קטגוריה: לימודים בגרמניה

במבט ראשון, ההסכם החדש בין ישראל לגרמניה בנושא רישיונות נהיגה נשמע כמו עוד עדכון בירוקרטי קטן: ישראלים יוכלו להמיר רישיון נהיגה ישראלי לרישיון גרמני בלי לעבור מבחן תאוריה ובלי לעבור טסט. נחמד, יעיל, חוסך זמן. אבל עבור מי שעובר לגרמניה ללימודים, למחקר, להתמחות, לעבודה או לרילוקיישן משפחתי המשמעות עמוקה יותר, כי רישיון נהיגה הוא לא סתם תעודת פלסטיק בארנק, אלא אחד הסימנים הראשונים לכך שאדם מפסיק להיות “תייר” ומתחיל לנהל חיים אמיתיים במדינה חדשה.

עד כה, ישראלים רבים שהגיעו לגרמניה מצאו את עצמם מול שאלות כמו האם הרישיון הישראלי שלי מספיק ולכמה זמן? האם צריך להתחיל שיעורי נהיגה בגרמנית? האם אני צריך לעבור שוב תאוריה? ומה אם אני סטודנט ולא ממש היגרתי לפה?

ההסכם החדש נועד לפתור חלק גדול מאי-הודאות הזו. הוא מאפשר, בקטגוריות רישיון מסויימות, להמיר רישיון ישראלי תקף לרישיון גרמני, בהליך מנהלי, ללא מבחן תאוריה וללא מבחן נהיגה מעשי. כלומר, לא קיצור דרך לא חוקי או הקלה נקודתית לתיירים, אלא הכרה רשמית של גרמניה ברישיון הנהיגה הישראלי ובכך שהוא יכול לשמש בסיס לקבלת רישיון גרמני.

וזו בשורה גדולה לישראלים שמתכננים שהייה ארוכה בגרמניה. סטודנט שמגיע לתואר ראשון, תואר שני או לימודי רפואה, משפחה שעוברת בעקבות עבודה, או ישראלים שמתחילים פרק חדש בגרמניה יכולים להיערך אחרת לגמרי בכל הקשור לנהיגה במדינה. במקום לחשוש מתהליך נהיגה גרמני מלא, יקר ומורכב, אפשר להבין מראש מה צריך לעשות, מתי צריך לעשות את זה ואיך לא להיקלע למצב שבו הרישיון כבר לא תקף.

בקיצור, ההסכם החדש מקל מאד על מי שצריך להמיר רישיון, אך האחריות להבין את לוחות הזמנים, את מעמד השהייה ואת הדרישות המקומיות עדיין נשארת בידיכם. ננסה להסביר את כל הנ”ל כדי לחסוך לכם לחץ, בלבול וסיכון מיותר.

כמה זמן מותר לנהוג עם רישיון ישראלי בגרמניה?

ההסכם החדש בין גרמניה וישראל לא שואל רק אם יש לכם רשיון בתוקף, אלא גם אם אתם שוהים בגרמניה זמנית או שקבעתם בה את מקום המגורים שלכם. ההבדל הזה קובע את כל לוח הזמנים.

אם ישראלי מגיע לגרמניה לביקור זמני, למשל לביקור משפחתי, נסיעת הכנה לפני לימודים, סיור קמפוסים, וכד’, הוא יכול בדרך כלל לנהוג עם רישיון הנהיגה הישראלי התקף שלו, כל עוד לא קבע את מקום מגוריו בגרמניה. לפי הודעת שגרירות ישראל בברלין, רישיון ישראלי תקף יוכר בגרמניה כל עוד בעל הרישיון לא קבע שם את מקום מגוריו.

הספירה מתחילה להשתנות ברגע שבו האדם כן קובע מקום מגורים בגרמניה. לפי ההסכם החדש, אם בעל רישיון ישראלי קובע את מקום מגוריו בגרמניה, הרישיון הישראלי שלו מפסיק להיות תקף לנהיגה בגרמניה 185 ימים לאחר קביעת מקום המגורים, בערך חצי שנה.

לאחר 185 יום, מי שלא השלים את תהליך ההמרה עלול למצוא את עצמו במצב שבו הוא מחזיק רישיון ישראלי תקף מבחינת ישראל, אבל אינו רשאי לנהוג איתו בגרמניה. משרד התחבורה הגרמני מציין שנהיגה עם רישיון זר שכבר אינו מוכר בגרמניה תיחשב לנהיגה ללא רישיון. לכן, ההמלצה לסטודנטים ולישראלים ברילוקיישן היא לא לחכות ליום ה-180. אם ברור מראש שהשהייה שלכם בגרמניה תהיה ממושכת, כדאי להתחיל לבדוק את תהליך ההמרה כבר בחודשים הראשונים.

עבור סטודנטים ישראלים, התמונה מעט מורכבת יותר. מצד אחד, גרמניה מכירה בכך שלימודים באוניברסיטה או בבית ספר אינם בהכרח מעידים אוטומטית על העברת מקום המגורים הרגיל לגרמניה. משרד התחבורה הגרמני מציין במפורש שעצם הלימודים אינה קובעת בהכרח שאדם העביר את מקום מגורי הקבע שלו. מצד שני, סטודנט שמגיע לתואר מלא, שוכר דירה, נרשם בעירייה, עובד במקביל ללימודים או מנהל את רוב חייו בגרמניה כבר נמצא במצב שכדאי לבדוק לגביו את חובת ההמרה מול רשות הרישוי המקומית. לכן סטודנטים צריכים לבדוק אם מבחינת הרשויות הם נחשבים כמי שקבעו את מקום מגוריהם בגרמניה. אם כן, תקופת 185 הימים הופכת להיות רלוונטית מאד.

הבשורה הטובה היא שההסכם החדש מקל מאד על השלב הבא. לאחר 185 הימים, מי שעומד בתנאים לא אמור להידרש להתחיל את כל תהליך הוצאת הרישיון מהתחלה. לפי ההסכם, בעלי רישיון ישראלי או גרמני תקף בקטגוריות B, A, A1 ו-A2 יוכלו להמיר אותו לרישיון מקביל במדינה השנייה ללא צורך במבחן תאוריה או מבחן נהיגה מעשי, בכפוף לגיל המינימלי ולדין המקומי.

כדי לעשות זאת יש לפנות לרשות הרישוי, להציג מסמכי זיהוי, להוכיח מקום מגורים קבוע, לשלם אגרות, ולעיתים לעבור בדיקת ראייה או להציג אישורים רפואיים לפי דרישות הרשות המקומית. אבל תהליך זה מחליף מסלול יקר ומורכב בהרבה של לימוד נהיגה, ומעבר מבחני תאוריה וטסט בגרמניה.

רשיון נהיגה בגרמניה לסטודנט, תייר, ועובד ברילוקיישן – דוגמאות להמחשה

תייר שמגיע לגרמניה לשבועיים, לחודש או אפילו לכמה חודשים בלי להעביר אליה את מרכז החיים שלו לא מגיע כדי להשתקע, לא נרשם כתושב, לא מעביר את העבודה, הלימודים והמשפחה לגרמניה, ולכן הוא זקוק אך ורק לרישיון נהיגה ישראלי בתוקף.

סטודנט הוא כבר מקרה מעניין יותר. סטודנט ישראלי שמגיע לגרמניה לתואר של שלוש, ארבע או שש שנים, שוכר דירה, נרשם בעירייה, פותח חשבון בנק, עובד במקביל ללימודים ומנהל את חיי היומיום שלו בגרמניה. במקרה כזה, כאמור, יש לבדוק מול רשות הרישוי המקומית האם וממתי הוא נחשב כמי שקבע מקום מגורים בגרמניה, ובהתאם לכך מתי מתחילים להיספר 185 הימים.

עובד ברילוקיישן נמצא בדרך כלל בצד הברור יותר של הסקאלה. מי שעובר לגרמניה בעקבות עבודה, חותם על חוזה העסקה, שוכר דירה, נרשם בעירייה ולעיתים מעביר גם משפחה, צריך להתייחס לרישיון הנהיגה כחלק בלתי נפרד מתהליך המעבר. לפי ההסכם החדש, אם הוא מחזיק ברישיון ישראלי תקף באחת הקטגוריות הכלולות בהסכם – B, A, A1 או A2, הוא יכול להמיר את רשיונו ללא תאוריה וללא טסט, בכפוף לדרישות הגיל והחוק המקומי.

ברילוקיישן משפחתי, הצורך ברכב מופיע מהר מאד: נסיעות לבית ספר או גן, סידורים בעירייה, קניות גדולות, מעבר דירה, ביקורים אצל רופאים ונסיעות מחוץ לעיר. דווקא בגלל שהחיים קורים מהר, קל לדחות את עניין הרישיון. אבל אם מחכים יותר מדי, עלולים להגיע לנקודה שבה יש רכב, יש ביטוח, יש צורך יומיומי בנהיגה, אבל הרישיון הישראלי כבר אינו מספיק.

איך ממירים רישיון נהיגה ישראלי לרישיון גרמני בפועל?

ההמרה אינה מתבצעת לבד, והיא אינה מתרחשת ברגע שנרשמים בעירייה. מי שצריך רישיון גרמני צריך להגיש בקשה מסודרת ל-Führerscheinstelle, רשות הרישוי המקומית בעיר או במחוז המגורים שלו. בגרמניה, עניינים מסוג זה מטופלים ברמה מקומית, ולכן ייתכנו הבדלים קטנים בין עיר לעיר בדרישות המדוייקות, בזמינות התורים ובאופן הגשת המסמכים.

תהליך ההמרה מתחיל בבדיקת הזכאות. הרשות המקומית תבדוק האם הרישיון הישראלי תקף, לאיזו קטגוריה הוא שייך, האם הקטגוריה נכללת בהסכם, האם המבקש עומד בגיל המינימלי בגרמניה והאם הוא כבר קבע מקום מגורים בגרמניה.

הקטגוריה החשובה ביותר לרוב הישראלים היא B, כלומר רכב פרטי. בגרמניה, רישיון מקטגוריה B נדרש בדרך כלל לנהיגה ברכב פרטי רגיל, והוא רלוונטי לסטודנטים שרוצים לשכור רכב, למשפחות שצריכות רכב יומיומי ולעובדים ברילוקיישן שגרים מחוץ למרכז עירוני. קטגוריות A, A1 ו-A2 רלוונטיות לרוכבי אופנועים, אך כאן הגבלות גיל, נפח מנוע והספק עשויות להשתנות לפי הדין המקומי.

שגרירות ישראל מציינת שהמרת הרישיון כוללת בדרך כלל הצגת מסמכי זיהוי, אישור מקום מגורים קבוע בגרמניה ותשלום אגרות. בנוסף, הרשויות בגרמניה עשויות לדרוש בדיקת ראייה או אישורים רפואיים בהתאם לחוק המקומי. לכן, לפני שמגיעים לתור, כדאי לבדוק באתר הרשות המקומית אילו מסמכים נדרשים בעיר הספציפית שבה מתגוררים.

ישראלי שרוצה להיערך נכון יכול להכין מראש תיק מסמכים בסיסי:

• רישיון נהיגה ישראלי תקף.
• דרכון ישראלי או מסמך זיהוי תקף אחר.
• אישור רישום כתובת בגרמניה, כלומרAnmeldung , או אישור מגורים מקומי אחר.
• תמונת פספורט ביומטרית, אם נדרשת.
• אישור בדיקת ראייה, אם הרשות המקומית דורשת זאת.
• תרגום או אישור נוסף לגבי הרישיון, אם הרשות המקומית מבקשת זאת.
• אמצעי תשלום לאגרות.

בגרמניה, עיר אחת עשויה לאפשר פתיחת בקשה אונליין, עיר אחרת עשויה לדרוש קביעת תור פיזי, ובמקומות מסויימים זמני ההמתנה לתור יכולים להיות ארוכים. לכן, מי שיודע מראש שהוא צפוי להזדקק לרכב, במיוחד מחוץ לערים גדולות כמו ברלין, מינכן, המבורג או פרנקפורט, צריך להתחיל את התהליך מספיק זמן מראש ולא לחכות לרגע האחרון.

