עבודה בגרמניה לסטודנטים בשילוב עם הלימודים

לימודים אקדמיים ועבודה בגרמניה - Dual Studies - Duales Studium

סטודנטים ישראלים בגרמניה בוחרים לרוב בשלב זה או אחר של לימודיהם לעבוד בזמן הלימודים כדי לממן את הלימודים והשהייה במדינה. לעיתים קרובות הם מתחילים את השנה הראשונה מבלי לעבוד כדי לאפשר לעצמם להסתגל וללמוד היטב את השפה, אך בהמשך מעדיפים למצוא עבודה שתקל עליהם כלכלית ותספק לפחות חלקית את העלויות הכרוכות בשהייה ובלימודים.

סטודנט ישראלי בעל דרכון אירופי אינו מוגבל בהיקף שעות העבודה המותרות לו, אך סטודנטים בעלי דרכון זר, כולל ישראלי, רשאים לעבוד בגרמניה לכל היותר במשך 120 ימים בשנה במשרה מלאה, או 240 ימים בשנה בהיקף של חצי משרה, כלומר – ממוצע שנתי של 20 שעות שבועיות. ויזת הכנה ללימודים בגרמניה מאפשרת לרוב לעבוד עד 20 שעות בשבוע, ורוב הסטודנטים עובדים בעיקר בסופ”שים ובחגים רשמיים שבהם הם פנויים יותר ואין להם שיעורים שהם חייבים להשתתף בהם.

החל מ-1 בינואר 2026, שכר המינימום בגרמניה עומד על €13.90 ברוטו לשעה. למרות זאת, סטודנטים רבים בתפקידים מקצועיים משונים משתכרים סביב ה-€18 לשעה בממוצע. בערים גדולות כמו ברלין או מינכן, השכר יכול לנוע בין €14 ל-€25 לשעה, ובתחומי ההייטק והייעוץ אף להגיע ל-€30 ומעלה.

מתן היתר העבודה תלוי לעיתים במחוז ובפקיד שמעבד את הבקשה, כך שלעיתים לא מקבלים את ההיתר. אנו בקמפוס לימודים מסייעים בהגשת הבקשה לוויזת סטודנט שתאפשר לכם לעבוד 20 שעות שבועיות במהלך כל התואר, מייד לאחר השלמת המכינה ללימודים בגרמניה וקבלה רשמית למוסד הלימודים.

במקביל לאפשרות הרגילה להשיג עבודה באופן פרטי ובנפרד מן הלימודים האקדמיים, קיימים בגרמניה מסלולי לימודים המשלבים באופן מובנה הכשרה מקצועית ועבודה – ה-Ausbildung. בואו נדבר עליהם בפירוט כדי שתוכלו להבין בדיוק במה מדובר ואיזו אופציה היא המתאימה לכם ביותר.

מסלול הכשרה מקצועית ועבודה – Ausbildung (אאוסבילדונג)

האאוסבילדונג הוא מסלול הכשרה מקצועית המשלב עבודה תוך כדי הלימודים. הסטודנט לומד לימודים תאורטיים, אך אלה מתקיימים לצד עבודה מעשית בתחום הלימוד. ניתן לבחור מסלול לימודים מסוג זה כמעט בכל תחום עיסוק. מידע בנוגע למסלולי הלימודי ולמשרות הפנויות מתפרסם באופן שוטף במגוון אתרים בגרמניה, שהמפורסם שבהם הוא ausbildung.de. משך הלימודים הוא בדרך כלל בין שנתיים לחמש שנים, שבמהלכם הסטודנט יכול להרוויח בין 500 € ל-1,100 € לחודש. השכר משתנה באופן משמעותי בין תחומי הלימוד השונים. בתחומים מסויימים, כמו פיזיותרפיה, לא מוצע לסטודנט כל שכר בגין עבודתו כמתלמד, אך היתרון הוא שבסופו של המסלול יוצאים לשוק העבודה עם נסיון.

הלימודים במסלול זה מתקיימים כמעט תמיד בשפה הגרמנית בלבד, מה שמחייב את הסטודנט ללמוד את השפה לרמה B2 לפחות טרם הגשת בקשה ללימודי ההכשרה. עם זאת, היות ומדובר בשילוב בין לימודים ועבודה, מומלץ ללמוד גרמנית לרמה הנדרשת באקדמיה, C1, מכיוון שהשפה תשרת את הסטודנט בלימודיו ובעבודתו.

תנאי קבלה למסלול:

1.     תעודת בגרות מלאה רצויה אך אינה חובה בכל מקצועות האאוסבילדונג **

2.     מבחן שפה גרמנית ומכתב מוטיבציה.

3.     פרקטיקה קודמת הינה חובה אך ורק בבתי ספר שמציינים זאת באופן מפורש.

מסלולי לימוד אפשריים

לימודי אאוסבילדונג בגרמניה מתחלקים ל- 3 מסלולים אפשריים:

Duale Berufsausbildung – נלמד על פי רוב ב-Berufsschule, וכולל הכשרה מקצועית בשכר בחברות עסקיות. זהו מסלול האאוסבילדונג המבוקש ביותר, והוא נמשך בין שנתיים לשלוש וחצי שנים.

Schulische Ausbildung – מסלול שנלמד בבתי ספר להכשרה מקצועית (Berufsfachschule) או בקולג’ים (Berufskolleg), וכולל הכשרה מעשית במקום העבודה עצמו. במסלול זה לא מקבלים שכר (בהחרגה של מסלול אחיות בו מקבלים שכר על פי שעות העבודה בלבד שנעשו בפועל). מסלול זה נמשך 3-5 שנים.

Ausbildungsorientiertes duales Studium – מסלול הכשרה משולב לימודים באוניברסיטאות או במסלולי הכשרה אקדמיים. משך המסלול – 3-5 שנים. תנאי הקבלה למסלול זהים לאלו של האוניברסיטאות ומחייבים תעודת בגרות מלאה. במסלול זה הסטודנטים מסיימים את הלימודים עם תואר אקדמי מוכר בתוספת הכשרה מקצועית שנמשכת על פני שנתיים מכלל המסלול.

** ניתן להתקבל ללימודי Ausbildung בחלק מתחומי הלימוד גם ללא 12 שנות לימוד וללא בגרות. עם זאת, יש לקחת בחשבון שלא כל תחומי האאוסבילדונג פתוחים ללא תעודת בגרות, וכן שתנאי הקבלה משתנים בין מדינה למדינה בתוך גרמניה (לכל מחוז תנאים קצת שונים) ובין המעסיקים השונים, כל מעסיק על פי תנאיו.

בחירת תחום הלימוד

קיימים מעל ל-600 מסלולי Ausbildung שונים, על מנת לצפות ברשימה המלאה מומלץ כאמור להיכנס לאתר Ausbildung.de. באתר ניתן לחפש מסלול לפי תחום לימוד, לפי אוניברסיטאות, לפי חברות שמחפשות עובדי הכשרה, ואפילו לפי מחוזות וערים בגרמניה. הוא מפרסם את המקצועות המבוקשים ביותר באותו זמן, כמה משרות פנויות קיימות בתחום המבוקש והיכן.

אם מחברים את כל סוגי המסלולים הקיימים כיום בגרמניה, מגיעים למספרים גבוהים בהרבה:

הכשרה דואלית (Dual VET): כ-327 מקצועות.

הכשרה בית-ספרית (Schulische Ausbildung): כ-130 מסלולים נוספים (בעיקר בבריאות, חינוך ועיצוב).

לימודים דואליים (Duales Studium): מעל 1,600 מסלולים המשלבים תואר ראשון עם הכשרה.

שירות ציבורי (Beamtenausbildung): עשרות מסלולים ייחודיים למשטרה, מכס ומשרדי ממשלה שאינם נספרים ברשימה הרגילה ואינם רלוונטיים לסטודנטים ישראלים.

תהליך הגשת הבקשה

1.     בשלב הראשון, החליטו על תחום הלימוד שמעניין אתכם.

2.     אתרו את המשרות ההכשרה הפנויות (ausbildungsplätze) באחד האתרים המפרסמים משרות אלו, כמו למשל: Ausbildung.de , indeed.de, stepstone.de.

3.     לצורך הגשת הבקשה יש להכין את כלל המסמכים הנדרשים – מכתב בקשה, קורות חיים, תעודת בגרות ותעודות על הכשרה מקצועית קודמת. תעודות הצטיינות למיניהן ומכתבי המלצה יסייעו מאד.

4.     ניתן גם לפנות לחברות עסקיות באופן ישיר ולברר האם קיימת משרת Ausbildung. בדרך כלל חברות שמציעות מסלול הכשרה כאלה מחוברות ישירות לקולג’ים הרלוונטיים. ברגע שהחברה תאשר לסטודנט את מסלול ההכשרה, היא גם תסייע לו להירשם לקולג’ עצמו.

5.     הבקשה עצמה נשלחת על פי רוב במייל.

