימודים בגרמניה קיבלו השראה רבה ממקבילותיהן האמריקאיות באופן הלימוד ההוליסטי והמכיל אולם בשונה מהן, הטכניקות הישנות לא נזנחו לגמרי בגרמניה. הרכב התלמידים בגרמניה משתנה בין האוניברסיטאות וקשה להגדיר את חוויית הלימודים מבחינה חברתית באופן כללי בגרמניה. בתארים מתקדמים, בעיקר באלו המתקיימים באנגלית, ניתן למצוא יותר אנשים ממדינות שונות וניחוח יותר בינלאומי, הדבר יכול להיות נגיש יותר עבור הסטודנט הישראלי כיוון שכזרים, יותר קל יהיה להתחבר לזרים בגרמניה מאשר למקומיים, אך שהדבר לא שולל לחלוטין את האפשרות לרכוש חברים גרמניים ולמעשה רשת החברים שתיצרו במהלך הלימודים, יהוו רשת הקשרים העסקית שלכם בעתיד דבר שיכול לעזור רבות במציאת תעסוקה בגרמניה.

השפה הגרמנית והזדמנויות תעסוקתיות

לשפה הגרמנית מקום של כבוד באקדמיה הגרמנית וכן גם בשוק העבודה הגרמני. אף על פי שישנם לא מעט מסלולי לימוד לתואר שני בגרמניה המתקיימים באנגלית, היצע המסלולים מוגבל מאוד ורוב המסלולים היוקרתיים מתקיימים בגרמנית בלבד, פרט למספר יוצאי דופן, באופן כללי ניתן לומר למועמדים השוקלים קריירה אקדמית (הגשת מועמדות לדוקטורט ולאחר מכן פוסט-דוק) אי ידיעת השפה הגרמנית לא תהווה מכשול רציני. לעומת זאת, למועמדים המעוניינים לעבוד בגרמניה לאחר השלמת התואר השני המצב התעסוקתי יהיה מעט שונה. שוק העבודה הגרמני אמנם כולל היצע עבודות ל-לא דוברי גרמנית אולם לרוב יהיה מדובר בהיצע מוגבל ואיכותי פחות מזה שקיים בפני דוברי גרמנית וכמובן שקיימים הבדלים בין תחומים שונים, אם בתחום הפיננסיים השפה הגרמנית תהיה קריטריון סף ודרישה הכרחית, בתחומי ההייטק אי-ידיעת השפה הגרמנית לא תהווה מכשול רציני בדרך להזדמנויות תעסוקתיות מעניינות.

החשיבות בידיעת השפה הגרמנית ללא תלות בשפת הלימוד לתואר

חשוב לדעת לפני המעבר כי אם מטרת הלימודים הינה הגירה לגרמניה לטווח ארוך, השפה הגרמנית הופכת ליותר הכרחית וכדאי מאוד להשקיע בלימוד השפה. במהלך המגורים בגרמניה ייתקל הסטודנט הממוצע בלא מעט התעסקות בירוקרטית בנושאים שונים כאשר ברוב הפקידים במשרדי הממשלה לא מדברים אנגלית כלל או ברמה מאוד בסיסית, דבר שיכול להקשות על ההתנהלות היום-יומית. ידיעת השפה הגרמנית, אפילו ברמה בסיסית, יכולה להקל בהרבה מאוד מובנים על החיים בגרמניה. כמובן שגם ללא השפה הגרמנית ניתן להסתדר בגרמניה בצורה טובה, רוב המקומיים מדברים אנגלית ברמה סבירה, אך בדומה לצרפתים, גם הגרמנים נוטים להעריך יותר את אלו שעשו את המאמץ ללמוד את השפה המקומית.