בהליכי המרת רישיון בגרמניה, ייתכן שהרשות תדרוש למסור את הרישיון הישראלי או תטפל בו לפי הנהלים המקומיים. לכן, מי שזקוק לרישיון הישראלי גם בנסיעות לישראל או למדינות אחרות צריך לברר מראש מה בדיוק קורה עם המסמך הישראלי לאחר ההמרה, והאם ניתן לקבל אישור או פתרון מנהלי מתאים. אנו ממליצים להוציא “כפל רשיון” ממשרד הרישוי הישראלי כדי שיהיה בידיכם עותק נוסף של הרשיון הישראלי שלכם במידה ועותק אחד יילקח על ידי הרשות הגרמנית.

סיכום: נהיגה משפיעה לעיתים על כל חוויית המעבר

רישיון נהיגה הוא לא תמיד הדבר הראשון שחושבים עליו כשמתכננים לימודים או רילוקיישן בגרמניה. בדרך כלל מתמקדים בקבלה ללימודים, ויזה, מגורים, ביטוח בריאות, שפה ותקציב. אבל דווקא הנושאים ה”קטנים” כביכול הם אלה שקובעים איך ייראו החיים בפועל ביום שאחרי הנחיתה.

ההסכם החדש בין ישראל לגרמניה הופך את נושא הרישיון לפשוט וברור יותר עבור ישראלים רבים. הוא יכול לחסוך תהליך ארוך של מבחנים, שיעורים ובירוקרטיה מיותרת, אבל הוא עדיין מחייב היערכות נכונה: להבין מהו מעמד השהייה, לבדוק את קטגוריית הרישיון, לעמוד בלוחות הזמנים ולפעול מול הרשות המקומית בגרמניה.

עבור ישראלים, המשמעות היא חופש תנועה גדול יותר וביטחון מעשי בתקופת ההסתגלות. זו דרך להפוך את המעבר למסודר ונוח יותר למשפחה, לעבודה ולחיי היומיום, ולהתחיל את הפרק החדש ממקום רגוע ובטוח יותר.

רוצים לשמוע פרטים נוספים על מעבר לגרמניה לצרכי לימודים, עבודה או רילוקיישן? פנו אלינו וקבלו הכוונה מקצועית שתעזור לכם להגיע מוכנים יותר, עם פחות סימני שאלה ועם הרבה יותר ביטחון בדרך החדשה.

לנוחותכם, הנה צ’קליסט המרת רשיון ישראלי לגרמניה, ואפשר גם להוריד גרסת PDF.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא

האם כדאי להחזיק רכב בגרמניה בזמן הלימודים?

לא תמיד. בערים גדולות ובערים אוניברסיטאיות עם תחבורה ציבורית נוחה, סטודנטים רבים יכולים להסתדר בלי רכב פרטי. לעומת זאת, רכב יכול להיות שימושי במיוחד אם הלימודים מתקיימים בקמפוס מרוחק, אם גרים מחוץ למרכז העיר כדי לחסוך בשכר דירה, אם יש התמחויות או הכשרות מחוץ לקמפוס, או אם מדובר במשפחה שעוברת לגרמניה יחד. לכן, לפני שממהרים לקנות או לשכור רכב, כדאי לבדוק את המרחקים בפועל בין הדירה, הקמפוס, העבודה והסידורים היומיומיים.

האם אפשר לשכור רכב בגרמניה עם רישיון ישראלי?

במקרים רבים ניתן לשכור רכב עם רישיון ישראלי תקף בזמן שהרישיון עדיין מוכר בגרמניה, אך חברת ההשכרה עשויה לקבוע דרישות משלה. לדוגמה, היא עשויה לבקש רישיון בינלאומי, גיל מינימלי, ותק נהיגה מסויים, כרטיס אשראי או מסמכים נוספים. לכן, מי שמתכנן לשכור רכב מיד לאחר ההגעה לגרמניה צריך לבדוק מראש את תנאי חברת ההשכרה, ולא להניח שכל חברה תפעל באותה צורה.

האם כדאי לתרגם את הרישיון הישראלי לגרמנית?

בחלק מהמקרים כן, במיוחד אם אין רישיון בינלאומי או אם הרשות המקומית מבקשת מסמך מתורגם במסגרת תהליך ההמרה. עם זאת, לא כדאי להזמין תרגום לפני שבודקים מה בדיוק דורשת רשות הרישוי בעיר היעד. יש רשויות שעשויות לדרוש תרגום מגורם מסויים או פורמט מסויים, ולכן תרגום “רגיל” שלא עומד בדרישות המקומיות עלול לא להספיק.

האם אפשר להתחיל את תהליך ההמרה לפני שמגיעים לגרמניה?

ברוב המקרים, את ההליך הרשמי מול רשות הרישוי המקומית אפשר להתחיל רק אחרי שיש כתובת ורישום מתאים בגרמניה. עם זאת, אפשר וכדאי להתכונן עוד לפני המעבר: לבדוק את תוקף הרישיון, לברר מהן הדרישות בעיר היעד, להכין מסמכים, לבדוק אם נדרשת בדיקת ראייה ולוודא שהקטגוריה שלכם נכללת בהסכם. ההכנה המוקדמת לא מחליפה את ההליך, אבל היא יכולה לקצר משמעותית את זמן ההתארגנות אחרי ההגעה.

מה קורה אם הרישיון הישראלי פג תוקף בזמן השהייה בגרמניה?

אם הרישיון הישראלי פג תוקף, הוא עלול לא לשמש בסיס תקף לנהיגה או להמרה. לכן, מי שיודע שהוא עומד לעבור לגרמניה לתקופה ארוכה צריך לבדוק עוד בישראל אם הרישיון עומד לפוג בשנה הקרובה. במידת הצורך, עדיף לטפל בחידוש לפני המעבר, כשעדיין קל יותר לפנות לגורמים הרלוונטיים בישראל.

האם ההמרה לרישיון גרמני משפיעה על הנהיגה בישראל?

רישיון גרמני הוא רישיון אירופי מוכר, אך מי שמתכנן להמשיך לנהוג גם בישראל צריך לבדוק מה המשמעות המעשית של ההמרה מבחינת החזקת הרישיון הישראלי, חידושו ושימוש בו בעת ביקורים בארץ. במקרים מסויימים, בעת המרת רישיון זר בגרמניה, הרשות המקומית עשויה לקחת את הרישיון הזר או לטפל בו לפי הנהלים שלה. לכן, כדאי לברר מראש מה קורה למסמך הישראלי לאחר ההמרה. אפשר כאמור גם לבקש מראש כפל רשיון ממשרד הרישוי הישראלי.

האם כדאי להמיר את הרישיון גם אם לא בטוח שאנהג בגרמניה?

אם מדובר בשהייה קצרה וללא צורך ממשי ברכב, ייתכן שאין טעם להתחיל בהליך. אבל אם מדובר בתואר מלא, רילוקיישן, מגורים מחוץ למרכז עירוני, משפחה עם ילדים או סיכוי ממשי שתצטרכו רכב בהמשך, כדאי לשקול את ההמרה בזמן. לעיתים הצורך ברכב מתעורר דווקא אחרי כמה חודשים, כשכבר מבינים טוב יותר את שגרת החיים, ואז עלול להיות מאוחר או לחוץ יותר להתחיל את התהליך.

האם כל בני המשפחה צריכים להמיר רישיון בנפרד?

כן. רישיון נהיגה הוא אישי, ולכן כל אדם שמתכנן לנהוג בגרמניה צריך לבדוק את זכאותו ואת חובת ההמרה שלו בנפרד. אם בני זוג עוברים יחד ולשניהם יש רישיון ישראלי, כל אחד מהם צריך לוודא שהרישיון שלו בתוקף, שהקטגוריה שלו מתאימה, ושמועד קביעת המגורים שלו ברור. אין המרה “משפחתית”.

 

הכל אודות מבחני שפה והכרה בתחום הרפואה בגרמניה

יש לכם תואר ברפואה ואתם רוצים לעסוק בתחום בגרמניה? לשם כך תצטרכו לעבור מספר שלבים, מבחנים ותהליכים, כפי שנפרט כאן:

למדו גרמנית: עבודה כרופא בגרמניה מחייבת ידיעת גרמנית ברמה גבוהה.
שלטונות מקומיים מסויימים דורשים מן המועמדים להציג תעודה רשמית של רמה B2 בשפה, אך אנו ממליצים להגיע לרמה C1 לפני שאתם מתחילים קורס גרמנית רפואית.

קורס גרמנית A1-C1 לוקח כ-42-52 שבועות. קורס גרמנית רפואית אורך 4-12 שבועות, ומכין למבחן ה-FSP (Fachsprachprüfung).

ה- Fachsprachprüfung בגרמניה היא בחינה המבוצעת לשם הערכה של רמת השליטה בשפה ומיועדת לבעלי מקצוע זרים בתחום הרפואה המעוניינים לעבוד במדינה.
משמעות השם ” Fachsprachprüfung” היא “מבחן שפה התמחותי”.

מבחן ה-Fachsprachprüfungמיועד להעריך את יכולתו של המועמד לתקשר באופן יעיל בגרמנית, במיוחד בקונטקסט רפואי.
הוא מעריך את מיומנויות השפה המדוברת והכתובה, ומתמקד במונחים רפואיים, תקשורת רופא-חולה והבנת טקסטים רפואיים.

המבחן נערך לרוב על ידי הרשות המקומית (Bezirksregierung) ואגודות רפואיות מקומיות (Landesärztekammern) בגרמניה.
פורמט המבחן ודרישותיו הספציפיות עשויים להיות שונים מעט מאזור לאזור, אך לרוב הוא מורכב ממספר חלקים:

בחינה בעל פה – חלק 1: בחלק הבחינה שבעל פה, המועמדים נמדדים ביכולתם לתקשר מילולית בגרמנית.
ייתכן שיתבקשו לבצע סימולציה של שיחה בין רופא וחולה, לתאר הליכים רפואיים או לדון במקרה רפואי כלשהו.
הבוחנים יעריכו את שטף הדיבור, הדיוק והיכולת להעביר מידע באופן ברור.

בחינה בכתב – חלק 2: חלק זה של המבחן כולל כתיבה של דו”ח רפואי (Anamnesebogen).
הנבחן מקבל טופס אנמנזיס לשם כך, ועליו לסכם את המידע הרלוונטי שהופק מראיון האנמנזיס בכתב בדו”ח.

חלקו האחרון של מבחן השפה הטכני מכיל שיחה בין שני רופאים, המעבירים ביניהם מידע אודות חולה.
בשיחה המועמד מדווח לרופא מצוות הבחינה על מידע שהושג בשיחה בינו לבין חולה. המידע אמור להיות מובנה ומופק תוך שימוש במונחים רפואיים.
הבוחן ישאל שאלות נוספות. בסוף חלק זה, המועמד יתבקש לתרגם מספר מונחים רפואיים לגרמנית.

מעבר של מבחן ה-Fachsprachprüfung הוא דרישה חשובה לאנשי מקצוע בתחום הרפואה לשם השגת רשיון עיסוק ברפואה ועבודה כרופאים באופן עצמאי בגרמניה.
מטרתו של המבחן להבטיח שלרופאים העובדים במדינה יהיו מיומנויות שפה נחוצות לשם הבטחת טיפול רפואי אפקטיבי ובטוח לחולים דוברי גרמנית, במסגרת מערכת הבריאות של המדינה.

ה- Kenntnisprüfung (מבחן מקביל או מבחן ידע) הוא תהליך שרופאים שלמדו מחוץ לגרמניה חייבים לעבור כדי להשיג רשיון עיסוק במדינה.
הוא מיועד להעריך את הידע והמיומנויות הרפואיות המקצועיות שלהם ולקבוע האם הם עומדים בדרישות לעיסוק ברפואה בגקמניה.