6.     לאחר הגשת הבקשה, חלק מהחברות/ המוסדות יזמינו את הסטודנט לראיון קבלה שיערך בשפה הגרמנית ו/או מבחן קבלה (משתנה ממקום למקום).

מתי נרשמים

1.     רשמית, אין מועד קבלה מובנה. עם זאת, מרבית המסלולים נפתחים בחודש אוגוסט/ ספטמבר.

2.     מרבית החברות מתחילות לראיין ולמיין את המועמדים כשנה לפני תחילת המסלול.

זכרו שאין טעם להגיש בקשה ללא ידע בשפה הגרמנית. לימוד השפה הגרמנית מ-A1 ל C1 לקח לכל הפחות 42 שבועות, כך שיש לתכנן את לוחות הזמנים בהתאם.

ממוצע השכר

השכר המוצע לסטודנטים במהלך תקופת מסלול ההכשרה משתנה מאד בין מסלולי הלימוד השונים וגדל משנה לשנה תוך תקופת ההכשרה, כלומר בשנה השלישית הסטודנט מרוויח בהכרח יותר מאשר בשנת ההכשרה הראשונה.
מתחילת 2020, שכר הסטודנטים בתקופת ההכשרה כפוף לשכר המינימום בגרמניה, ומאז 2020 שכר המינימום למתמחים (Mindestausbildungsvergütung) עלה משמעותית.

אלה הנתונים המעודכנים לשנים הקרובות כפי שפורסמו על ידי ממשלת גרמניה וגופים רשמיים נוספים:

שכר המינימום למתמחים בגרמניה (ברוטו לחודש)

 
שנה שנה ראשונה להכשרה    שנה שניה להכשרה     שנה שלישית להכשרה    שנה רביעית להכשרה   
2024     €649 €766 €876 €909
2025 €682 €805 €921 €955
2026 €724 €854 €977 €1,014
 

החוק קובע כי השכר חייב לעלות בכל שנת הכשרה נוספת. לדוגמה, מי שמתחיל בשנת 2026 ירוויח לפחות 724 אירו בשנה הראשונה, וסכום זה יעלה בשנים הבאות (תוספת של 18% בשנה השנייה, 35% בשלישית ו-40% ברביעית ביחס לשכר השנה הראשונה). במקצועות רבים השכר גבוה משמעותית משכר המינימום בזכות הסכמים קיבוציים (Tarifverträge). בערים כמו ברלין, ייתכן שכר התחלתי של מעל 1,100 אירו כבר בשנה הראשונה.

חשוב לציין ששכר המינימום אינו תקף לכלל תחומי ההכשרה בגרמניה. ההחרגות:

מקצועות הבריאות (סיעוד, פיזיותרפיה, וכד’)חלק ממקצועות אלו מוחרגים בחוק ההכשרה המקצועית הכללי (BBiG), אך חשוב להבחין ביניהם:

סיעוד (Pflegefachmann/frau): זהו אחד התחומים הרווחיים ביותר. למרות שהחקיקה לגביו נפרדת, המתמחים בסיעוד בגרמניה מרוויחים בפועל הרבה מעל המינימום. השכר ההתחלתי בסיעוד בשנת 2026 נע לרוב בין 1,150 ל-1,350 אירו בחודש כבר בשנה הראשונה.

מקצועות טיפוליים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק): בעבר אלו היו לימודים תיאורטיים בבתי ספר פרטיים שלעיתים אף עלו כסף. כיום, ישנה מגמה להשוות את תנאיהם, אך עדיין קיימים בתי ספר פרטיים שבהם לא משולם שכר מינימום או שנדרש שכר לימוד.

מקצועות הכפופים להסכמים קיבוציים (Tarifverträge): זהו החריג המשמעותי ביותר. אם המעסיק כפוף להסכם קיבוצי של איגוד מקצועי (כמו בתעשיית הרכב, הבנקאות או הבנייה), ההסכם הקיבוצי גובר על שכר המינימום. לרוב, הסכמים אלו קובעים שכר גבוה בהרבה מהמינימום החוקי.

הכשרה “בית ספרית” (Schulische Ausbildung): שכר המינימום למתמחים תקף רק למסלול ה”דואלי” (עבודה בחברה + לימודים). במקצועות שהם בית-ספריים בלבד (כמו עוזרי מעבדה מסויימים, מעצבים או מקצועות הוראה מסויימים), הסטודנטים לרוב אינם זכאים לשכר כלל, ולעיתים אף משלמים שכר לימוד, אלא אם כן הם מבצעים סטאז’ בשכר.

השכר הממוצע העדכני (ברוטו לחודש) בשנת 2026, המבוסס על הסכמים קיבוציים נפוצים:

השוואת שכר מתמחים במספר תחומים לדוגמה (שנה ראשונה עד שלישית):
 

תחום הכשרה  

שכר משוער ב-2026      

הערות:

בנייה (Maurer/Baugeräteführer)

€1,000 – €1,600

אחד התחומים עם השכר הגבוה ביותר בשל עבודה פיזית קשה.

מכטרוניקה (Mechatroniker)

€1,100 – €1,300

כפוף לרוב להסכמי IG Metall היוקרתיים.

ניהול תעשייתי (Industriekaufmann)       

€1,100 – €1,250

נחשב למסלול משרדי יוקרתי עם תנאים מצויינים.

פיננסים (Bankkaufmann)

€1,200 – €1,350

בנקים העלו שכר באופן גורף כדי למשוך צעירים.

אפייה (Bäcker)

€860 – €1,085

עליה משמעותית כדי לעמוד בשכר המינימום החדש למתמחים.

אם הסטודנט סיים את תקופת ההכשרה בהצלחה והחברה בה עבד מרוצה ממנו, יהיה לו קל יחסית להמשיך להתקדם בתחום, בחברה זו או בחברה אחרת בתחום.

קבלת ויזה למסלול לימודים ועבודה בגרמניה

הגשת הוויזה במסלול אאוסבילדונג אינה שונה מזו שבמסלול לימודים אחר וכל הדרישות בהליך הבקשה לוויזה תקפות גם לו, כולל חובת הוכחת יכולת כספית.

אפשרות להישאר בגרמניה בסיום הלימודים

אם יש בידי בוגר האוניברסיטה מקום עבודה ראוי ומכתבי המלצה טובים, לרוב יוכל לקבל אישור עבודה בגרמניה וכך להאריך את שהותו.

מסלול Dual Studies – Duales Studium

מסלול Duales Studium הינו סוג מסויים של Ausbildung – מסלול הכשרה מקצועית ועבודה. ההבדל העיקרי בין המסלול הזה לאחרים הוא שמדובר כאן בלימודים אקדמיים משולבי עבודה, ולא בהכשרה מקצועית שאינה לצורך תואר אקדמי. גרמניה משלבת לימודי תואר ועבודה בחברה עסקית לצורך צבירת ניסיון (Practicum), ותוכניות אלה מבוקשות מאד בגרמניה. מסלול הלימודים והעבודה קיים בגרמניה לתואר ראשון, שני ואפילו למסלולים המובילים למבחנים ארציים כגון: רפואה, משפטים, רוקחות הוראה, ועוד.
בחירת מסלול לימודים ועבודה מחייב איתור מקום עבודה על ידי הסטודנט או מוסד הלימודים, ראיון קבלה וחתימה על חוזה עבודה, כמקובל.

מסלולי לימוד אפשריים:

תואר אקדמי משולב הכשר בתחום (Training integrated):
תכנית הלימודים משולבת עם הכשרה במקצוע אותו בחרתם תוך כדי הלימודים. מסלול זה מתאים בדרך כלל לתחומי לימוד שדורשים הכשרה פורמלית.
שלבי הלימוד וההכשרה המקצועית נלקחים בחשבון על ידי האוניברסיטה מבחינת זמן ותוכן הלימוד.

תואר אקדמי משולב בתרגול (Practice integrated):
במסלול זה משלבים את ההכשרה בסיום תחום הלימוד. כאשר הוא מסתיים עוברים ללימוד מעשי בחברה.
תוכן הקורסים במוסד להשכלה גבוהה ותכני ההכשרה המעשית מתואמים עם החברה העסקית.
אין קשר בין העבודה בתחום לבין אישור לעבוד במקצוע שחייב בבחינות רישוי. כלומר, במקרה שקיימות דרישות לרישוי מקצועי, יש לעבור גם את הבחינות הנדרשות.

תואר אקדמי משולב בקריירה (Career Integrated):
מסלול זה נעשה בדרך כלל בלימוד עצמי, הלימודים האקדמיים משלבים הכשרה מקצועית לצד תעסוקה במשרה מלאה. במסלול זה עיקר הלמידה נעשית בלימוד עצמי, בדומה לקורס למידה מרחוק.