כמו כן, חשוב לדעת כי בחלקים נרחבים בשוק העבודה הגרמני תואר שני הינו בגדר "דרישת חובה". לפני ״הסכם בולוניה״ של האיחוד האירופי שכפה על גרמניה מערכת אקדמית דומה לזו המוכרת היום, המערכת האקדמית בגרמניה כללה תעודות שונות הניתנות לאחר חמש שנים של לימודים (מאגיסטר – עבור מדעי החברה, דיפלום – עבור הנדסה ומנהל עסקים ומבחני מדינה עבור משפטים, רפואה וכדומה). כיוון שהמעבר מהמערכת הגרמנית למערכת הבינלאומית חל לפני זמן לא רב, מעסיקים רבים בשוק העבודה הגרמני מצפים ממועמדים רבים להיות בעלי תואר שני (הכוללים חמש שנים של לימודים) בדומה למערכת הגרמנית הקודמת.

מאת ניסן עוז, יוני 2019, גרמניה

 

עלויות המחייה בגרמניה הוא נושא עמוס מיתוסים שנועדו לניפוץ, מאז ימי ״מחאת המילקי״ ישראלים רבים נוטים לחשוב כי גרמניה מדינה זולה מאוד ויוקר המחיה הרבה יותר אטרקטיבי מזה שבישראל. כמובן שהמציאות איננה כמו שהיא נתפסת מישראל ומעט יותר מורכבת ולכן התשובה לשאלה האם זול יותר בגרמניה מאשר בישראל לא יכולה להיענות ב- כן או לא. בכתבה זו אנסה לעשות מעט סדר בדברים ולתת מעט מושג לגבי נושא המגורים בגרמניה שכן כמו שניתן לדמיין, זהו המרכיב העיקרי בעלויות המחיה בגרמניה וההוצאה המרכזית של סטודנטים.

מגורים בגרמניה

תחום המגורים בגרמניה שונה מזה הישראלי בכמה נקודות עיקריות אשר משפיעות על כלל השוק. בניגוד לישראל בה שיעור הבעלות של האזרחים על דירות המגורים שלהם הינו גבוה מאוד, בגרמניה מאוד נפוץ ומקובל להשכיר דירות ולמעשה – שיעור השוכרים בגרמניה הוא מהגבוהים בעולם. עקב כך או למעשה המקור לתופעה הזו נעוץ בחוקי השכירות הגרמנים. המחוקק הגרמני מיטיב מאוד עם קהל השוכרים ומגן עליהם בצורה רחבה מאוד בפני בעלי הדירות.

חוקי ההגנה על שוכרים (Mietrecht) כוללים הגנות שונות כגון; כל חוזה שכירות לטווח זמן של מעל שלושה חודשים חובה שלא יהיה מוגבל בזמן, כלומר החוזה בין השוכר למשכיר מתקיים ללא הגבלת זמן כל עוד אחד הצדדים מודיע בכתב (עם דגש על ״בכתב״) כי ברצונו לסיים את החוזה, החוזה ניתן לביטול בהודעה של מינימום שלושה חודשים מראש. הדבר מאפשר לשוכרים תחושת ביטחון כי החוזה לעולם יהיה קיים ואין צורך בטקס חידוש החוזה המקובל בישראל בו בעל הדירה מעלה את המחיר כרצונו בכל שנה. בנוסף לכך, המחיר איננו ניתן לשינוי בתקופת החוזה כלל, כמובן שישנם חריגים שונים בהם יהיה מותר לבעל הדירה להעלות את שכר הדירה אך אלה כוללים הוצאות שונות ולא מינוריות לבעל הדירה ולכן רוב בעלי הדירות נוטים פשוט לא לבקש העלאות שכן בתי המשפט נוטים מאוד להגן על השוכרים בפני בעלי דירות, הדבר מביא לתופעה של אנשים המתגוררים באותה דירה במשך עשרות שנים ומשלמים שכר דירה מגוחך שנמוך ב50% משכר הדירה הממוצע בשוק ושאינו משקף את עליות המחירים הגבוהות בשנים האחרונות.