ה-Kenntnisprüfung מועבר על ידי האגודות הרפואיות של המחוזות (Landesärztekammer) ומשתנה מעט בין המחוזות השונים. באופן כללי, התהליך כולל את השלבים הבאים:

הערכה ראשונית: האגודה הרפואית בודקת את הבקשה וקובעת האם הכשרתו של המועמד ניתנת להקבלה לתואר רפואי גרמני.
אם ההכשרה נתפסת כמקבילה, יוכל המועמד לעבור לשלב הבא. אם לא, דרישות ובחינות נוספות עשויות להיות נחוצות.

בחינה בכתב: המועמד ייבחן בכתב, במבחן הכולל שאלות “אמריקאיות” העוסקות במגוון נושאים רפואיים. הבחינה מתבצעת בגרמנית, כך שיש צורך בשליטה טובה בשפה.

בחינה בעל פה: אם המועמד עובר את הבחינה שבכתב, יעבור לשלב הבחינה בעל פה, הכוללת דיון במקרה רפואי ובמצבים רפואיים שונים מול פאנל של בוחנים המעריכים את שיקולי הדעת וידע המועמד.

בחינה מעשית: במקרים מסויימים, יידרש המועמד לעבור בחינה מעשית כדי להעריך את יכולותיו הקליניות.
בחינה זו עשויה לכלול ביצוע הליכים רפואיים מסויימים או הצגת יכולת בתחומים רפואיים מסויימים.

לאחר מעבר שני המבחנים, ה-Fachsprachprüfung וה-Kenntnisprüfun, יקבלו המועמדים את האישור שיאפשר להם להתחיל בהתמחות (Facharzt).

 

סטודנטים ישראליים המעוניינים ללמוד לימודים אקדמיים בגרמניה נתקלים בתהליך שאינו תמיד ברור להם. אנו בקמפוס 

מכירים היטב את העניין, ולכן ננסה לעשות לכם סדר בראש ולהסביר את כל שלבי התהליך:

תהליך ההרשמה ללימודי תואר ראשון או שני בגרמניה מתנהל בהתאם למצב האישי של הסטודנט.

עבור סטודנט בעל דרכון זר (שאינו אירופי), ההרשמה מתבצעת באמצעות מערכת ההרשמה המרכזית של גרמניה UniAssist. חלק מהאוניברסיטאות ו/או מחלקות באוניברסיטאות שונות מבקשות לבצע הרשמה ישירה לאוניברסיטה, ולא דרך מערכת מרכזית כלשהי.

עבור סטודנט בעל דרכון אירופי או מי שסיים תואר אחד בגרמניה, ההרשמה מתבצעת באמצעות מערכת ההרשמה המרכזית של גרמניה – ה-Hochshulstart.

לפני שנרשמים ללימודי התואר, עליכם לבדוק באתר האוניברסיטה או הפקולטה הנבחרת מהן דרישות הקבלה לתואר שאתם מעוניינים בו, מהו תהליך ההרשמה המועדף על הפקולטה ומהם מועדי ההרשמה המדויקים – מועד תחילת ההרשמה (לא ניתן להירשם לפני כן) ומועד סיום ההרשמה (תאריך ושעה). הדבר חשוב מכיוון שאם פספסתם את מועד ההרשמה, לא תוכלו להירשם ללימודים למועד שבחרתם.

איך נרשמים ללימודי תואר בגרמניה באמצעות יוניאסיסט (UniAssist) לבעלי דרכון זר

מערכת יוניאסיסט היא מערכת רישום מרכזית לסטודנטים זרים (אך גם בעלי דרכון אירופי) המבקשים להתקבל ללימודים בגרמניה. 

יתרון ההרשמה באמצעות המערכת הוא שנרשמים רק פעם אחת לכל מוסדות הלימוד שבחרתם, והמערכת מעבירה את המידע לכל פקולטה. עם זאת, ההרשמה במערכת זו לרוב אינה חוסכת את משלוח המסמכים המקוריים בדואר ליוניאסיסט ו/או למוסדות הלימוד (בהתאם לדרישות). כדי לבדוק האם האוניברסיטה דורשת להירשם באמצעות יוניאסיסט, היכנסו לקישור כאן.

לתהליך ההרשמה במערכת יוניאסיסט שישה שלבים:

1. יש לבדוק התאמה מבחינת דרישות הקבלה לאוניברסיטה בסעיפים הבאים:

• בגרות מלאה
• האם ממוצע הבגרות שלי עובר את סף דרישות האוניברסיטה (בדרך כלל קשה למצוא באתר המוסד את המידע, ויש להסתמך על ידע קודם או לפנות למוסד במייל ולשאול).
  לחישוב ממוצע בגרות גרמני יש להיכנס לקישור הנ”ל.

• מעבר מבחן שפה שמוכר על ידי האוניברסיטה (לא כל מבחן מוכר על ידי כל מוסד) בציון המינימלי הנדרש.

2. יש לבדוק מועדי הרשמה
   

חובה להירשם לאוניברסיטה באמצעות יוניאסיסט לפני תום המועד הרשמי להרשמה. מומלץ, להירשם כבר עם פתיחתה.

3. יש לאסוף את כלל המסמכים הנדרשים להרשמה

ברגע שכלל המסמכים הנדרשים הועלו למערכת יוניאסיסט, הם מועברים לאוניברסיטאות עבור הנרשם.
שימו לב שישנם מקרים בהם האוניברסיטה מבקשת מהסטודנט להעלות ליוניאסיסט רק חלק מהמסמכים, ואילו את שאר המסמכים על הסטודנט להעביר ישירות לאוניברסיטה. מסלול זה נקרא VORPRÜFUNGSDOKUMENTATION (VPD).

מסמכים שהועלו ליוניאסיסט נשמרים במערכת עד שלוש שנות רישום, ולכן לא תידרשו להעלותם למערכת שוב.
עם זאת, יש לבדוק ולוודא שתנאי הרישום למסלול שבחרתם לא השתנו. במקרה שכן, יש להעלות מסמכים חילופיים ו/או להשלים מסמכים.

4. יש להירשם ל-My Assist בלינק הזה.
5. יש לשלם את דמי הרישום/ הטיפול של יוניאסיסט לכל אוניברסיטה או מסלול לימוד אליהם נרשמתם; 75 יורו להרשמה ראשונה + 30 יורו לכל הרשמה נוספת (מעודכן ל- 27.3.21) באמצעות כרטיס אשראי או באמצעות חשבון יוניאסיסט שפתחתם.

ישנן אוניברסיטאות המכסות את עלות דמי הרישום עבור הנרשם. במקרה כזה ההרשמה לאוניברסיטה/ מסלול הלימוד עבור הנרשם היא חינם.

למשל הרשמה לכל מסלולי Westfälische Hochschule (WH) מכוסים על ידי האוניברסיטאות. גם בתואר שני חלק ממוסדות הלימוד מכסים את דמי הרישום עבור הסטודנט, כמו במוסדות:
Johann Wolfgang von Goethe University Frankfurt
University of Potsdam
University of Cologne בפקולטות מסוימות

6. יש להעלות את המסמכים לאזור My Assist שפתחנו ולעקוב אחר הנחיות יוניאסיסט. בין המסמכים הנדרשים:

• סריקת בגרות לאחר אפוסטיל, תרגום ונוטריון (ניתן לאנגלית)
• קורות חיים
• מכתב מוטיבציה
• ועוד מסמכים על פי הדרישה

מרבית האוניברסיטאות דורשות גם את המסמכים המקוריים. במקרה כזה על הסטודנט להעביר ליוניאסיסט בדואר את המסמכים המקוריים שנאספו. אין צורך להכניס למעטפה מספר עותקים – מספיק עותק אחד.
כתובת למשלוח בדואר: uni-assist eV 11507 Berlin GERMANY
כתובת יוניאסיסט למשלוח המסמכים על ידי חברת שילוח:
uni-assist eV, Geneststrasse 5, 10829 Berlin

סטודנטים שנמצאים פיזית בגרמניה יכולים להכניס את המסמכים לתיבת הדואר של יוניאסיסט שמיקומה כאן.

7. לאחר סיום התהליך יש להמתין לאישור קבלה מיוניאסיסט, קבלה זו מהווה אסמכתא ויש להקפיד לשמור אותה.

תהליך ההרשמה באמצעות Hochshulstart לבעלי דרכון אירופי

הוכשולסטארט היא מערכת הרישום המרכזית שהוקמה על ידי איגוד האוניברסיטאות בגרמניה (SfH – Stiftung für Hochschulzulassung). המערכת מאפשרת הרשמה מרוכזת לבעלי דרכון, מי שסיים תואר אקדמי בגרמניה ומעוניין להמשיך לתואר מתקדם, או מי הוגדר על ידי Hochshulstart כזכאי להירשם באמצעות מערכת זו.

המערכת מאפשרת רישום למגוון תחומי לימוד לתואר ראשון (בלבד), וכן ללימודי רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה ורוקחות.

מערכת הרישום של הוכשולסטארט Das Dialogorientierte Serviceverfahren (DoSV)

תהליך ההרשמה דומה בעיקרון לזה של יוניאסיסט, אך יש לשים לב לכך שמועדי ההרשמה שונים, וכן חלק מהמסמכים הנדרשים שונים.  

לינק לדוגמה למועדי ההרשמה לסמסטר חורף

לינק למסלולי הלימוד המטופלים באמצעות הוכשולסטארט 

צ’קליסט דרישות סטנדרטיות

אם אתם שוקלים ללמוד לתואר בגרמניה – רפואה, וטרינריה, רפואת שיניים או כל תחום אחר – ורוצים להפוך את החלום למציאות, כדאי להתחיל כבר עכשיו בתהליך: בדקו היטב את תנאי הקבלה לתוכנית שמעניינת אתכם, אספו את המסמכים הדרושים והירשמו במערכת המתאימה למועד שנקבע. בקמפוס לימודים תקבלו ליווי מקצועי לאורך כל הדרך, מהתאמת המסלול ועד לרישום המוצלח לאוניברסיטה. השאירו לנו פרטים בטופס המצורף עוד היום וקבלו ייעוץ שיכול לשנות את עתידכם האקדמי.

עודכן בתאריך 11/05/2026

 לימודי רפואה בגרמניה מושכים אליהם מועמדים מכל העולם, וגם לא מעט ישראלים. הסיבה ברורה: גרמניה מזוהה עם מערכת אקדמית חזקה, רפואה מתקדמת, בתי חולים מובילים, הכשרה קלינית רצינית ואפשרות לבנות קריירה רפואית באירופה. עבור מי שחולם להיות רופא, זו יכולה להישמע כמו בחירה טבעית כמעט.

אבל מהר מאוד מתגלה הצד המורכב יותר של החלום הזה.

ישנה תחרות גבוהה על הקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה. במקרים רבים, גם מועמדים טובים עם הישגים יפים ורצון אמיתי ללמוד רפואה מגלים שאינם עומדים ברף הקבלה (או ידיעת השפה הגרמנית), לא מפני שאינם מתאימים למקצוע, אלא מפני שמספר המקומות מוגבל, הביקוש עצום, והסינון האקדמי נוקשה.

לכן ישנם סטודנטים שבודקים  אפשרות אחרת: לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה.

חשוב לומר זאת מההתחלה: אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה אינה “דרך קלה” להיות רופא. הלימודים עצמם עדיין ארוכים, אינטנסיביים, דורשים שליטה גבוהה בגרמנית, יכולת לימודית חזקה, בגרות אישית, התמדה והתמודדות עם עומס גדול. גם תהליך הקבלה אינו אוטומטי, ובוודאי שאינו מבוסס רק על היכולת לשלם שכר לימוד.

עם זאת, בחלק מהאוניברסיטאות הפרטיות תהליך הקבלה עשוי להיות רחב ואישי יותר. במקום לבחון את המועמד רק דרך ציונים וממוצעים, מוסדות פרטיים עשויים להתייחס גם למוטיבציה, ניסיון קודם בתחום הבריאות, התנדבות, יכולת תקשורת, התאמה אישית למקצוע, ראיון אישי ומוכנות אמיתית למסלול רפואי תובעני. עבור מועמד ישראלי שמרגיש שהוא מתאים לרפואה אבל לא מצליח לעבור את הסינון של המסלול הציבורי או שאינו מעוניין ללמוד גרמנית לרמה הנדרשת, זו יכולה להיות אפשרות שכדאי לבדוק ברצינות.