יתרונות מסלול לימודים ועבודה

מסלול זה מאפשר לסטודנט לחוות את תחום הלימוד שבחר בפועל, וכן לקבל תואר אקדמי לצד הכשרה והסמכה מקצועית. התהליך קשה יותר מבחינת עומס הזמן, אך בטווח הארוך מקצר תהליכים בצורה משמעותית.
ברוב המקרים, החברות בהן הסטודנטים משתלבים משלמות עבור עבודתם ומכסות את שכר הלימוד שלהם. נבנים קשרי עבודה (נטוורקינג) שיכולים לסייע משמעותית לסטודנט כאשר הוא יוצא לשוק העבודה.
זו הזדמנות מעולה לסטודנט להתנסות בתחום שבחר ולהבין בזמן אמת אם עשה בחירה נכונה. חברות רבות מגייסות את הסטודנט שעבד אצלם כשכיר תוך כדי התואר או לאחר סיום הלימודים.

האם מסלול לימודים ועבודה בגרמניה מתאים לי?

מסלול המשלב לימודים ועבודה אינטנסיבי יותר מלימודים תיאורטיים, ועל מנת להתקבל למסלול זה יש לעבור ראיון עבודה. הסטודנט חייב להציג מוטיבציה גבוהה ולהיות מוכן להשקעה משמעותית יותר בתקופה המדוברת.

האתגר ב-Duales Studium עבור סטודנטים ישראלים

ברור שלסטודנטים ישראלים שרוצים להשתלב בשוק העבודה בגרמניה מדובר במסלול עם יתרון משמעותי. עם זאת, יש לקחת בחשבון שמבלי לדעת את השפה הגרמנית ברמה C1 תהיה התקופה המשולבת מאתגרת מאד, וכמובן שיש לוודא שהסטודנט רשאי לעבוד (לישראלים אין בעיה מהותית והם זכאים בדרך כלל לאישור). חשוב להבין שעבודה בשילוב לימודים גוזלת 120% מהזמן, ולכן לא ניתן לשלבה בעבודה נוספת. לכן על מנת לשרוד את תקופת הלימודים יש לוודא שהשכר שאותו תקבלו עבור עבודתכם, בתוספת הכספים שצברתם לפני הגעתכם לגרמניה או הלוואת לימודים מן המדינה יספיקו לכם לקיום חיים סבירים, כולל קניית מזון ושכר דירה.

איפה ניתן לקרוא מידע על מסלולי Duales Studium

במאגר המידע של Ausbildung Plus תוכלו למצוא מעל 1,600 תכניות לימוד משולבות עבודה. קורסים אלה מוצעים בעיקר על ידי אוניברסיטאות למדעים, אך גם על ידי ומוסדות ציבוריים כלליים ואוניברסיטאות פרטיות.

דוגמה למסלול Duales Studium באוניברסיטת IBA בגרמניה

אוניברסיטת IBA (Internationale Berufsakademie) היא מהמוסדות המובילים בגרמניה למסלולי Dual Studies, המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה וחלק מקבוצת F+U.

האוניברסיטה מציעה תוכניות לתואר ראשון ב-12 מרכזי לימוד ברחבי גרמניה (כולל ברלין, מינכן והמבורג). מודל הלימוד מבוסס על “השבוע המפוצל” (Split-Week-Modell): הסטודנטים מחלקים כל שבוע בין כ-20 שעות לימוד עיוני בקמפוס לבין כ-20 שעות הכשרה מעשית בחברה המארחת. ברוב המקרים, החברה המארחת משלמת את שכר הלימוד של הסטודנט, ובנוסף משלמת לו שכר חודשי.

בין מסלולי הלימוד המוצעים:

  • ניהול עסקי (BWL): עם התמחויות בשיווק, נדל”ן, מלונאות, וניהול בינלאומי.
  • פדגוגיה וניהול סוציאלי: הכולל הסמכה כעובד סוציאלי מוכר מטעם המדינה.
  • מקצועות הבריאות: פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק (במודל אקדמי המשלב שכר).
  • הנדסה וניהול (Wirtschaftsingenieurwesen): שילוב טכנולוגיה וניהול לתעשייה.

 

סטודנטים שלמדו או עדיין לומדים במסלולים אלה מספרים עליהם:

על השילוב בין תיאוריה לפרקטיקה:

אנסה (סטודנטית לעבודה סוציאלית, 2025): “אני ממש מרוצה מההחלטה שלי. מה שמרשים במיוחד במערכת הדואלית הוא שניתן ליישם מיד את מה שלומדים בכיתה בתוך העבודה המעשית”.
פרדריקה (בוגרת מסלול דואלי): “בשלבים המעשיים למדתי איך לנהל פרוייקטים ואיך להתמודד עם מכשולים ביורוקרטיים – כאן התיאוריה שונה מאוד מהפרקטיקה. זה יתרון עצום לעומת קולגות שסיימו מסלול לימודים קלאסי”.

על העצמאות הכלכלית והקריירה:

משתמש Reddit (בוגר המסלול): “היתרון הגדול ביותר היה העצמאות הכלכלית שלי. סיימתי את התואר כשאני כבר עם שנה וחצי של ניסיון מעשי ביד”.
איזבל (סטודנטית ב-IBA, 2025): “הקשרים העסקיים שיוצרים במהלך הלימודים עוזרים מאוד לקבל דריסת רגל בתחומים מעניינים ומשפרים משמעותית את הסיכויים בשוק העבודה לאחר מכן”.

על העומס והאתגרים:

אווה (סטודנטית לניהול, 2026): “המסלול הזה אינטנסיבי ותובעני ביותר, אבל הוא רחב ומגוון מאד. הוא לא משאיר הרבה זמן פנאי, אבל הוא מכין אותך היטב לקריירה”.
סטודנט ב-StudyCheck (2024): “עומס העבודה כבד ולא משאיר הרבה זמן חופשי. אין לנו את חופשות הסמסטר הרגילות כי בתקופה הזו אנחנו עובדים במשרה מלאה בחברה”.

בשורה התחתונה, הסטודנטים מסכימים שמדובר ב”מסלול למקצוענים” – הוא דורש הקרבה של זמן פנאי וחופשות, אך מעניק בתמורה ביטחון כלכלי נדיר ויתרון מקצועי שקשה להשיג באוניברסיטאות רגילות.

מודל הלימודים הדואלי בגרמניה הוא מסלול אקדמי מבוקש המעניק כרטיס כניסה לשוק העבודה המודרני באירופה. שכר הולך ועולה, פטור מלא משכר לימוד וצבירת ניסיון מעשי בחברות המובילות במשק הופכים את המסלול למשתלם במיוחד, שמספק לסטודנטים יתרון יחסי מובהק: הם מסיימים את לימודיהם ללא חובות, עם ותק מקצועי של שלוש שנים וקשרים ענפים בתעשייה. המספרים מדברים בעד עצמם: על פי נתוני הלשכה הפדרלית לסטטיסטיקה בגרמניה, למעלה מ-90% מבוגרי המסלולים הדואליים נקלטים בעבודה קבועה מייד עם סיום התואר, כאשר רובם המוחלט נשאר לעבוד בחברה שבה ביצעו את ההכשרה. נתון זה הופך את גרמניה לאחד היעדים האטרקטיביים ביותר בעולם עבור צעירים השואפים לשלב מצויינות אקדמית עם ביטחון תעסוקתי מלא מהיום הראשון.

רוצים להפוך את החלום לקריירה מבטיחה? אל תתנו לבירוקרטיה ולשאלות לעצור אתכם. צרו קשר עכשיו עם יועצי הלימודים של קמפוס לימודים לקבלת ליווי אישי בבחירת מסלול הלימודים מדוייק עבורכם, סיוע ברישום והגשת מועמדות לאוניברסיטאות מובילות ומידע שיאפשר לכם להגיע למסלול המקצועי שעליו חלמתם.
 

כל המידע על מבחני שפה גרמנית לקראת לימודים בגרמניה

מבחני קבלה ללימודים בגרמניה

אם אתם חושבים על לימודים בגרמניה, אתם חייבים לקחת בחשבון שתצטרכו לעבור מבחני קבלה מסוימים למוסד הלימודים שבחרתם.
מבחני הקבלה שתחויבו בהם ייבחרו על פי סוג והעדפת מוסד הלימודים, החוג הנבחר ופרמטרים נוספים.
המבחנים נבדלים ביניהם בהרכבם, מועדיהם, מחיריהם ומקום הבחינה. כדאי להכיר את כל האופציות ומה כל אחת מהן אומרת לפני שמקבלים את כל ההחלטות,
ולכן הכנו עבורכם מדריך מקיף לכל סוגי המבחנים הקיימים.

מדוע יש לעבור מבחני שפה לקראת לימודים בגרמניה? 

כסטודנטים זרים, כדי שתוכלו להתקבל ללימודים צריכים להתקיים שני תנאים –
תנאי קבלה ראשון לקבלה ללימודי תואר ראשון בגרמניה הוא הצגת בגרות מלאה, בציון ממוצע מינימלי המשתנה מפקולטה לפקולטה.
הציונים הגבוהים ביותר נדרשים ללימודי רפואה ופסיכולוגיה, ולשאר המקצועות קל יותר (יחסית) להתקבל.