בעלי הדירות בגרמניה אינם נוטים, על פי רוב, להיות מעורבים בניהול הדירה, כלומר הם בבחינת ״המשקיע״ בנכס, בעוד מי שבפועל מנהל את הדירה היא חברת ניהול. חברת הניהול הינה חברה מקצועית המנהלת עשרות, מאות ולעיתים גם אלפי דירות. לכן לרוב בכדי לתקשר עם חברת הניהול יש צורך לשלוח מכתבים רשמיים על מנת לתת תוקף משפטי לפניות של הדיירים.

עקב ההגנות הרבות על השוכרים, משכירים רבים חוששים להשכיר דירה ללא בדיקות מעמיקות על הדיירים המיועדים, הדבר כמובן יכול להקשות על ישראלים במציאת דירה לשכירות, מתוך התפיסה של בעלי הדירות כי לדייר ממדינה זרה קל יותר לגרום לנזק ולברוח למדינה אחרת בעוד גרמני פחות ייטה לעשות זאת, כמובן שהדבר איננו נכון, מניסיוני ניתן לומר כי דווקא זרים נוטים לחשוש לעמוד על שלהם ולדרוש את המגיע להם במסגרת החוק כיוון שהם אינם מודעים לו או פשוט כי הם ״לא רוצים לעשות בעיות״. כמו כן, בעת חתימה על חוזה עם סטודנטים מקובל כי המשכיר מקבל ערבויות מהורי הסטודנט (כיוון שסטודנטים מוגבלים בשעות העבודה במהלך הלימודים ולכן הכנסתם נמוכה בהרבה מאלו שאינם סטודנטים) וכמובן הורים ישראלים לא יכולים לתת ערבות שכזו.

כמה טיפים להשכרת דירה בטוחה בגרמניה:

1. בנושאים רציניים – תמיד ליצור קשר עם בעל הדירה בכתב, אימיילים או טלפונים או כל הסכמה בעל פה לא תופסת בבית משפט ולכן ניתן להתעלם ממנה לחלוטין.
2. אגודות – ישנן אגודות דיירים המאפשרות בתשלום שנתי של כ- 50 יורו להצטרף אליהם (משתנה בין אגודה לאגודה, לרוב מחיר סמלי), אגודות אלו מאפשרות לקבל ייעוץ חינם מעורך דין מומחה לתחום ה- mietrecht ולעתים הגנה משפטית מסוימת.
3. Anmeldung– אנמלדונג הוא הרישום של הדייר בעירייה. ללא אנמלדונג לא ניתן לנהל חיים בגרמניה כלל כיוון שכל דבר מותנה ברישום, פתיחת חשבון בנק, קניית סים קארד לטלפון ועוד שירותים רבים דורשים אנמלדונג.
4. הרכב השכירות – הרכב השכירות בגרמניה מורכב מכמה תשלומים, התשלום העיקרי הינו התשלום ה״קר״ (Kalt) והוא התשלום שבעל בדירה מקבל. אליו מתווספים עלויות החימום – Heizungkosten ועלויות חברת ניהול הנכס Betribskosten. עלויות החימום ועלויות חברת ניהול הנכס ביחד נקראים לעתים Nebenkosten ולרוב מסתכמים בתוספת של 15-25 אחוזים מעלויות ה- kalt. כל התשלומים יחד (כולל הכל) נקראים תשלום ״חם״ או Warm. לרוב התשלום Warm כולל גם תשלום מים ולעתים גם חשמל. כמובן שמדובר בתשלומי חשמל ומים תלויי שימוש, בסוף כל שנה קלנדרית נעשה התחשבנות כנגד השימוש ויידרש תשלום נוסף אם נעשה שימוש מעבר למה שחושב בתחילת השנה.
5. אורך רוח – נושא המגורים בגרמניה יכול להיות מייגע ומייאש, לעתים ישנם יותר מ- 50 דיירים המתמודדים על כל דירה. כיוון שהביקוש גדול בהרבה מן ההיצע, אני ממליץ לקחת את הדברים בסבלנות ובפרופורציות הנכונות. בנוסף, אם ניתן להתפשר מעט בנושאים של מיקום הדירה ולשכור במקום פחות מבוקש, הדבר יכול להקל במעט על מציאת דירה.