הבחירה במסלול פרטי בגרמניה מחייבת בדיקה מעמיקה. צריך להבין מה ההבדל בין אוניברסיטה ציבורית לפרטית, אילו מוסדות מציעים מסלולי רפואה מוכרים, מה שפת הלימוד, כמה עולה התואר, מה כוללים תנאי הקבלה, האם המסלול מוביל להסמכה הרפואית הנדרשת, ומה המשמעות עבור מי שמתכנן לעבוד בעתיד בגרמניה, בישראל או במדינה אחרת.

ננסה להסביר אודות האפשרות של לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה בצורה מסודרת ומפוכחת: למי המסלול יכול להתאים, למי הוא פחות מתאים, אילו אוניברסיטאות פרטיות רלוונטיות קיימות, מה חשוב לדעת על שכר הלימוד, מהי רמת הגרמנית הנדרשת ואילו שאלות כדאי לשאול לפני שמתחילים תהליך הרשמה.

מה חשוב לדעת על אוניברסיטאות פרטיות לרפואה בגרמניה?

המסלולים הפרטיים לרפואה בגרמניה שונים מאד ממסלולי הרפואה הציבוריים מבחינת עלות, ולעיתים גם מבחינת אופי תהליך הקבלה.באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה שכר הלימוד נמוך יחסית או שקיים רק תשלום דמי סמסטר סמלי, והקבלה ללימודי רפואה קשה יותר. באוניברסיטאות הפרטיות, לעומת זאת, שכר הלימוד גבוה משמעותית, אך בחלק מהמקרים תהליך הקבלה עשוי להיות אישי וגמיש יותר.

בחלק ממוסדות אלה המועמדים אינם נבחנים בהכרח רק לפי ממוצע ציונים, אלא נבדקים גם המוטיבציה שלהם, הרקע האישי, הניסיון בתחום הבריאות, היכולת להתמודד עם מצבים אנושיים מורכבים, הבשלות האישית וההתאמה למקצוע הרפואה.

ההבדל הזה חשוב במיוחד למועמדים מישראל. בישראל, לא מעט מועמדים לרפואה מגיעים עם פרופיל אישי עשיר: שירות צבאי או לאומי, התנדבות במד״א, עבודה עם אוכלוסיות שונות, ניסיון בעזרה לזולת, או רצון מגובש לעסוק במקצוע טיפולי. כאשר תהליך הקבלה מבוסס כמעט רק על ציונים, כל אלה עלולים להישאר מחוץ לתמונה. במסלול פרטי, בחלק מהמקרים, דווקא המרכיבים האלה יכולים לקבל מקום משמעותי יותר.

עם זאת, חשוב לא להפוך את ההבדל הזה להבטחה. אוניברסיטה פרטית אינה מקבלת כל מי שלא התקבל לאוניברסיטה ציבורית. היא גם אינה מורידה את רמת הלימודים כדי להתאים את עצמה למועמדים חלשים יותר. לימודי רפואה נשארים לימודי רפואה: עמוסים, ארוכים, מורכבים ומחייבים. ההבדל הוא בעיקר בשאלה איך בוחנים את המועמד לפני הכניסה למסלול, ולא בהכרח ברמת הדרישות ממנו אחרי שהתקבל. לימודי רפואה בגרמניה, גם באוניברסיטאות פרטיות, הם לימודים ארוכים, אינטנסיביים ומחייבים. הם דורשים יכולת לימודית גבוהה, התמדה, משמעת עצמית ויכולת להתמודד עם עומס.

מבחינת שפה, אין בהכרח הבדל גדול בין המסלול הציבורי לפרטי. ברוב המסלולים שמובילים להסמכה רפואית גרמנית, הלימודים מתקיימים בגרמנית. כלומר, אוניברסיטה פרטית אינה בהכרח פתרון למי שמחפש לימודי רפואה באנגלית.

ברוב המסלולים המובילים להסמכה רפואית גרמנית, גם הפרטיים, שפת הלימוד היא גרמנית. אי אפשר להתייחס לגרמנית רק כאל דרישת קבלה טכנית. זו השפה שבה לומדים, נבחנים, מתקשרים עם מרצים, משתתפים בהכשרה קלינית, מדברים עם מטופלים ומשתלבים במערכת רפואית מקומית. לכן, מי שחושב על לימודי רפואה פרטיים בגרמניה צריך לקחת בחשבון גם את הזמן וההשקעה הדרושים ללימודי שפה.

גם מבחינת משך הלימודים אין כאן קיצורי דרך. לימודי רפואה בגרמניה נמשכים לפחות כשש שנים ושלושה חודשים, וכוללים שלבים מדעיים, לימודים קליניים, הכשרה מעשית ובחינות מדינה. בחלק מהמסלולים הפרטיים יש דגש חזק על למידה מעשית, קבוצות קטנות, קשר עם בתי חולים והתנסות קלינית מוקדמת יותר.

נושא נוסף שחייבים לבדוק מראש הוא ההכרה במסלול. לא כל תוכנית שמתקיימת פיזית בגרמניה מובילה בהכרח לאותה הסמכה רפואית. לכן חשוב להבין מי מעניק את התואר, האם המסלול מוביל לבחינות המדינה הגרמניות, מה משמעות ההסמכה והאם היא מתאימה למי שרוצה לעבוד בעתיד בגרמניה, בישראל או במדינה אחרת.

למה בכלל לשקול אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה?

הסיבה המרכזית לשקול מסלול פרטי היא שתנאי הקבלה לרפואה באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה גבוהים והמקומות מוגבלים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות, כאמור, תהליך הקבלה עשוי להיות שונה.

זהו הבדל משמעותי, במיוחד עבור מועמדים שהפרופיל שלהם חזק יותר מהמספרים היבשים שמופיעים בתעודה. למשל, מי שהתנדב במד״א, עבד בסביבה טיפולית, שירת בתפקיד רפואי, התנסה בעבודה עם אוכלוסיות רגישות או השקיע שנים בבניית כיוון מקצועי ברור, עשוי להרגיש שתהליך קבלה שמבוסס רק על ציונים אינו מספר את כל הסיפור שלו.

סיבה נוספת לשקול מסלול פרטי היא אופי הלימודים. בחלק מהמוסדות הפרטיים יש דגש על למידה בקבוצות קטנות, קשר קרוב יותר עם המרצים, התנסות מעשית מוקדמת יותר, שילוב עם בתי חולים שותפים וגישה לימודית שמתמקדת לא רק בידע רפואי, אלא גם בתקשורת עם מטופלים, אחריות מקצועית וחשיבה קלינית. עבור מועמד שמחפש סביבה לימודית אישית ומעשית יותר, זה יכול להיות יתרון משמעותי.

עם זאת, היתרונות מגיעים יחד עם חיסרון ברור: העלות. בעוד שהמסלול הציבורי בגרמניה נחשב אטרקטיבי מאד מבחינת שכר הלימוד, המסלול הפרטי יקר בהרבה. לכן, לפני שמתלהבים מסיכויי הקבלה, צריך לבדוק האם יהיה באפשרותכם לממן את התואר כולו, כולל מחיה, ביטוח, לימודי שפה, מסמכים, נסיעות והוצאות נוספות.

במילים פשוטות, אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה יכולה להתאים למי שלא רוצה לוותר על לימודי רפואה בגרמניה, אבל גם לא רוצה לבזבז שנים בניסיון להתקבל למסלול ציבורי שאולי אינו ריאלי עבורו. היא יכולה להתאים למועמד שמבין שרפואה היא לא רק ציונים, אלא גם אישיות, התמדה, אחריות ויכולת לפגוש אנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם, וכן למועמדים שיש להם תקציב מתאים לכך.

למי מתאים ללמוד רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה אינם מתאימים לכל מועמד, גם אם החלום ללמוד רפואה חזק מאד. זהו מסלול רציני, יקר, ארוך ותובעני.

המסלול הפרטי יכול להתאים במיוחד למועמדים שמכוונים לגרמניה מסיבות ברורות: הם מעריכים את איכות ההכשרה הרפואית, רוצים ללמוד במדינה עם מערכת בריאות מתקדמת, מעוניינים לבנות לעצמם אופק מקצועי באירופה, או פשוט מרגישים שגרמניה היא המקום הנכון עבורם מבחינה אקדמית ואישית. עבורם, אוניברסיטה פרטית יכולה להיות דרך נוספת לבדוק את האפשרות ללמוד רפואה בגרמניה, גם כאשר המסלול הציבורי אינו ריאלי מבחינת תנאי הקבלה.

מסלול זה יכול להתאים גם למועמדים שיש להם יכולת לימודית טובה ורקע מדעי סביר, אך לא בהכרח ממוצע ציונים שמספיק לקבלה לרפואה באוניברסיטה ציבורית בגרמניה. זהו פרופיל נפוץ מאד: אנשים רציניים, חכמים, מתאימים למקצוע, אך כאלה שהמערכת הציבורית התחרותית לא נותנת להם הזדמנות אמיתית. במצב כזה, מסלול קבלה שבוחן גם מוטיבציה, ניסיון, אישיות והתאמה יכול להיות משמעותי מאוד.

מועמדים בעלי ניסיון קודם בעולם הבריאות עשויים למצוא במסלול הפרטי יתרון נוסף. מי שהתנדב במד״א, שירת בתפקיד רפואי בצבא, עבד במרפאה, סייע בבית חולים, ליווה אוכלוסיות במצוקה או התנסה בכל דרך אחרת בסביבה טיפולית, מגיע עם משהו שקשה למדוד בציון בלבד. ניסיון כזה יכול להראות שהבחירה ברפואה אינה רעיון רגעי, אלא החלטה שנבנתה מתוך היכרות מסוימת עם המקצוע ועם האחריות האנושית הכרוכה בו.

גם מועמדים עם בשלות אישית גבוהה יכולים להתאים במיוחד למסלול כזה. לימודי רפואה בחו״ל דורשים הרבה יותר מיכולת לשנן חומר. הם דורשים עצמאות, התמודדות עם שפה חדשה, הסתגלות לתרבות אחרת, ניהול זמן, יכולת לבקש עזרה, התמודדות עם לחץ ויכולת להחזיק מטרה ארוכת טווח גם בתקופות קשות. מי שמכיר את עצמו, מבין את המחיר של הבחירה, ועדיין מרגיש מחוייב אליה, עשוי להיות מועמד מתאים יותר ממי שמגיע רק מתוך התלהבות כללית.

המסלול מתאים גם למועמדים שמסוגלים לתכנן את ההיבט הכלכלי מראש. מי שנכנס למסלול כזה צריך לדעת שיש לו תוכנית מימון ריאלית, לא רק לשנה הראשונה, אלא לכל תקופת הלימודים.

אילו אוניברסיטאות פרטיות מציעות לימודי רפואה בגרמניה?

כאשר בודקים לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה, חשוב מאד לברר איזה סוג של מסלול מוצע, מי הגוף שמעניק את ההסמכה, באיזו שפה מתקיימים הלימודים, והאם המסלול מוביל לבחינות המדינה הגרמניות ברפואה. לא כל תוכנית רפואית שמתקיימת פיזית בגרמניה היא בהכרח מסלול רפואה גרמני מלא. ישנן תוכניות בינלאומיות, שיתופי פעולה וקמפוסים שונים, אך עבור מועמד שרוצה ללמוד רפואה בגרמניה ולקבל הסמכה במסלול הגרמני, צריך לוודא שבוחרים במסלול Humanmedizin (רפואת בני אדם) שמוביל ל-Staatsexamen, כלומר בחינות המדינה הגרמניות ברפואה.

לפי מקורות עדכניים, קיימות בגרמניה כמה אוניברסיטאות פרטיות המציעות לימודי רפואה כללית במסלול המוביל ל-Staatsexamen. בין השמות המרכזיים שמופיעים בתחום נמצאות Universität Witten/Herdecke, MHB Theodor Fontane, Medical School Berlin, Medical School Hamburg ו-HMU Health and Medical University. 