תנאי קבלה שני הוא הוכחת ידע בשפה הגרמנית או האנגלית (בתלוי בשפת הלימוד שבחרתם).
בפקולטות מסוימות, על אף שהלימודים יתבצעו באנגלית, תידרשו גם לשפה הגרמנית ברמה זו או אחרת.
כדי להוכיח כי אתם עומדים בתנאי זה תהיו חייבים לעבור מבחן קבלה הבודק את הידע שלכם בשפה הגרמנית.

סוגי מבחני השפה ופרטים אודותיהם

מבחן טסטדף –  TestDaf (Test Deutsch als Fremdsprache)

זהו מבחן חיצוני “אחיד” המנוהל על ידי מכון טסטדף שמושבו בעיר בוכום (Bochum).
המבחן מורכב מ- 4 חלקים: קריאה, הקשבה, כתיבה ודיבור.

חלק הקריאה מורכב מ-3 טקסטים קצרים: חלק קריאה כללי, טקסט עיתונאי, טקסט מעיתון מסחרי/עסקי. בחלק זה נדרש הנבחן לענות על 30 שאלות.
10 שאלות הבנה, 10 שאלות “אמריקאיות”, 10 שאלות של נכון / לא נכון.
חלק זה נמשך 60 דקות

חלק ההקשבה מורכב מ- 3 מקטעי אודיו; דיאלוג, ראיון, הרצאה, בחלק זהה נדרש הנבחן לענות על 25 שאלות:
8 שאלות פתוחות, 10 שאלות נכון / לא נכון, 7 שאלות פתוחות נוספות.
חלק זה נמשך 40 דקות.

חלק הכתיבה מורכב ממשימה אחת, בחלק זה על הנבחן לכתוב טקסט מובנה שכולל תיאורים גרפיים ודיון.
חלק זה נמשך 60 דקות.

חלק השיחה מורכב מ- 7 משימות שכולן כוללות שיחה על מצבים שונים בדרך כלל הבהקשר האוניברסיטאי.
חלק זה נמשך 35 דקות.

הציון במבחן ה TestDaf מורכב מרמות שונות והציון הניתן בו מחולק ל- 3 רמות:
TestDaF-Niveaustufe 3 – TDN 3
TestDaF-Niveaustufe 4 – TDN 4
TestDaF-Niveaustufe 5 – TDN 5

אם לא תצליחו להגיע לרמה הנמוכה ביותר (3), יודפס על גבי גיליון הציונים של הבחינה שלכם הסימון “Unter TDN 3”.

במרבית הפקולטות בגרמניה נדרש ציון מינימאלי של TDN 4 בכל אחד מתחומי הבחינה כדי להגיש את הבקשה.
כמובן שבפקולטות לרפואה, פסיכולוגיה, וטרינריה ואחרות מצופה מהסטודנטים להגיע ל- TDN 5.

למבחן ה- TestDaf מרכזי בחינות רבים בגרמניה ובמדינות שונות, לרבות מדינת ישראל.

ציון המינימום הנדרש: לפחות ציון 4/5 בכל אחד מתחומי הבחינה.

הכרה במבחן: המבחן מוכר על ידי כלל האוניברסיטאות בגרמניה.

ניתן להיבחן בישראל; המבחן בישראל מנוהל באמצעות מרכז Daf שבאוניברסיטה העברית ויש להירשם לבחינה במייל
הבחינה מתקיימת רק אם יש מספיק נרשמים.
אשת הקשר להרשמה ומידע אישי בנוגע לביצוע בחינת DAF היא גבריאלה ברשמן,
יועצת DAAD, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למדעי הרוח, חדר: 4702.
מייל;  [email protected]

יתרונות המבחן:

  1. המבחן מוכר על ידי כלל האוניברסיטאות בגרמניה
  2. ניתן לקיים את המבחן בישראל (בכל מדינה בעולם)
  3. המבחן תקף לתקופה בלתי מוגבלת
  4. ניתן להירשם למבחן חוזר ללא הגבלה
  5. קיימים קורסי הכנה למבחן
  6. המבחן ממוקד למטרות אקדמיות ומעבר לציון הנדרש, נותן לסטודנט אינדיקציה ליכולותיו ללמוד במוסד אקדמי בגרמניה
  7. ניתן לגשת לבחינה בדיגיטל: https://www.testdaf.de/de/teilnehmende/der-digitale-testdaf/aufbau-des-digitalen-testdaf/ 
    או בחינה כתובה: https://www.testdaf.de/de/teilnehmende/der-papierbasierte-testdaf/aufbau-des-papierbasierten-testdaf/

חסרונות המבחן:

  1. ציון המבחן מועבר לנבחן כ- 6 שבועות לאחר מעד הבחינה (ב- DSH פחות זמן)
  2. על הנבחן לקבל ציון עובד בכל אחד תחומי הבחינה בנפרד על מנת לעבור את הבחינה (ב- DSH הציון כללי)
  3. מחיר מבחן ה TestDaf גבוה יחסית למבחנים האחרים
  4. חלק הדקדוק משתנה ממבחן למבחן
  5. הבחינה בע”פ נעשית באמצעות קלטת שניתנת לסטודנט + טקסט כתוב מתומלל..

מחיר הבחינה: כ- 175 יורו

לינק לאתר הבחינה: www.testdaf.de/de/

מבחן טלק – TELCThe European Language Certificates

זהו מבחן ציבורי שלא למטרות רווח, המנוהל על ידי מכון DVV שמושבו בעיר פרנקפורט (Frankfurt am Main). מרכז TELC מציע מעל 70 מבחנים שונים, ביניהם מבחן השפה הגרמנית למטרות אקדמיות.
המבחן מורכב מ- 5 חלקים: קריאה, הקשבה, כתיבה, דיבור וחלק כללי. הציון המכסימלי במבחן הוא 300 נקודות, משך המבחן 3 שעות ו- 40 דקות ברוטו, כולל הפסקות.

חלק הקריאה (Leseverstehen + Sprachbausteine): נמשך 90 דקות, הוא מורכב מ- 2 חלקים כאשר הציון השני החלקים יחד מגיע ל- 70 נקודות, (ואז הפסקה של 20 דקות).

חלק ההקשבה (Hörverstehen): נמשך כ- 40 דקות והציון המכסימלי בכל החלקים יחד הוא 48 נקודות.

חלק הכתיבה (Schriftlicher Ausdruck): נמשך 70 דקות ומורכב מחלק אחד עם ציון מקסימלי של 48 נקודות.

חלק השיחה (Mündlicher Ausdruck): נמשך 16 דקות והציון המקסימלי בו הוא 48 נקודות 

ציון המינימום הנדרש במבחן ה- TELC:  במרבית הפקולטות בגרמניה יש לגשת למבחן TELC B2.
או TELC C1, על מנת לעבור את מבחן ה- B2 TELC או מבחן ה- TELC C1 על הנבחן לקבל  לפחות 60% מהנקודות בכל אחד מחלקי הבחינה.

הכרה במבחן; המבחן מוכר על ידי כלל האוניברסיטאות בגרמניה

יתרונות המבחן:

  1. המבחן מוכר על ידי כלל האוניברסיטאות בגרמניה
  2. המבחן מוכר על ידי רשויות ההגירה של גרמניה לצרכי ויזה
  3. המבחן מוכר בכל המדינות דוברות גרמנית לרבות אוסטריה ושוויץ
  4. מבחן ה- TELC קצר באופן משמעותי ממבחן ה- TestDaf
  5. ניתן להיבחן לכל רמה בנפרד החל מ- A1 (אך לא נדרש)
  6. כישלון בחלק מהבחינה מחייב לגשת לאותו חלק שוב אך לא לכל הבחינה כפי שנדרש ב TestDaf או DSH
  7. המבחן תקף לתקופה בלתי מוגבלת
  8. המבחן זול יותר ממבחן ה- TestDaf


חסרונות המבחן:

ציון המבחן מועבר לנבחן כ-6 שבועות לאחר מעד הבחינה, (ניתן לזרז תשובות בתשלום נוסף)

מחיר הבחינה: TELC B2 עולה כ-145 יורו, TELC C1 עולה כ-165 יורו

לא ניתן להיבחן בישראל.

 

מבחן DSH –  Deutsche Sprachprüfung für den Hochschulzugang

מבחן ה- DSH מנוהל על ידי האוניברסיטה אליה בחרתם להירשם ושונה מאוניברסיטה לאוניברסיטה, אך לעיתים אוניברסיטאות שונות מכירות במבחן שנעשה באוניברסיטה אחרת.

לפני שניגשים לבחינת DSH מומלץ לברר האם המבחן יוכר בכלל האוניברסיטאות אליהם בכוונתכם להירשם

המבחן מחולק לשני חלקים, מבחן בעל פה ומבחן כתוב.

  • המבחן הכתוב נמשך כ- 4 שעות וניתן לחלקו ל- 3 חלקים; הקשבה לטקסט ומענה על שאלות, קריאה וכתיבת טקסט.
  • המבחן שבעל פה על טקסט ניתן לנבחן נמשך 40 דקות מהם 20 דקות הכנה למבחן ו- 20 דקות שיחה עם הבוחן. ה- 5 דקות הראשונות של השיחה עם הבוחן, נדרש הנבחן לתאר בקצרה את הטקסט שקיבל.