פרטי המוסדות הפרטיים, המסלולים, שכר הלימוד, מועדי ההרשמה, תנאי הקבלה, אפשרויות המימון, מיקומי הקמפוסים ושיתופי הפעולה הקליניים יכולים להתעדכן משנה לשנה. לכן, המידע הנמצא כאן נועד לתת תמונה ראשונית, אך לפני הרשמה יש לבדוק את הפרטים העדכניים ישירות מול האוניברסיטה ועם גורמי הרישוי הרלוונטיים.

הנה מספר דוגמאות לאופציות עם מידע מעודכן ל-2026 – 

HMU Health and Medical University

(כולל שלוחות Potsdam / Erfurt / Düsseldorf-Krefeld)

זוהי אוניברסיטה פרטית המוכרת על ידי המדינה ומספקת מסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, בחינות המדינה הגרמניות ברפואה, וכן מאפשר קבלת רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 94,500 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. 

MSB Medical School Berlin

אוניברסיטה פרטית המוכרת גם היא על ידי המדינה, ומציעה מסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, ומאפשר קבלת רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 94,500 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. 

Witten/Herdecke University

אוניברסיטה פרטית מהוותיקות בגרמניה, המוכרת גם היא על ידי המדינה. ניתן ללמוד בה במסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, המאפשר לקבל רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. מסלול נוסף אפשרי הוא ה-Modellstudiengang Medizin. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 60,000-70,000 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. באוניברסיטה זו ישנן כמה אפשרויות למימון שכר הלימוד:

1. תשלום שכר הלימוד במהלך הלימודים. 
2. תשלום משולב: חלק משכר הלימוד משולם במהלך הלימודים וחלק נוסף לאחר סיום הלימודים, בהתאם להכנסה.
3. תשלום דחוי לאחר הלימודים, במודל המבוסס על אחוז מסויים מההכנסה העתידית. לפי אתר האוניברסיטה, במסלול הרפואה מדובר כיום על מודל שבו ניתן לשלם לאחר הלימודים 12% מההכנסה, בהתאם לתנאי המימון.

דרישות הקבלה ושכר הלימוד עשויים להשתנות, ולכן יש לבדוק את הנתונים המעודכנים ישירות באתר האוניברסיטה לפני הרשמה.

היכן מתקיימת ההכשרה הקלינית?

מיקום הקמפוס הוא רק חלק מהסיפור. בלימודי רפואה, חשוב לבדוק גם היכן מתקיימת ההכשרה הקלינית. חלק מהאוניברסיטאות הפרטיות פועלות בשיתוף עם בתי חולים, מרפאות ומרכזים רפואיים שונים, ולעיתים חלק מהלימודים או ההתנסות המעשית מתקיימים בעיר אחרת מהקמפוס הראשי. זה משפיע על מגורים, נסיעות, עלויות, חיי חברה, הסתגלות ויכולת לתכנן את השנים הבאות. מועמד שחושב שהוא ילמד כל השנים בעיר אחת עלול לגלות שבהמשך עליו לעבור למקום אחר לצורך שלבים קליניים.

כמה עולים לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

נכון למאי 2026, שכר הלימוד במסלולי רפואה פרטיים בגרמניה נע בערך בין 76,800 אירו ל-118,000 אירו לכל התואר במסלולי Staatsexamen גרמניים, לא כולל מחייה. דרך אגב, זו טעות נפוצה להסתכל רק על שכר הלימוד הרשמי. מועמד ישראלי שמתכנן לימודי רפואה בגרמניה צריך לקחת בחשבון את כל ההוצאות שמסביב: מגורים, מחייה, ביטוח בריאות, תחבורה, מזון, ספרים, ציוד לימודי, מסמכים, תרגומים, אישורים, נסיעות לישראל, וכן קורסי גרמנית לפני תחילת הלימודים או במקביל לתהליך הקבלה.

העיר שבה לומדים משפיעה על העלות. לימודים בברלין, המבורג או אזור עירוני מבוקש עשויים להיות יקרים יותר מבחינת שכירות ומחייה מאשר לימודים בעיר קטנה יותר. לפעמים אוניברסיטה שנראית יקרה יותר בשכר הלימוד יכולה להיות דומה בעלות הכוללת לאוניברסיטה אחרת שנמצאת בעיר יקרה יותר. לכן כדאי לחשב את התמונה המלאה, ולא רק להשוות בין שורות שכר לימוד באתרי האוניברסיטאות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את שלב ההכנה. מי שעדיין אינו שולט בגרמנית ברמה הנדרשת יצטרך להשקיע זמן וכסף בלימודי שפה. במקרים מסויימים, זו יכולה להיות שנה או יותר של הכנה לפני תחילת הלימודים עצמם. גם בתקופה הזו יש עלויות: קורסי שפה, מגורים, מחיה, מבחני שפה, מסמכים ולעיתים שהייה בגרמניה עוד לפני תחילת התואר. חשוב במיוחד להבין שלימודי רפואה אינם תואר שקל לממן תוך כדי. גם אם קיימת אפשרות חוקית לעבוד בהיקף מסויים בזמן הלימודים, העומס האקדמי גבוה מאד. בשנים מסויימות, יתכן שלא יהיה לכם די זמן לעבוד. גם משפחות שמסוגלות לממן את הלימודים צריכות לשאול את עצמן שאלה נוספת: מה קורה אם הלימודים מתארכים? מה קורה אם צריך לחזור על סמסטר? מה קורה אם רמת הגרמנית דורשת עוד שנה של הכנה? מה קורה אם הסטודנט צריך לעבור עיר בשלב הקליני? תכנון טוב אינו מתייחס רק לתרחיש האופטימי, אלא גם למקרים שבהם הדרך ארוכה או יקרה יותר מהצפוי.

כדאי לבדוק אם קיימות אפשרויות מימון. בחלק מהמוסדות הפרטיים עשויים להיות מודלים של תשלום דחוי, פריסת תשלומים או הסכמים מסוימים עם גופים רפואיים. עם זאת, אין להניח מראש שמלגה או מימון יהיו זמינים לכל מועמד. צריך לבדוק כל אפשרות בנפרד, להבין את התנאים שלה, ולשים לב אם היא כוללת התחייבות עתידית, החזר כספי, ריבית, תנאי עבודה או מגבלות אחרות. 

בחינות המדינה ורישיון עבודה כרופא

לימודי הרפואה בגרמניה כוללים בחינות מדינה, שהן חלק מרכזי מהמסלול הרפואי. הבחינות נועדו לוודא שהסטודנטים עומדים ברף המקצועי הנדרש ומסוגלים להתקדם בדרך לרישוי רפואי. עבור מועמדים ששוקלים אוניברסיטה פרטית, זו נקודה חשובה מאד. אם המסלול מוביל ל-Staatsexamen, המשמעות היא שהסטודנט משתלב במסלול הרפואי הגרמני המוכר לבחינות המדינה. הבחינות עצמן דורשות הכנה ממושכת, שליטה בחומר רב ויכולת לחבר בין ידע בסיסי, קליני ומעשי. הן אינן שלב פורמלי בלבד, אלא חלק מהותי מהדרך להפוך לרופא.

במדינות רבות, לימודי רפואה מסתיימים בתואר אקדמי רגיל, כמו MD או תואר מקביל. בגרמניה, המסלול בנוי אחרת. לימודי רפואה כללית מובילים לבחינות מדינה, שנקראות Staatsexamen. אלו בחינות רשמיות שמלוות את המסלול הרפואי ונועדו לוודא שהסטודנט עומד בדרישות המקצועיות הנדרשות בדרך לעיסוק ברפואה. Approbation הוא הרישיון המקצועי לעסוק ברפואה בגרמניה. כלומר, גם לאחר לימודי הרפואה ובחינות המדינה, צריך לקבל את ההרשאה המקצועית המתאימה כדי לעבוד כרופא בגרמניה.

האם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מוכרים בישראל?

מועמדים רבים מניחים שאם הלימודים מתקיימים בגרמניה, הם בהכרח ייחשבו למסלול בטוח מבחינת הכרה. אבל בפועל, לא מספיק לבדוק איפה הלימודים מתקיימים. צריך לבדוק מהו המסלול המדוייק, מי מעניק את ההסמכה, האם מדובר במסלול רפואה גרמני מלא, והאם הוא מתאים לדרישות הרישוי במדינה שבה תרצו לעבוד. עבור מי שמתכנן לחזור לישראל, המשמעות היא שיש לבדוק את הנושא מול הדרישות הרלוונטיות של משרד הבריאות הישראלי. לא די בכך שהאוניברסיטה מוכרת בגרמניה, ולא די בכך שהמסלול נקרא “לימודי רפואה”. יש לוודא שהלימודים, ההכשרה וההסמכה מתאימים למסלול הרישוי הנדרש בישראל לבוגרי רפואה מחו״ל.

כדאי להפריד בין שני מושגים שונים: הכרה אקדמית והכרה מקצועית. הכרה אקדמית עוסקת בשאלה האם מוסד לימודים או תוכנית לימודים מוכרים מבחינה אקדמית. הכרה מקצועית, לעומת זאת, עוסקת בשאלה האם הבוגר יכול לקבל רישיון לעסוק במקצוע מסויים, במקרה הזה רפואה. ייתכן שמסלול מסויים הוא מסלול לימודים מסודר, אך עדיין נדרשת בדיקה נפרדת של הדרך לרישוי מקצועי. מי שרוצה להיות רופא בישראל צריך לעמוד בדרישות הרישוי בישראל. מי שרוצה לעבוד בגרמניה צריך לבדוק את הדרך ל-Approbation בגרמניה. מי שרוצה לעבוד במדינה אחרת באירופה צריך לבדוק את הדרישות של אותה מדינה.

לימודי רפואה הם התחייבות גדולה מדי כדי להשאיר את שאלת ההכרה לסוף הדרך. מועמד אחראי צריך לבדוק מראש לא רק אם הוא יכול להתקבל, אלא גם מה יקרה לאחר שיסיים את הלימודים. הבדיקה אינה תמיד פשוטה. היא יכולה לכלול קריאה של מסמכים רשמיים, פנייה לאוניברסיטה, בדיקה מול משרד הבריאות בישראל, בירור מול גורמים בגרמניה, ולעיתים גם התייעצות עם אנשי מקצוע שמכירים את תחום לימודי הרפואה בחו״ל. אבל דווקא משום שהתהליך מורכב, חשוב לבצע אותו מוקדם.

רוצים לבדוק אם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מתאימים לכם? השאירו פרטים וצוות קמפוס יחזור אליכם, יסייע לכם להבין אילו מסלולים יכולים להתאים לכם ויספק את כל המידע הדרוש להצלחתכם.

 

שאלות נפוצות על לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה

האם אפשר לעבור מאוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה לאוניברסיטה ציבורית?

בדרך כלל לא כדאי לבנות על מעבר כזה כחלק מתוכנית הלימודים. מעבר בין מוסדות ברפואה תלוי במספר מקומות פנויים, התאמה בין תוכניות הלימוד, הכרה בקורסים שכבר נלמדו, ציונים, שלב הלימודים והחלטת האוניברסיטה המקבלת. מכיוון שלימודי רפואה בגרמניה מובנים מאוד ומוגבלים במספר המקומות, מעבר ממוסד פרטי לציבורי עלול להיות קשה ולא ודאי. מי שנרשם לאוניברסיטה פרטית צריך לצאת מנקודת הנחה שהוא עשוי להשלים בה את כל המסלול.

האם יש גיל “מאוחר מדי” להתחיל לימודי רפואה בגרמניה?

אין גיל אחד שבו “מאוחר מדי”, אבל חשוב להיות מציאותיים. לימודי רפואה נמשכים שנים ארוכות, דורשים שליטה בגרמנית, הסתגלות למדינה זרה והשקעה כלכלית גדולה. מועמד בגיל 25, 30 או יותר יכול בהחלט להיות מתאים, במיוחד אם הוא מגיע עם בשלות וניסיון חיים, אבל עליו לחשוב גם על משך ההכשרה, ההתמחות העתידית, התכנון המשפחתי והיכולת הכלכלית לאורך זמן.