 המבחן מחולק ל- 3 רמות אפשריות, DHS-1, DSH-2, DSH-3.

DSH-1 – ברמה זו יש לעבור לפחות 57% – 67% מדרישות המבחן בכתיבה ובמבחן בע”פ. רמה זו כמעט ואינה מאפשרת כניסה למסלולים אקדמיים.

DSH-2 – ברמה זו יש לעבור לפחות 67% – 81% מדרישות המבחן בכתיבה ובמבחן בע”פ. רמה זו נחשבת כמקובלת בכניסה למרבית האוניברסיטאות שמכירות בבחינה זו.

DSH-3 – ברמה זו יש לעבור לפחות 82% מדרישות המבחן בכתיבה ובמבחן בע”פ. רמה זו נחשבת כמקובלת בכניסה לכלל אוניברסיטאות שמכירות בבחינה זו, לרפואה, פסיכולוגיה או משפטים חובה על
הסטודנט לעבור את בחינת DSH-3.

רשימת האוניברסיטאות בהן מתנהל מבחן DSH ניתן למצוא כאן:  dsh.de/dsh-dates

הכרה במבחן: מומלץ ביותר לגשת למבחן DSH-3, המבחן מוכר על ידי האוניברסיטה בה נבחתם ולעיתים גם באוניברסיטאות נוספות, יש לבדוק הכרה באוניברסיטאות נוספות לפני שניגשים לבחינה.

המבחן מתנהל באוניברסיטה אותה בחרתם בין פעם אחת ל-4 פעמים בשנה (יש לבדוק באוניברסיטה).

חלק הבחינה שבע”פ לוקח 20 דקות הכנה + כ-15 דקות המבחן עצמו.

יתרונות המבחן:

  1. המבחן זול יחסית לשאר המבחנים.

חסרונות המבחן:

  1. המבחן מוכר על פי רוב רק על ידי האוניברסיטה בה נבחנתם.
  2. ניתן להיבחן רק בגרמניה ורק באוניברסיטה אותה בחרתם.
  3. אם נכשלים בחלק הכתיבה, לא ניתן לעבור לחלק הבחינה שבע”פ ויש לגשת לכל המבחן מחדש.

מחיר הבחינה: מחיר הבחינה משתנה ממוסד למוסד ונע בדרך כלל בין 70 ל-150 יורו לבחינה.

 
מבחן גטה (Goethe-Zertifikat)

מרכז גתה נוסד ב-1951 ומקום מושבו הוא בעיר מינכן.
המבחן שמוצע על ידי מכון גתה מוכר על ידי מספר מצומצם של אוניברסיטאות בגרמניה.
המבחן של מכון גתה מחולק ל-6 רמות.

רמה 1 (Level A1 Goethe-Zertifikat test) – מבחן כתוב + מבחן בע”פ (מתאים לאיחוד משפחות וקבלת ויזה לגרמניה).
רמה A2, B2, C1 (Level A2, B2 and C1 Goethe-Zertifikat tests) – כנ”ל מנוהל בשיטת 1×1 או 1×2.
רמה C2 – כנ”ל. (מוכרת על ידי מרבית האוניברסיטאות, אך יש לבדוק היטב שכן לא על ידי כולן).

ציון עובר הוא 60. ציון מקסימלי אפשרי עומד על 100.

מבחן גתה מורכב מ-4 חלקים: קריאה, כתיבה, דיבור והקשבה לקטע משודר.
משך הבחינה: 3 שעות ו- 25 דקות (מבחן גתה  C1).

יתרונות המבחן:

  1. פיזור עולמי נרחב (ניתן להיבחן ב- 159 מרכזים ב- 98 מדינות).

חסרונות המבחן:

  1. המבחן יקר מאד יחסית למבחנים האחרים.
  2. המבחן מוכר על ידי חלק קטן ממוסדות הלימוד.
  3. המבחן ברמות הנמוכות יותר מוכר עפ”ר לשנתיים בלבד.

הכרה במבחן: מוכר על ידי מוסדות נבחרים בלבד.

מחיר הבחינה: כ-289 יורו.

ניתן להיבחן בישראל.

השאלה הנפוצה ביותר על ידי סטודנטים היא כמובן לאיזה מבחן הכי כדאי להירשם, איזה מבחן קל יותר.
אין תשובה של ממש לשאלה זו, אבל למרות זאת החלטנו להיענות לאתגר ולבנות טבלת השוואה בין המבחנים המבוקשים ביותר בגרמניה.

(שימו לב שהטבלה מתייחסת לרמת המבחנים הנדרשים ללימודים אקדמיים בגרמניה.)

טבלת השוואה בין מבחני קבלה ללימודים בגרמניה

שם המבחן

TELC

TestDaf

DSH

Goethe

משך המבחן

216 דקות נטו (בתוספת 2 הפסקות בנות 20 דקות כל אחת)

195 דקות

280 דקות

205 דקות

עלות המבחן

165 €

175 €

170 € – 70 €

289 €

ציון עובר

60% בכל חלק של הבחינה

4X4 (כלומר לפחות 4/5 בכל תחום בחינה בנפרד

82% (בשביל (DSH-3

60/100

הכרה בגרמניה

על ידי כל מוסדות הלימוד

על ידי כל מוסדות הלימוד

על ידי המוסד בו נבחנת אך יתכן שגם במוסדות אחרים (יש לבדוק

גתה C1 מוכר על ידי חלק ממוסדות הלימוד (יש לבדוק) ואינו מוכר על ידי אונ’ שטוטגרט

אפשרות להיבחן בישראל

לא ניתן

ניתן

לא ניתן

ניתן

שיהיה בהצלחה!

כל המידע על מלגת לימודים באיטליה

מלגת לימודים באיטליה
Photo by Andrea Piacquadio from Pexels

איטליה נחשבת לאחת המדינות הסוציאליות באירופה, ומדי שנה היא מחלקת לעשרות ישראלים הלומדים באיטליה מלגות מחיה או לימודים (ולעיתים גם וגם).

מלגת לימודים באיטליה

מלגה זו היא בפועל הנחה בשכר הלימוד באוניברסיטה הציבורית אליה התקבלתם. שכר הלימוד באיטליה נע כידוע בין 2,000 ל- 3,000 יורו לשנה והמלגות שמציעה איטליה משתנות בין סטודנט לסטודנט ויגיעו בדרך כלל לכ- 60% משכר הלימוד, אך יכולות להגיע גם ל 100% משכר הלימוד.
בשל היותה של איטליה מדינת רווחה, יש לכם סיכויים גבוהים מאד לקבלת מלגה זו.

על מנת להגיש בקשה למלגה, על הסטודנט לעקוב אחר פרסום הקריאה למלגה של האוניברסיטה,
ה- DSU – DIRITTO ALLO STUDIO UNIVERSITARIO, או באנגלית – University Financial Aid.
הפרסום מתבצע מידי שנה, לרוב בחודש יוני, על ידי האוניברסיטה.

טופס הבקשה למלגה נקרא ISSE L’indicatore della situazione economica equivalente, ולסטודנטים זרים – ISEE PARIFICATO.
זהו טופס הצהרה לדיווח אודות מצבו הכלכלי של הסטודנט ומשפחתו.

ניתן להגיע לטופס באמצעות אתר ה-INPS – Istituto nazionale della previdenza sociale.
או להשיגו במשרדי ה-CAF – Centro di Assistenza Fiscale, או באנגלית – Tax Assistance Centre – הפזורים ברחבי איטליה.  

תהליך הגשת בקשה למלגת שכר לימוד באיטליה:

  1. יש לוודא שיש ברשותכם קודיצ’ה פיסקאלה, שהוא קוד המס האישי של כל אדם באיטליה.
  2. יש למלא את טופס ה-ISSE Parificato.
  3. את טופס ה- ISSE יש להגיש בלוח הזמנים שנקבע על ידי האוניברסיטה, התאריך משתנה ממוסד למוסד.
  4. ניתן למצוא את הטופס באזור האישי של הסטודנט באתר האוניברסיטה, באונ’ פוליטכניקו מילאנו למשל הטופס זמין באזור ה-
    Online Services on “Benefits and agreements >Application form -> DSU Benefits”
  5. מלאו את הטופס ושלחו אותו
  6. שמרו את הקבלה שמאשרת שהגשתם את הטופס
  7. שלחו לאוניברסיטה את האישור שטופס הבקשה למלגה הוגש

זכרו –  את הבקשה יש להגיש במועד שנקבע על ידי האוניברסיטה, גם אם טרם התקבלתם ללימודים.
על מנת לעמוד בלוח הזמנים להגשת הבקשה זכרו לבדוק ב- Bando את המידע כבר בעת ההרשמה לאוניברסיטה.
רק טופס שאושר על ידי ה
CAF יכובד ע ידי האוניברסיטה.