האם שירות צבאי בישראל יכול להפריע להרשמה ללימודי רפואה בגרמניה?

שירות צבאי כשלעצמו אינו אמור להיות חסם, ולעיתים הוא דווקא יכול לחזק את הפרופיל האישי, בעיקר אם כלל אחריות, עבודת צוות, התמודדות עם לחץ או תפקיד רפואי. עם זאת, מועמדים ישראלים צריכים לוודא שיש להם מסמכים מסודרים, תעודות לימודים, אישורי שפה ויכולת להציג את התקופה הזו באופן ברור בקורות החיים או במכתב המוטיבציה. אם השירות יצר פער שנים בין סיום התיכון לבין ההרשמה, כדאי להסביר את הפער בצורה עניינית.

האם צריך פסיכומטרי כדי להתקבל לרפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

ברוב המקרים, הפסיכומטרי הישראלי אינו תנאי מרכזי בפני עצמו, משום שמוסדות בגרמניה אינם פועלים לפי מערכת הקבלה הישראלית. מה שחשוב יותר הוא תעודת הבגרות, הרקע המדעי, דרישות השפה, תהליך המיון של המוסד ולעיתים ניסיון או ראיון אישי. אין להניח שציון פסיכומטרי גבוה יחליף דרישות אחרות כמו גרמנית או התאמה אקדמית.

האם צריך ללמוד במכינה לפני לימודי רפואה פרטיים בגרמניה?

לא תמיד, אבל ייתכן שכן. הדבר תלוי בתעודת הבגרות, ברמת המקצועות המדעיים, בדרישות האוניברסיטה וברמת הגרמנית של המועמד. חלק מהמועמדים יצטרכו בעיקר לימודי שפה, אחרים עשויים להזדקק לחיזוק מדעי או למסלול הכנה מתאים. כדאי לבדוק זאת מוקדם, כי שנת הכנה יכולה לשנות את לוחות הזמנים ואת התקציב הכולל.

האם אפשר להתחיל לימודי רפואה בגרמניה אחרי תואר ראשון בישראל?

אפשר לבדוק זאת, אך תואר ראשון קודם אינו מבטיח קבלה ואינו בהכרח מקצר את המסלול. אם התואר קשור למדעי החיים, ביולוגיה, כימיה, סיעוד או תחום בריאות אחר, הוא עשוי לחזק את הרקע האקדמי של המועמד. עם זאת, לימודי רפואה בגרמניה בנויים כמסלול מובנה, ולכן הכרה בקורסים קודמים או קיצור לימודים אינם מובטחים. כדאי לבדוק כל מקרה מול המוסד הרלוונטי.

האם אפשר ללמוד רפואה בגרמניה אם אין לי אזרחות אירופית?

כן, מועמדים שאינם אזרחי האיחוד האירופי יכולים לבדוק אפשרות ללימודים בגרמניה, אך עליהם להתייחס גם להיבטים בירוקרטיים כמו ויזת סטודנט, הוכחת יכולת כלכלית, ביטוח בריאות, מגורים ומסמכים רשמיים. אזרחות אירופית עשויה להקל על חלק מהתהליכים, אך היא אינה מחליפה תנאי קבלה, דרישות שפה או התאמה למסלול.

האם אפשר לקחת הפסקה במהלך לימודי רפואה בגרמניה?

במקרים מסויימים ייתכן שאפשר לקחת חופשת לימודים, אך הדבר תלוי בתקנון האוניברסיטה, בשלב הלימודים, בסיבה להפסקה ובהשלכות על ויזה, שכר לימוד והמשך המסלול. בלימודי רפואה, שבהם המסלול מובנה מאד, הפסקה עלולה להשפיע על רצף הקורסים, ההתנסויות הקליניות והבחינות. לכן, אם קיימת אפשרות שתידרש הפסקה, חשוב לבדוק מראש את מדיניות המוסד.

האם אפשר לגור בעיר אחת וללמוד או להתמחות בעיר אחרת?

בחלק מהמסלולים זה אפשרי, אך לא תמיד נוח או ריאלי. לימודי רפואה דורשים נוכחות גבוהה, ולעיתים השלבים הקליניים מתקיימים בבתי חולים שותפים שנמצאים בעיר אחרת או באזור אחר. לכן, לפני שבוחרים אוניברסיטה לפי העיר שבה נמצא הקמפוס, חשוב לבדוק איפה מתקיימים כל שלבי הלימודים בפועל. מעבר עיר במהלך התואר יכול להשפיע על מגורים, עלויות, עבודה, חיי חברה ותכנון משפחתי.

האם סטודנטים ישראלים יכולים לקבל תמיכה נפשית או אקדמית במהלך הלימודים?

בחלק מהאוניברסיטאות קיימים שירותי תמיכה לסטודנטים, ייעוץ לימודי, שירותי רווחה או תמיכה בינלאומית, אך היקף השירותים משתנה בין מוסדות. עבור סטודנט זר שלומד רפואה בשפה זרה, התמיכה הזו יכולה להיות חשובה מאוד. כדאי לבדוק מראש האם קיימת כתובת ברורה לסטודנטים בינלאומיים, האם יש סיוע במצבי עומס, והאם יש ליווי בתקופות מבחנים או בשלבי הסתגלות.

האם כדאי לבקר באוניברסיטה לפני שמחליטים?

אם הדבר אפשרי, ביקור יכול לעזור מאד. הוא מאפשר לראות את הקמפוס, להתרשם מהעיר, להבין את המרחקים, לשאול שאלות, לפגוש נציגים ולעיתים גם לדבר עם סטודנטים. עם זאת, ביקור אינו מחליף בדיקה מקצועית של ההסמכה, שכר הלימוד, תנאי הקבלה והרישוי. הוא יכול לעזור להרגיש את המקום, אבל לא כדאי לקבל החלטה רק לפי התרשמות רגשית מביקור מוצלח.

האם כדאי להתחיל ללמוד גרמנית עוד לפני שבחרתי אוניברסיטה?

כן, אם גרמניה היא אפשרות רצינית. לימודי גרמנית הם אחד השלבים הארוכים והמשמעותיים ביותר בהכנה לרפואה בגרמניה. גם אם בהמשך יתברר שמוסד מסויים פחות מתאים, הגרמנית תעזור לבדוק אפשרויות אחרות, לקרוא מידע רשמי, להבין את התרבות המקומית ולהעריך אם החיים בגרמניה מתאימים לכם. במקביל, כדאי לבדוק מסלולים ועלויות כדי לוודא שההשקעה בשפה אכן משרתת יעד ריאלי.

האם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מתאימים למי שכבר התחיל לימודי רפואה במדינה אחרת?

ייתכן, אך זהו מקרה מורכב שדורש בדיקה פרטנית. יש לבדוק האם ניתן להכיר בקורסים קודמים, לאיזה שלב ניתן להשתלב, האם יש מקומות פנויים, מה דרישות השפה, ומה המשמעות מבחינת בחינות המדינה וההכשרה הקלינית. במקרים רבים, מעבר בין מסלולי רפואה במדינות שונות אינו פשוט, ולכן לא כדאי להניח שניתן “להמשיך מאיפה שעצרנו”.

האם יש הבדל בין לימודי רפואה כללית לבין מסלולי בריאות אחרים באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה?

כן. אוניברסיטאות פרטיות בגרמניה עשויות להציע מגוון מסלולים בתחומי הבריאות, כמו פסיכולוגיה, מדעי הבריאות, רפואת שיניים, ניהול בריאות או מקצועות טיפוליים אחרים. לא כל מסלול כזה הוא לימודי רפואה כללית, ולא כל מסלול מוביל לרישיון רופא. לכן, חשוב לוודא שמדובר במסלול Human Medicine ולא במסלול בריאות אחר שנשמע דומה.

האם כדאי לבחור אוניברסיטה לפי העיר שבה הכי רוצים לגור?

העיר חשובה, אבל היא לא צריכה להיות השיקול הראשון. ברפואה, קודם כל צריך לבדוק את סוג המסלול, ההסמכה, שפת הלימוד, ההכשרה הקלינית, העלות ותנאי הקבלה. רק אחרי שהמסלול עצמו מתאים, כדאי לשקול את העיר: יוקר מחיה, אפשרויות מגורים, קהילה בינלאומית, תחבורה, מזג אוויר וסגנון חיים. עיר אטרקטיבית אינה מפצה על מסלול שאינו מתאים מקצועית.

האם אפשר להתקבל למסלול פרטי ואז לשפר גרמנית תוך כדי הלימודים?

ברוב המקרים, לא כדאי לבנות על כך. גם אם יש שלבי הכנה או דרישות שפה שונות בין מוסדות, לימודי רפואה עצמם דורשים גרמנית חזקה כבר מההתחלה. ניסיון להדביק את הפער תוך כדי לימודי רפואה עלול ליצור עומס גדול מדי. עדיף להגיע עם רמת שפה יציבה, גם אם המשמעות היא להתחיל את התואר מאוחר יותר.

האם אוניברסיטה פרטית נחשבת פחות מאוניברסיטה ציבורית?

לא בהכרח. העובדה שאוניברסיטה היא פרטית אינה אומרת שהמסלול פחות טוב או פחות מוכר. השאלה החשובה היא לא הבעלות על המוסד, אלא סוג התוכנית, איכות ההכשרה והקשר שלה למסלול ההסמכה הרפואית. אם מדובר במסלול רפואה מוכר שמוביל לבחינות המדינה הגרמניות, עצם היותו פרטי אינה בהכרח פוגעת בערכו.

עודכן בתאריך 25/05/2026

אם אתם בעלי דרכון זר (שאינו אירופאי) מתכננים ללמוד לימודים אקדמיים בגרמניה, אולי כבר שמעתם על מבחן הטסטאס (TestAs), הנכלל בדרישות הקבלה מסטודנטים זרים במוסדות רבים להשכלה גבוהה בגרמניה. כדי להצליח בו, כדאי שתדעו אודותיו כמה שאפשר כדי שתוכלו להגיע אליו מוכנים.

מבחן TestAS, קיצור של Test for Academic Studies, הוא מבחן התאמה אקדמית למועמדים זרים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה בגרמניה. הוא לא מיועד רק לתחומי הרפואה, אלא מתאים גם לתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, כלכלה, מדעים, מדעי החברה, ובתלוי במוסד הלימודים – גם לרפואה. המבחן אינו בודק ידע אישי, מוטיבציה או אישיות, אלא יכולות חשיבה, ניתוח, פתרון בעיות והבנה של צורות חשיבה אקדמיות בתחומי לימוד שונים. תוצאה טובה במבחן יכולה לחזק את סיכויי הקבלה, ובחלק מן האוניברסיטאות או המסלולים היא אף עשויה להיות דרישת חובה.

מה חשוב לדעת?

מבחן TestAS מוצע כיום על ידי g.a.s.t, הגוף הגרמני המפעיל גם בחינות מוכרות נוספות כגון TestDaF. הבחינה מתקיימת במרכזי בחינה מורשים ברחבי העולם, וההרשמה מתבצעת דרך פורטל המשתתפים הרשמי של TestAS. כיום קיימות שתי צורות של מבחן TestAS: מבחן דיגיטלי ומבחן מודפס. שתי הגרסאות נועדו למדוד התאמה אקדמית, אך הן אינן זהות לחלוטין. הבחינה הדיגיטלית קצרה יותר ונמשכת כ-3.5 שעות, בעוד שהבחינה המודפסת נמשכת כ-4.5 שעות כולל הפסקות. בנוסף, הבחינה הדיגיטלית כוללת מבחר רחב יותר של מודולים שאינם קיימים באותה צורה בבחינה המודפסת.

את מבחן TestAS ניתן לבצע בגרמנית או באנגלית. עם זאת, הבחירה בשפת הבחינה אינה רק עניין של נוחות אישית. במסלולים מסויימים, ובעיקר במסלולים תחרותיים כמו רפואה או רפואת שיניים, אוניברסיטה מסויימת עשויה לדרוש שהמבחן ייעשה בגרמנית או במודול מסויים. לכן לפני ההרשמה יש לבדוק את דרישות הקבלה המעודכנות של כל אוניברסיטה ושל כל מסלול לימודים.

מבחן ה TestAs מכוון למגוון מקצועות, בין השאר בתחומי ההנדסה, כלכלה, מדעי הרוח, מתמטיקה ועוד. מועמדים ללימודי רפואה צריכים לבדוק היטב איזה מודול דורשת האוניברסיטה שאליה הם נרשמים. בעבר היה מקובל להתייחס בעיקר למודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, אך כיום בבחינה הדיגיטלית קיימים גם מודולים ייעודיים יותר, כולל Medicine ו-Life Sciences. לדוגמה, עבור לימודי רפואה ורפואת שיניים נדרש TestAS בגרמנית עם מודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, Life Sciences או Medicine, וציון אחוזון ממוצע של 80 ומעלה.

לתעודת TestAS אין תאריך תפוגה רשמי, וניתן להוריד אותה דרך פורטל המבחן הרשמי. מאחר שכל אוניברסיטה קובעת כיצד היא משתמשת בציון, מומלץ לבדוק אם במסלול המבוקש קיימת דרישה לציון ממועד מסויים או להיבחנות בפורמט מסויים.

החשיבות של TestAS אינה אחידה בכל גרמניה. יש אוניברסיטאות שבהן הציון משמש כתנאי קבלה, יש כאלה שבהן הוא מעניק יתרון או בונוס בתהליך הקבלה, ויש מסלולים שבהם הוא אינו רלוונטי כלל. לכן יש לבדוק האם האוניברסיטה המבוקשת, במסלול הספציפי ובשנת ההרשמה הנוכחית, דורשת TestAS, באיזה מודול, באיזו שפה ובאיזה ציון מינימלי.

טבלה לדוגמה*:

אוניברסיטה	דרישת TestAS למועמדים Non-EU לרפואה או רפואת שיניים	שפה / מודול / ציון
RWTH Aachen	חובה לרפואה ולרפואת שיניים עבור מועמדים זרים.	TestAS בגרמנית. נדרש Core Test + מודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, או בבחינה הדיגיטלית Life Sciences או Medicine. נדרש ממוצע אחוזונים 80 ומעלה.
University of Cologne	חובה למועמדים לפקולטה לרפואה במסגרת הליך הקבלה למועמדים שאינם אזרחי האיחוד האירופי.	נדרש Digital TestAS בלבד עם Core Test + מודול Medicine. לרפואה נדרש מינימום אחוזון של 85.
University of Greifswald	חובה למועמדי Non-EU לשנה א’ ברפואה וברפואת שיניים.	נדרש TestAS Core Test / Core Module עם אחוזון 50 לפחות, המקביל ל-100 נקודות. בנוסף נדרש ציון תעודת בגרות / סיום תיכון זר של 2.5 ומעלה בסולם הגרמני.
University of Göttingen	TestAS מופיע כמסמך חובה בהליך הקבלה למועמדי Non-EU לרפואה ורפואת שיניים בשנה א’.	יש להגיש תוצאת TestAS כחלק מתיק הבקשה, לצד תעודת כניסה להשכלה גבוהה, הוכחת גרמנית ברמה הנדרשת ומסמכי הרשמה נוספים.
Heidelberg University	נדרש במסגרת הליך הקבלה של מועמדים זרים שאינם נכללים בהליך הגרמני הרגיל, עבור רפואה, רפואת שיניים, רוקחות ומסלולים נוספים.	לרפואה, רפואת שיניים ורוקחות ניתן להגיש TestAS דיגיטלי או מודפס עם Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, או TestAS דיגיטלי עם Medicine או Life Sciences. לרפואה נדרשת גם גרמנית ברמת DSH-3.
University of Hamburg	אינו חובה, אך יכול להעניק בונוס משמעותי בתהליך הקבלה למועמדי Non-EU לתוכניות בסיס, כולל Staatsexamen.	ההשתתפות וולונטרית. ציון החל מ-106 Standardwert יכול להעניק עד 6 נקודות בונוס: עד 3 נקודות על Core Test ועד 3 נקודות על המודול התחומי.
University of Münster	אין דרישת TestAS מרכזית בעמודי הקבלה העדכניים לרפואה למועמדי Non-EU.	ההליך מתבסס בעיקר על ציון הבגרות, לאחר המרה לסולם הגרמני. מומלץ לבדוק פרטנית מול האוניברסיטה לפני הרשמה למבחן.
Goethe University Frankfurt	אין בעמוד הרשמי העדכני דרישת TestAS מפורשת לרפואה למועמדים זרים.	מועמדים לתואר ראשון או Staatsexamen עם תעודת בגרות זרה מגישים בדרך כלל דרך uni-assist. במסלולי רפואה, רפואת שיניים ורוקחות קיימים תנאי קבלה מיוחדים, לא מופיעה דרישת TestAS.

*מעודכן למועד עדכון העמוד, יכול להשתנות.

מרכזי TestAs ומועדי הבחינות

את TestAS ניתן לבצע במרכזי בחינה מורשים של g.a.s.t ברחבי העולם. זמינות המרכזים משתנה לפי מדינה, מועד ופורמט הבחינה. לכן מועמדים מישראל צריכים לבדוק בזמן אמת בפורטל ההרשמה הרשמי האם קיים מועד זמין בישראל, או האם עדיף להירשם למרכז בחינה בגרמניה או במדינה אחרת.

ניתן להיבחן ב-TestAS יותר מפעם אחת, ואין מגבלה רשמית על מספר הפעמים שניתן להיבחן. עם זאת, חשוב להבין שהמבחן אינו דומה לבחינת ידע רגילה. הוא בודק בעיקר יכולות חשיבה וניתוח, ולכן חזרה על הבחינה ללא הכנה ממוקדת והיכרות טובה עם מבנה השאלות לא בהכרח תשפר את הציון באופן משמעותי.

תוכן מבחן הטסטאס (TestAs)

כאמור, מבחן הטסטאס בודק יכולות קוגניטיביות של הסטודנט שחשובות לתהליך לימוד התואר, כמו חשיבה אנליטית, יכולת הסקת מסקנות, ניתוח טקסטים ופתרון בעיות. בגרסה הדיגיטלית של TestAS הבחינה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא Core Module, הבודק יכולות קוגניטיביות כלליות כמו חשיבה לוגית ואנליטית, עבודה עם מספרים, זיכרון עבודה וזיהוי דפוסים חזותיים. החלק הזה כולל שלושה סוגי משימות: סדרות צורניות, משוואות מתמטיות וריבועים לטיניים. החלק השני הוא Subject Module, שבו נבחנים בוחרים מודול לפי תחום הלימודים המבוקש, כמו הנדסה, כלכלה, מדעי החברה, מתמטיקה, מדעי המחשב או מדעי הטבע. בחלק זה מופיעים טקסטים, טבלאות, תרשימים או נוסחאות, והנבחנים נדרשים להבין את המידע ולהחיל אותו על שאלות חדשות.

בגרסה המודפסת של TestAS המבנה שונה מעט. החלק הכללי, Core Test, נמשך 110 דקות וכולל ארבע קבוצות משימות: פתרון בעיות כמותיות, הסקת יחסים, השלמת דפוסים והמשך סדרות מספריות. לאחר מכן נבחנים במודול תחומי, שנמשך כ-150 דקות. חשוב לדעת שהבחינה המודפסת אינה כוללת את כל המודולים הקיימים בבחינה הדיגיטלית, ולכן מועמדים לרפואה צריכים לבדוק מראש אם המודול הנדרש להם זמין במועד ובמרכז הבחינה שבחרו.

כיצד מומלץ ללמוד לבחינה?

מומלץ ללמוד לחלק הראשון של המבחן בעזרת ספרי מתמטיקה של המבחן הפסיכומטרי הישראלי, ולחלקו השני של הבחינה מספרי הכנה לבגרויות בביולוגיה, כימיה ופיזיקה ברמה של 3 יחידות לימוד. תוכלו גם ללמוד מספרים היוצאים לאור על ידי חברת Edulink אשר נכתבו כהכנה ספציפית למבחן הטסטאס.

מה אומרים הסטודנטים עצמם על המבחן?

מעדויות של נבחנים שפורסמו בפורומים שונים עולה כי הקושי המרכזי ב-TestAS אינו בהכרח הידע עצמו, אלא ניהול הזמן, העייפות המנטלית והיכולת לדלג נכון על שאלות. נבחן אחד כתב כי ידע לענות על רוב השאלות, אך לא הצליח לסיים את הבחינה בזמן. נבחן אחר ציין כי החלק של זיהוי דפוסים היה מאתגר במיוחד, והמליץ לדלג על שאלות שנתקעים בהן ולחזור אליהן בסוף. לצד זאת, יש גם נבחנים שתיארו את הבחינה כקלה יחסית, במיוחד כאשר הם ראו בה מבחן חשיבה ולא מבחן ידע רגיל. הנה כמה דוגמאות:

“התכוננתי עם ספרים של Edulink מאמזון, ובנוגע לדפוסי השאלות, הבחינה הייתה קשה יותר משאלות הדוגמה.”

“לא התכוננתי בכלל ומצאתי את המבחן קל מאד. זה לא באמת מבחן שאמורים ‘ללמוד אליו’ כמו למבחן ידע, אלא מבחן שנועד לבדוק יכולות חשיבה בסיסיות.”

“אם את/ה הולכ/ת לרפואה, אז כן, המבחן חשוב בשביל זה.”

“יש הרבה שאלות ומעט מדי זמן, כך שקשה מאד לסיים את כל הבחינה. באופן אישי הייתי אומר: שפרו בעיקר את המתמטיקה הבסיסית שלכם.”

“נבחנתי ב-TestAS בגרסה המודפסת עם המודול באנגלית. ידעתי לענות על בערך 90% מהשאלות, אבל הבעיה העיקרית שלי הייתה ניהול זמן. לא הצלחתי לסיים את המבחן בזמן. בסך הכול, חוויית הבחינה עצמה הייתה חלקה.”

“הצלחתי לענות על רוב השאלות, אבל הסתבכתי במיוחד בחלק של זיהוי הדפוסים. הראש שלי פשוט פחות עובד טוב עם דפוסים חזותיים, למרות שעם דפוסים מספריים אני מסתדר. לדעתי עדיין אפשר היה להתמודד עם זה אם מדלגים על שאלות שנתקעים בהן וחוזרים אליהן אחר כך.”

“”השאלות יחסית קלות, אבל ניהול זמן הוא גורם מפתח במבחן. כדאי לבדוק מראש כמה שאלות יש בכל חלק וכמה זמן מוקצב לכל חלק. אל תבזבזו יותר מדי זמן על שאלה אחת.”

“אי אפשר להשוות את זה למבחני כניסה מסורתיים, כי זה לא באמת מבחן כזה. זה מבחן התאמה, והאחוזון מופיע בתוצאה. לדעתי המבחן לא קשה בכלל, צריך פשוט לדעת לנהל את הזמן היטב.”

“זה בעצם נותן נקודות בונוס כשמגישים מועמדות למסלולים. חלק מהאוניברסיטאות נותנות נקודות נוספות על ביצוע המבחן, וחלק הפכו אותו לדרישת חובה.”

“מה שחשוב יותר הוא האחוזון, 1 עד 100, שמקבלים לכל מודול בנפרד. אחר כך מחשבים ממוצע, וזה למעשה האחוזון שרוב האוניברסיטאות בודקות.”

“נבחנתי בזה בפעם הרביעית, וסוף סוף קיבלתי 91% בחלק הכללי ו-95% במודול רפואה.”

מבחן TMS לבעלי דרכון גרמני ואירופאי

מבחן ה-TMS מיועד בעיקר למועמדים ללימודי רפואה בגרמניה, למועמדים גרמנים ולאזרחי האיחוד האירופי, ולעיתים גם למועמדים non-EU אם האוניברסיטה שאליה נרשמו מקבלת TMS כחלק מהליך הקבלה. מדובר על מבחן מיון ייעודי למועמדים ללימודי רפואה כללית (Human Medicine), רפואת שיניים ולעיתים גם וטרינריה או תחומים רפואיים אחרים (תלוי מוסד). גם מבחן זה הוא מבחן קוגניטיבי/אקדמי ואינו מבחן ידע או שפה. כיום מבחן ה-TMS מתקיים פעמיים בשנה, באביב ובסתיו. דמי ההרשמה למבחן המופיעים באתר הרשמי הם 100 אירו. 