דוגמה לטופס בקשה של אוניברסיטת פוליטכניקו מילאנו לשנת 2022-2023 ניתן למצוא בלינק המצורף:

https://www.polimi.it/fileadmin/user_upload/Studenti/sostieni_studi/benefici-diritto-allo-studio/bando-2022-2023/Bando_DSU_2022-2023.pdf

הכנת המסמכים בישראל לצורך הגשת בקשה לקבלת מלגה באיטליה:

על מנת לקבל מלגת מחיה או עזרה בשכר לימוד או גם וגם, עליכם לאסוף מספר מסמכים, לתרגמם ולהחתים אותם בשגרירות איטליה בישראל.
תרגום: את הטפסים ניתן לתרגם אך ורק אצל מתרגמים מוסמכים ומאושרים על ידי השגרירות האיטלקית (רשימת מתרגמים מורשים ניתן לקבל במשרדי קמפוס לימודים).
עלות התרגום: כ-150 שקלים לדף (מעודכן לספטמבר 2020).
אימות מסמכים: כדי לאשר כל מסמך ולאמת אותו יש צורך בבול וחתימה של שגרירות איטליה.
עלות אימות המסמכים: כל חותמת על דף עולה 56 ₪ (מעודכן לספטמבר 2020), לכן השתדלו להביא בדיוק את מספר המסמכים כמפורט בהמשך.

המסמכים שיש לתרגם במידה ואתם גרים עם הורים ואחים (מעל גיל 18):

  1. תמצית רישום אוכלוסין מורחבת של אחד ההורים עם פירוט בני המשפחה ממשרד הפנים.
  2. טופס 106 של שני ההורים אם הם עובדים, אם אחד מהם או שניהם לא עובדים טופס אישור אבטלה של שנתיים אחורה מביטוח לאומי
    לדוגמא: (בקשת מלגה לשנת 2020/2021, טופס 106 של שנת 2018).
  3. במידה וההורים אזרחים ותיקים (אבא מעל 67, אימא מעל 62) והם מקבלים פנסיה או ביטוח לאומי, אישור על קבלת הכסף של לפני שנתיים, מביטוח לאומי
    לדוגמא: (בקשת מלגה לשנת 2020/2021, הטופס צריך להיות של 2018).
  4. טופס סיכום חשבון או מצב חשבון עו”ש ויתרת חשבון (חסכונות, משכנתאות), דף שיערוך של ההורים נכון לשנה הקודמת
    לדוגמא: (בקשת מלגה לשנת 2020/2021, סיכום חשבון נכון ל- 1.1.2019 – 31.12.19).
  5. מידע על נכסים של המשפחה או לחילופין חוסר נכסים.
    טופס שנקרא מידע על זכויות מקרקעין ממשרד המיסים של שני ההורים.
  6. חוזה שכירות של השנה הקודמת עם גודל הדירה במ”ר.
    לדוגמא: (בקשת מלגה לשנת 2020/2021, חוזה שכירות מ- 1.1.2019 – 31.12.19)
  7. בהקשר לסעיף הקודם, אם גודל הדירה אינו מצוין בחוזה, חשבון ארנונה שנתית שנה אחורה
    לדוגמא: (בקשת מלגה לשנת 2019/2020, ארנונה 2018).
  8. כל מסמך שמוכיח שיש להורים בעיה רפואית שמונעת מהם לכלכל אותך
    (מחלה, מגבלה, חלילה תעודת פטירה, תעודת נכה).
  9. אחים מעל גיל 18:
    1. אם יש אח/ אחות בשירות צבאי או משוחרר טרי, טופס מקצין העיר.
    2. אם אח/ אחות נשואים או גרים לבד, הם עדיין רשומים בתמצית רישום אוכלוסין של ההורים, לכן גם הם צריכים להביא לך תמצית רישום אוכלוסין שלהם
      עם פירוט של היכן הם גרים, כדי להוכיח שהם אינם מכלכלים אותך!!!
    3. אם האח/ אחות גרים אתך ועובדים, טופס 106 שלהם שנתיים אחורה.
    4. כל מסמך שמוכיח אם לאח/ אחות יש מחלה, מגבלה, תעודת נכה, חלילה תעודת פטירה.
    5. במידה וההורים גרושים, תעודת גירושין וכל המסמכים הרשומים למעלה של ההורה שאתו הנך גר.
    6. במידה והנך גר לבד לאורך תקופה של מעל לשנתיים, יש להגיש את המסמכים הבאים: תמצית רישום אוכלוסין שלך עם פירוט של היכן הנך גר במטרה להוכיח
      שהנך גר לבד מעל שנתיים; טופס 106 לשנתיים האחרונות; טופס מצב חשבון או חשבון עו”ש ויתרת חשבון, נכון לשנה הקודמת; חוזה שכירות של השנה
      הקודמת; חשבון ארנונה שנתית; מסמך שמוכיח על בעיה רפואית במידה ויש; חובות, משכנתאות או כל מסמך פיננסי אחר.

זכרו – את הטפסים ניתן לתרגם אך ורק אצל מתרגמים מוסמכים ומאושרים על ידי השגרירות האיטלקית!

בכל שנה בתקופה שבה יש להתחיל ולארגן את הטפסים למלגה נוצר לחץ בשגרירות בתל אביב, לכן הקדימו לאשר את הטפסים.
על מנת לקבוע תור שלחו מייל באנגלית לכתובת: [email protected] 

יש בישראל עוד מספר קונסוליות כבוד שמאשרות את התרגומים:
קונסוליית הכבוד בחיפה, שדרות הנשיא 40, טלפון: 04-8664850. אין צורך לקבוע תור,
ימים ב’ ו- ד’ בין בשעות 09:30-12:00.
הקונסוליה בירושלים, [email protected], (חפשו באינטרנט לפי אזור המגורים – אך ורק לירושלמים).
קונסוליית כבוד בבאר-שבע, שי עגנון 4/10, 8-64236210 (פרופ’ בלימה סלוצקי) יש לקבוע תור מראש.
קונסוליית כבוד בנצרת, מפעל “נילית” באזור תעשייה, טלפון: 04-6084928, ימים ג’ ה’ בשעות 16:00-19:00.
קונסוליית כבוד באילת, רח’ אבוקדו 9, 08-6317276, בתיאום טלפוני.

מידע נוסף למי שמעוניין להתעמק בשיטת חישוב המלגה:

  1. שלב ראשון: על הסטודנט לדעת את סך ההכנסה של המשפחה, (גם אחים ואחיות מעל גיל 18 נחשבים חלק מהכנסת המשפחה)
    וממנה יש להפחית את ה-IRPEF – Imposta sui Redditi delle Persone Fisiche – ההכנסה האישית נטו של האדם.
    כדי להבין צעד ראשון זה יש לחשב את ההכנסה הכוללת כסכום האלמנטים הבאים:
    א. ההכנסה המופקת מבעלותך (בתים, מכוניות וכדומה). 
    ב. ההכנסה המתקבלת מעבודה או מפנסיה.
    ג. ההכנסה מנכסים כמו דירות, או כל הכנסה אחרת. לבסוף, דעו כי ניתן לזהות את שווי ה-IRPEF נטו מדו”ח המס האישי של המבקש.

  2. שלב שני: יש צורך לחשב את ערך כלל הנכסים שמחזיק המבקש – נדל”ן (לא כולל הבית הראשון), רהיטים, מניות וכדומה.
  3. שלב שלישי: כעת אפשר לעשות את המתמטיקה. דוגמא מספרית:
    סך ההכנסה = 30,000 אירו
    שווי נכסים ומיטלטלין = 50,000 אירו
    אנו מחשבים 20% משווי הרכוש של המבקש: 20% מ- 50,000 אירו הם 10,000 אירו

הכנסה שווה ערך לצורך חישוב הבקשה = 30,000 – הכנסה אישית נטו + 10,000 יורו

אם כל זה נשמע מבלבל ומסובך, אל תדאגו. יועצי קמפוס לימודים עומדים לרשותכם ומסייעים לכם בכל תהליך ההרשמה ללא כל עלות מצדכם. 
השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם האפשרי למתן מידע נוסף.

לימוד גרמנית – כל האפשרויות ללימוד השפה

נכתב על ידי אמיר בן דב, קמפוס לימודים, 16.8.2020

לימוד גרמנית

לימוד גרמנית לקראת לימודים אקדמיים בגרמניה

סטודנטים רבים מתלבטים מה הדרך הטובה ביותר ללמוד את השפה הגרמנית לקראת לימודי תואר בגרמניה. בגרמניה אחת מדרישות הקבלה המרכזיות ללימודי תואר באוניברסיטאות הציבוריות, בטכניונים אך גם במסלולי ה- Ausbildung, היא לימוד השפה בגרמנית לכל הפחות לרמה של B1 (רמה 3 מתוך 6) ובדרך כלל רמה C1 (רמה 5 מתוך 6) וכן מעבר בהצלחה של מבחן ציבורי של השפה הגרמנית (TestDaf, TELC, DSH או אחרים).