ה-TMS בודק יכולות קוגניטיביות הנחשבות רלוונטיות ללימודי רפואה, ויש בו מספר חלקים אופייניים:

א. הבנת טקסטים רפואיים/מדעיים – שאלות הבודקות הבנת הנקרא, ניתוח מידע ויכולת הסקת מסקנות. 

ב. בעיות חשיבה – כולל לוגיקה, מספרים, יחסים ובעיות מתמטיות. 

ג. זיהוי דפוסים חזותיים

ד. ניתוח בעיות מדעיות ורפואיות

ה. בחינת ריכוז, דיוק ועבודה תחת לחץ זמן

ו. משימות זכרון – שינון צורות, שינון עובדות, זכירת קשרים

המבחן מתקיים בגרמנית בלבד, ולכן בפועל צריך רמת גרמנית גבוהה מאד כי לעבור אותו.

ההבדלים המרכזיים בין TMS ל-TestAs 

קריטריון	TMS	TestAS
מטרה	רפואה	קבלה אקדמית כללית
קהל יעד	מועמדי רפואה גרמנים וזרים	סטודנטים זרים
שפה	גרמנית בלבד	אנגלית או גרמנית
חובה?	תלוי אוניברסיטה	תלוי אוניברסיטה
משפר סיכויי קבלה ללימודי רפואה?	כן, מאד	בדרך כלל לא במקום TMS

 

מקרה לדוגמה – מועמד ישראלי בעל דרכון גרמני עם בגרות ישראלית המעוניין ללמוד לימודי רפואה בגרמניה. 

האזרחות הגרמנית לא פוטרת אוטומטית מהצורך להיבחן. השאלה היא דרך איזה מסלול מגישים את המועמדות – גרמני/EU או בינלאומי. אזרח גרמני (בעל דרכון גרמני) לרוב יגיש מועמדות דרך המסלול הגרמני/EU. במצב כזה מבחן ה-TMS יהיה הרבה יותר רלוונטי ממבחן ה-TestAS. 

המסקנה הפרקטית היא שאם היעד הוא לימודי רפואה, TMS הוא המבחן המומלץ ביותר. אם היעד הוא בתחום אקדמי אחר, מבחן ה-TestAS הוא הרלוונטי. 

שאלות ותשובות נפוצות:

 

האם זרים בעלי דרכון אירופי חייבים להיבחן במבחן TMS?

האזרחות לא קובעת, מה שקובע הוא מסלול הקבלה של האוניברסיטה. אם מועמד בעל דרכון אירופאי כלשהו, הוא בדרך כלל מתחרה על קבלה ללימודי רפואה בקטגוריית: EU applicants. במסלול זה, הרבה פקולטות מתייחסות ל-TMS כמרכיב חשוב מאד. כלומר, גם אם לא תמיד קיימת “חובה” פורמלית, בפועל לעיתים קרובות המבחן קריטי מאד.

האם זרים בעלי דרכון גרמני חייבים להיבחן במבחן TMS?

גם כאן, TMS אינו תמיד חובה, אבל לקבלה ללימודי רפואה בגרמניה הוא לעיתים קרובות כמעט הכרחי כדי לעקוף את המועמדים המתחרים, זאת משום שדרישות ציוני הקבלה לרפואה גבוהים מאד, וללא TMS הסיכוי קטן משמעותית ברבות מהפקולטות.

האם כדאי לגשת ל-TestAS גם אם האוניברסיטה לא דורשת אותו במפורש?

לפעמים כן, אבל לא תמיד. אם האוניברסיטה מעניקה בונוס או נקודות נוספות על ציון TestAS טוב, המבחן יכול לשפר את הדירוג של המועמד, במיוחד במסלולים תחרותיים כמו רפואה, רפואת שיניים או רוקחות. מצד שני, אם במסלול מסויים TestAS אינו נדרש ואינו נלקח בחשבון, אין טעם להשקיע זמן וכסף במבחן רק “ליתר ביטחון”. לכן צריך לבדוק מראש האם המבחן יכול להשפיע בפועל על חישוב סיכויי הקבלה באוניברסיטה הספציפית.

האם ציון TestAS יכול לפצות על ממוצע בגרות לא מספיק גבוה?

במקרים מסויימים הוא יכול לעזור, אבל הוא בדרך כלל אינו “מוחק” ממוצע חלש. רוב האוניברסיטאות בגרמניה עדיין מתייחסות ברצינות רבה לציון הבגרות לאחר המרה לסולם הגרמני. TestAS יכול להוסיף נקודות, לשפר דירוג או לשמש כלי השוואה בין מועמדים זרים, אך לרוב הוא עובד יחד עם שאר הנתונים ולא במקומם.

האם עדיף להיבחן ב-TestAS לפני או אחרי שמחליטים לאילו אוניברסיטאות להירשם?

עדיף לבדוק קודם את דרישות האוניברסיטאות. הסיבה פשוטה: לא כל מוסד דורש אותו מודול, לא כל מוסד מקבל כל פורמט, ולא בכל מקום אפשר להיבחן באנגלית. מועמד שנרשם למודול הלא נכון עלול לגלות מאוחר מדי שהתוצאה אינה מתאימה למסלול המבוקש. לכן נכון יותר לבנות קודם רשימת אוניברסיטאות ריאלית, לבדוק את הדרישות שלהן, ורק אז לבחור מועד, שפה ומודול.

האם כדאי לבחור במודול Medicine גם אם אני מתלבט בין רפואה לביולוגיה או מדעי החיים?

לא בהכרח. מודול Medicine מתאים במיוחד כאשר האוניברסיטה דורשת אותו לרפואה או רפואת שיניים. אם ההתלבטות כוללת גם ביולוגיה, ביוכימיה, מדעי החיים או תחומים קרובים, ייתכן שמודול Life Sciences או מודול אחר יתאים יותר, תלוי בדרישות המסלול. הבחירה הנכונה היא לפי מה שמופיע בדרישות הקבלה של כל תוכנית.

האם אפשר להשתמש באותה תוצאת TestAS לכמה אוניברסיטאות?

ברוב המקרים כן, כל עוד המודול, השפה והפורמט מתאימים לדרישות של כל אחת מהאוניברסיטאות. זו אחת הסיבות שכדאי לבדוק מראש כמה מוסדות במקביל. אם כמה אוניברסיטאות דורשות את אותו מודול, אותה שפה ואותו סוג מבחן, אפשר להשתמש באותה תוצאה לכמה בקשות קבלה. אם הדרישות שונות, ייתכן שתוצאה אחת לא תספיק לכל היעדים.

האם ציון גבוה בחלק התחומי יכול לאזן ציון נמוך בחלק הכללי?

זה תלוי באוניברסיטה. יש מוסדות שמחשבים ממוצע בין החלק הכללי למודול התחומי, יש כאלה שמסתכלים על אחוזון מינימלי בכל חלק, ויש כאלה שמעניקים ניקוד שונה לכל רכיב. יש לבדוק איך האוניברסיטה מתרגמת את הציון לציון קבלה או לדירוג מועמדים.

האם כדאי לגשת שוב ל-TestAS אם הציון לא מספיק גבוה?

אם הציון רחוק משמעותית מהדרישה, בחינה חוזרת יכולה להיות הגיונית, אבל לפני שנרשמים שוב כדאי להבין מה בדיוק לא עבד: האם הבעיה הייתה ניהול זמן, עייפות, חוסר היכרות עם מבנה השאלות, קושי במתמטיקה בסיסית או בחירה לא נכונה של מודול. חזרה על המבחן בלי שינוי בשיטת ההכנה לא תמיד תביא לשיפור משמעותי.

האם TestAS הוא מבחן ידע ברפואה?

לא. גם כאשר בוחרים במודול Medicine, המבחן אינו בודק ידע רפואי קודם כמו אנטומיה, פיזיולוגיה או כימיה ברמת אוניברסיטה. הוא בודק יכולות חשיבה, הבנה, ניתוח נתונים, הסקת מסקנות והתמודדות עם מידע אקדמי. לכן ההכנה למבחן שונה מהכנה לבחינת ידע רגילה.

האם צריך קורס הכנה ל-TestAS?

לא בהכרח. חלק מהמועמדים מצליחים להתכונן לבד בעזרת חומרי תרגול, מבחני דוגמה וסימולציות זמן. עם זאת, מכינה ללימודים בגרמניה או ליווי מסודר יכולים לעזור למועמדים שמתקשים לבנות תוכנית תרגול, להבין את סוגי השאלות, לעבוד תחת לחץ זמן או לבחור את המודול הנכון. הבחירה תלויה ברמת העצמאות של המועמד, בלוח הזמנים ובחשיבות הציון עבור האוניברסיטאות שאליהן הוא נרשם.

כמה זמן מראש כדאי להתחיל להתכונן ל-TestAS?

רצוי להתחיל לפחות כמה שבועות לפני המבחן, ובמקרים של מועמדים לרפואה אפילו מוקדם יותר, לא בגלל שצריך ללמוד חומר רב, אלא בגלל שצריך להתרגל לקצב הבחינה.

האם מועמד ישראלי צריך להיבחן באנגלית או בגרמנית?

זה תלוי בדרישות האוניברסיטאות. גם אם קל יותר להיבחן באנגלית, יש אוניברסיטאות או מסלולים, במיוחד ברפואה, שעשויים לדרוש TestAS בגרמנית. בנוסף, רוב לימודי הרפואה בגרמניה מתקיימים בגרמנית, ולכן בחינה בגרמנית יכולה לשקף טוב יותר את מוכנות המועמד ללימודים עצמם. עם זאת, אין לבחור בשפה מסויימת בלי לבדוק את דרישות המסלול.

האם TestAS רלוונטי גם למי שכבר למד שנה באוניברסיטה בישראל?

ייתכן שכן. לימודים קודמים בישראל יכולים להשפיע על הכרה אקדמית, על סוג ההרשמה ועל עמידה בדרישות הקבלה, אבל הם לא בהכרח מבטלים את הצורך ב-TestAS. בחלק מהמקרים האוניברסיטה עדיין תדרוש את המבחן ממועמדים זרים, במיוחד במסלולים עם ביקוש גבוה. לכן חשוב לבדוק את המעמד של המועמד מול כל אוניברסיטה בנפרד.

האם TestAS נדרש גם ללימודים באנגלית בגרמניה?

לפעמים כן. TestAS אינו קשור רק לשפת הלימודים, אלא למעמד המועמד ולדרישות הקבלה של התוכנית. יש תוכניות באנגלית שעשויות לבקש TestAS, ויש תוכניות בגרמנית שלא יבקשו אותו. לכן לא נכון להניח שאם התוכנית באנגלית, המבחן אינו רלוונטי.

האם כדאי להוסיף את תוצאת TestAS גם אם היא לא גבוהה במיוחד?

אם האוניברסיטה לא דורשת את הציון ואין חובה להגיש אותו, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמצרפים תוצאה בינונית או נמוכה. תוצאה חזקה יכולה לחזק את הבקשה, אבל תוצאה חלשה לא בהכרח מוסיפה ערך. במקרים שבהם TestAS הוא חובה, כמובן שיש להגיש את התוצאה גם אם היא אינה אידיאלית, ולבדוק אם קיימת אפשרות להיבחן שוב במועד מתאים.

מה הטעות הנפוצה ביותר של מועמדים ישראלים שניגשים ל-TestAS?

הטעות הנפוצה היא להירשם למבחן לפני שבודקים לעומק את דרישות האוניברסיטאות. מועמדים רבים מתכוננים היטב למבחן, אבל מדלגים על השאלה החשובה יותר: איזה מבחן בדיוק נדרש להם. בחירה לא נכונה של מודול, שפה או מועד עלולה לגרום לכך שגם ציון טוב לא יהיה שימושי למסלול המבוקש.