במאמר קצר זה בניתי טבלת השוואה בין אפשרויות הלימוד השונות וכדי שניתן יהיה להשוות הוספתי טור שמציג את העלות לשעה במסגרות הלימוד השונות.

כדי ללמוד גרמנית לרמה הנדרשת יש לקחת בחשבון את היקף השעות הממוצע המומלץ על ידי מרבית בתי הספר לגרמנית בגרמניה ובאוסטריה:

A1 160 שעות לימוד
A2 160 שעות לימוד
B1 160 שעות לימוד
B2 180 שעות לימוד
C1 180 שעות לימוד

* חשוב לציין שהיקף השעות הנלמדות משתנה בין בתי הספר השונים.

כאמור הרמה המינימלית הנדרשת של השפה הגרמנית, היא:

B1 ללימודים ועבודה (Ausbildung) כלומר היקף שעות של: 480 שעות לימוד
B2 ללימודים אקדמיים בחלק מתחומי הלימוד כלומר היקף שעות של: 660 שעות לימוד
C1 במרבית המסלולים האקדמיים בגרמניה כלומר היקף שעות של: 840 שעות לימוד

אנו ממליצים בכל מקרה להוסיף קורס הכנה למבחן השפה שנמשך בבתי הספר השונים לגרמנית בדרך כלל שבועיים שהם 40 שעות הוראה או ארבעה שבועות שהם 80 שעות הוראה.

עניין מהותי נוסף שיש לקחת בחשבון הוא שברוב מסלולי הלימוד (אך לא בכולם) ניתן להירשם רק לאחר שמקבלים את ציון השפה.

ההרשמה לסימסטר חורף במוסדות הלימוד מתקיימת בדרך כלל בין החודשים מאי – יולי
ההרשמה לסימסטר קיץ במוסדות הלימוד מתקיימת בדרך כלל בין החודשים ספטמבר – נובמבר

עובדה זו משפיעה מהותית על לוח הזמנים ועל ההחלטה מתי נכון להתחיל ללמוד את השפה ובאיזה קצב.

 כשהמידע הבסיסי בפניכם, ניתן להשוות בין אפשרויות לימוד השפה השונות:

לימודי גרמנית באופן עצמאי

נחמד, אך לא רלוונטי, מבחני השפה כוללים כתיבה, קריאה, דיבור, דקדוק, כל תחום בנפרד וקיימת דרישה לציון עובר בכל תחום בנפרד, מרבית הסטודנטים מדווחים על קושי לשמור על רמה מקבילה בכל תחום בנפרד.

לימודי גרמנית בבית ספר לשפות בישראל

בישראל מספר בתי ספר ללימודי השפה הגרמנית, לא אזכיר שמות מפאת כבודם, אבל חשוב מאד להדגיש שברובם ככולם היקף הלימודים עומד על כ- 4-6  שעות שבועיות.
במקרה יחיד ניתן ללמוד עד 20 שעות שבועיות אבל לתקופות קצרות של כ- 4 שבועות לרמה
המחיר בכלל בתי הספר  נע בין 50 ל- 60 ₪ לשעה  

מורה פרטי בישראל

בישראל לא מעט מורים פרטיים, חלקם מצוינים, המחיר  נע בין 70 ₪ לשעה ל- 150 ₪ לשעה

לימוד גרמנית בגרמניה אונליין

מסלול זה נדיר יחסית בגרמניה והחל להתפתח באפריל 2020 מאז החל משבר הקורונה,
האפשרויות נעות בין לימודי ערב בהיקף של 4-6 שעות שבועיות ובמקרה יחיד 8 שעות שבועיות שכולל שעתיים של לימודי בוקר ביום ראשון (יום שבתון בגרמניה).
מחירי הקורסים נמוכים באופן קיצוני ונעים בין 22-25 ₪ לשעה ואף פחות מזה

לימוד גרמנית בגרמניה בכיתה פרונטלית

הלימודים הפרונטליים יהיו בדרך כלל בהיקף של 20 שעות שבועיות (5 ימים בשבוע, 4 שעות ביום)
היקף הלימודים המומלץ מפורט בתחילת המאמר ורצוי ונכון לכוון להיקף הלימודים המלא.
גם במקרה זה העלות נעה בין 20 ₪ לשעה ועד ל- 28 ₪ לשעה בבית הספר הכי מפורסם והכי יקר בגרמניה.

המסלול

היקף שבועי מוצע

עלות ממוצעת לשעה

הזמן שיידרש
לסיים רמה C1

העלות המינימום ללמוד עד ל- C1

לימודים פרונטליים בישראל

4-6 ש”ש

50-60 ₪

3 שנים

כ- 42,000 ₪

מורה פרטי בישראל

לפי הזמנה

70-150 ₪

 

כ- 58,800 ₪

לימודים בגרמניה ב- ZOOM

6 ש”ש

22-20 ₪

3 שנים

כ- 16,800 ₪

* לימודים פרונטליים בגרמניה

20 ש”ש

28-20 ₪

1 שנה

כ- 16,800 ₪

* בלימודים פרונטליים בגרמניה יש לקחת עלויות מחיה ומגורים שינועו יחד בין 3,000 ₪ ל- 4,000 ₪ לחודש, עם זאת דרך זו היא היעילה ביותר וכמובן החווייתית ביותר

USMLE – מבחן ההסמכה האמריקאי לרפואה

USMLE – מבחן ההסמכה האמריקאי לרפואה

סטודנטים רבים שלומדים רפואה באיטליה או בגרמניה מתעניינים באפשרות לגשת למבחן ההסמכה האמריקאי שמוכר על ידי משרד הבריאות בישראל.

כדי לקבל רישיון רפואה אמריקאי שמוכר על ידי הרשויות בישראל יש לעבור את מבחן ה-USMLE – Licensing Examination  Unites States Medical, זהו מבחן בעל שלושה שלבים:
Step 1, Step 2 CK, Step 2 CS, and Step 3.

שלב ראשון – (Step 1Communication and Interpersonal Skills – CIS)

המבחן נמשך יום שלם ומחולק לשבעה חלקים בני 60 דקות כל אחד, סה”כ 8 שעות ברוטו ללא הפסקות.

בכל חלק לאורך היום יינתנו עד 40 שאלות (מספרן משתנה ממועד למועד אך לא יותר מ 280 שאלות בכלל המבחן).

שלב שני – Step 2 CK + CS – חלק ה- CK מתייחס ל- Clinical Knowledge וחלק ה CS מתייחס ל- Clinical Skills

חלק 2 CK נמשך יום שלם ומחולק ל- 8 חלקים בני 60 דקות כל אחד. בכל חלק יינתנו עד 40 שאלות (מספרן משתנה ממועד למועד אך לא יותר מ 318 שאלות בכלל המבחן).

בחלק זה ניתן לקבל ציון עובר או נכשל ללא ציון מספרי.

בשלב זה תיבחנו בתחומי תקשורת וכישורים חברתיים (CIS), רמת אנגלית מדוברת (SEP) ורמת ידע קליני (ICE).

שלב שלישי – (Step 3Spoken English Proficiency – SEP)

חלק זה נמשך כיומיים ובוחן ידע בתחומים מדעיים, הבנה בביו-סטטיסטיקה, אפידמיולוגיה ובריאות הציבור, הבנת טקסטים רפואיים, כישורי תקשורת וורבלית וכישורים בינאישיים, אתיקה רפואית, פרקטיקה רפואית ועוד.

יום הבחינה הראשון (Foundations of Independent Practice – FIP) מתמקד בבחינת הידע הבסיסי ברפואה ועקרונות מדעיים החיוניים לבריאות הציבור, ביו סטטיסטיקה, אפידמיולוגיה, הבנת טקסטים רפואיים וכישורים חברתיים ובינאישיים, חלק זה כולל “שאלות אמריקאיות”

יום הבחינה השני (Advanced Clinical Medicine – ACM) מתמקד בבחינת ידע רפואי, הבנה וידע במחלות שונות לרבות היסטוריה של מחלות, קבלת החלטות רפואיות, כללים לשמירת היגיינה, דיאגנוסטיקה, וכללים ואתיקה בבדיקה רפואית, חלק זה כולל “שאלות אמריקאיות” וכן סימולציה של מקרים רפואיים

בחלקים 1, CK-2 ו-CS-2 ניתן להיבחן בכל שלב לפי כל סדר אותו בוחר המועמד, ובתנאי שיעמוד בתנאי הסף להרשמה לבחינה.

קריטריונים לגשת לכל שלב בחינת USMLE

(Step 1 – CIS) רשאי לגשת מועמד שרשום רשמית לבית ספר לרפואה מוכר המופיע ברשימה הרשמית של בתי הספר לרפואה בעולם, או בוגר מבית ספר לרפואה מוכר.
כמו כן על המועמד לעמוד בכל כללי ה-*ECFMG במועד ההרשמה למבחן כאמור.

(Step 2 – CK + CS) רשאי לגשת מועמד שרשום רשמית לבית ספר לרפואה מוכר המופיע ברשימה הרשמית של בתי הספר לרפואה בעולם, או בוגר מבית ספר לרפואה מוכר.
כמו כן על המועמד לעמוד בכל כללי ה-*ECFMG במועד ההרשמה למבחן כאמור.

(Step 3 – SEP) רשאי לגשת בוגר מבית ספר לרפואה מוכר המופיע ברשימה הרשמית של בתי הספר לרפואה בעולם וכן (במצטבר) סיים בהצלחה את שני חלקי הבחינה הראשונים.

בחלק 3 ניתן לעומת זאת להיבחן רק לאחר השלמת שני החלקים הראשונים ומחזיק בתעודות *ECFMG.

נכון לשנת 2020 המבחנים Step 1, 2CK ו- 3 נעשים על גבי מחשב באחד מהמרכזים המורשים ברחבי העולם , וחלק 2CS נעשה באחד מ- 6 מרכזי בחינה בארה”ב בלבד.

ניתן להירשם לכל בחינה עד 3 פעמים בכל שנה קלנדרית, לא יותר מ- 6 פעמים במצטבר לכל שלב בנפרד (גם אם המועמד לא השלים את חלק הבחינה אליה נרשם) ולפחות 12 חודשים ממועד הבחינה הראשונה.
סטודנט שעבר שלב בבחינה בהצלחה לא יורשה להיבחן באותו שלב פעם נוספת.

יש להשלים את שלושת חלקי הבחינה על מנת לקבל רישיון לעסוק ברפואה (בארה”ב).

כללים לקבלת תעודת *ECFMG

כדי להיות זכאי ל ECFMG, על הסטודנט לעמוד בכללים הבאים:

  1. הסטודנט קיבל לפחות 4 שנות קרדיטים בבית ספר מוכר לרפואה, כלומר שבית הספר לרפואה מופיע ברשימת בתי לרפואה המוכרים בעולם,
    (World Federation for Medical Education – WFME)
  2. שמך מופיע כרשום וכזכאי לתעודה במשך כל אחת מ- 4 שנות הלימודי הראשונות בבית הספר לרפואה.
  3. סטודנטים שנכנסו למסלול 4 שנתי חייבים לבדוק שכלל הקרדיטים שקיבלו במסלול הקודם מזכים אותם באישור ה- ECFMG.
  4. סטודנטים שלמדו מחוץ לארה”ב חייבים להציג את כלל האישורים שאכן סיימו לימודים במוסד מוכר לרפואה לרבות את הדיפלומה אותה קיבלו בסיום לימודיהם (ECFMG פונה לבית הספר לרפואה של מבקש האישור ומבקשת לקבל את רשימת הקורסים אותם למד).

עלות הבחינה (מעודכן לדצמבר 2019)

חלק 1 עולה כ- 195$ ארה”ב
חלק 2 עולה כ- 220$ ארה”ב לכל חלק
חלק 3 עולה כ- 895$ ארה”ב

מדינות באירופה בהן ניתן להיבחן מחוץ לארה”ב:
גרמניה, איטליה, ישראל
וכן מדינות כמו; ארמניה, קרואטיה, דנמרק, צרפת, יוון, אירלנד, לטביה, הולנד, פורטוגל, ספרד, שוויץ, טורקיה, בריטניה.

למידע נוסף: * www.ecfmg.org/accreditation

הכרה של ישראל במבחן ה- USMLE

חלק זה מובא כלשונו מתוך אתר משרד הבריאות של ישראל 
www.health.gov.il/Subjects/MedicalAndHealthProfessions/GeneralMedicine/Pages/USMLE.aspx

על פי תיקון לתקנות הרופאים שאושר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בכנסת ופורסם  ברשומות, רופא שיעמוד בהצלחה בבחינות USMLE לפי הכללים המפורטים להלן, יהיה זכאי לקבלת פטור מהבחינה הממשלתית:

  • בעל דיפלומה מוכרת ברפואה מחו”ל שטרם ביצע סטאז
    אם עמד בהצלחה בבחינות ה- USMLE שלב 1 ואחד החלקים (ck) של שלב 2
    (USMLE STEP-1; USMLE STEP-2ck) יהיה פטור מהבחינה הממשלתית לקראת סטאז’ ברפואה ויהיה זכאי לקבל הרשאה לסטאז’ ברפואה בישראל.
  • בעל דיפלומה מוכרת ברפואה מחו”ל שביצע סטאז’ מוכר בחו”ל
    אם עמד בהצלחה בבחינות ה USMLE, שלב 1, שני החלקים של שלב 2 ושלב 3
    (USMLE STEP-1; USMLE STEP-2ck; USMLE STEP-2cs; USMLE STEP-3)
    יהיה פטור מבחינת הרישוי הממשלתית ברפואה ויהיה זכאי לרישיון לעיסוק ברפואה בישראל. כל זאת, בכפוף לעמידה בשאר תנאי פקודת הרופאים ותקנותיה.


סייגים:

  1. הפטור לא יחול על מי שניגש לבחינה הממשלתית לקראת סטאז’ ברפואה בישראל
    בעבר ונכשל בה.
  2. הפטור חל גם על מי שעמד בהצלחה בבחינות ה-USMLE (על כל שלביה כנ”ל) בעבר.
    מי שעמד בבחינה זו לפני למעלה מ-10 שנים – בכפוף לבדיקה פרטנית של כישוריו המקצועיים לעיסוק ברפואה. 

תהליך הגשת הבקשה

לשם קבלת הפטור מהבחינה הממשלתית ברפואה בישראל, ראשית יש להגיש לאגף לרישוי מקצועות רפואיים בקשה לרישיון לעיסוק ברפואה.
לבקשה יש לצרף את המסמכים הנדרשים במתכונת המקובלת. בנוסף לכך, על מנת לקבל את הפטור, האישור על עמידה בהצלחה בבחינה, צריך להישלח מטעם ה- USMLE ישירות לאגף לרישוי מקצועות רפואיים.

את הבקשה לפטור ניתן להגיש בכל עת אך כנ”ל, יש לדאוג שהאישור על עמידה בהצלחה בבחינות ה–USMLE יישלח מטעם ה–USMLE ישירות לאגף לרישוי מקצועות רפואיים ויגיע אליו. 
לא ניתן יהיה לטפל בבקשה בטרם הגיע האישור לאגף.

משך הטיפול בבקשות באגף לרישוי מקצועות רפואיים הוא עד חודש ימים ממועד קבלת כל המסמכים הנדרשים לרבות האישור על עמידה בהצלחה בבחינות ה- USMLE ישירות  
מה- USML

 

אולי יעניין אתכם לקרוא גם:

יש פיתרון למשבר הרפואה – ללמוד רפואה בחו”ל!

הלוואת BAföG – מימון מדינה לסטודנטים

הלוואת BAföG

סטודנטים רבים המתעתדים ללמוד בגרמניה בודקים אפשרויות שונות למימון הלימודים, ביניהן הלוואות סטודנטים ומלגות. אחת האפשרויות הנפוצות שכדאי שתדעו עליה היא הבאפוג, סוג של מימון ממלכתי לסטודנטים המוענק בעיקר לסטודנטים בעלי דרכון גרמני, אך גם סטודנטים בינלאומיים רשאים להגיש בקשה. אספנו עבורכם את כל המידע הרלוונטי אודות הבאפוג כאן:

הלוואות סטודנטים

הלוואות הסטודנטים ניתנות על ידי ממשלת גרמניה, מדובר בהלוואה בריבית נמוכה לצורך תמיכה בסטודנטים במהלך לימודי התואר. הלוואות אלו מוענקות לכל היותר ל- 24 חודשים ומסתכמות במקסימום של 853 יורו לחודש (תוספת של כ- 130 יורו עבור ילד ראשון). 50% מהסכום ניתן לסטודנט כמענק, את ה- 50% הנותרים חייב הסטודנט להחזיר החל מחמש שנים לאחר התשלום הראשון של ההלוואה. הלוואות אלו זמינות באופן מוגבל לסטודנטים בינלאומיים. התנאים לסטודנטים בינלאומיים זהים לתנאי BAföG שניתנים לבעלי דרכון גרמני.

סכומי זכאות למלגת / הלוואת באפוג (מעודכן לשנת 2020/21)

סכום בסיסי – € 427

במקרה מגורים עם ההורים תוספת – € 56

במקרה מגורים בדירה לבד – € 325

סכום נוסף למי שמוכיח ביטוח רפואי אישי (סטודנטים מעל גיל 25) –

זכאים מתחת לגיל 30 – € 109

זכאים מעל גיל 30 – € 189

סה”כ – € 861

מגבלת הגיל למימון BAföG לתואר ראשון היא 30 שנה, לתואר שני 35 שנה.

המועד המכריע הוא הגיל שבתחילת הלימודים או אימונים אחרים, עם זאת, ישנם יוצאים מן הכלל שמוסברים בעמוד מידע זה.

* אנו ממליצים לבצע בדיקה ראשונית לפני הגשת הבקשה.

תקופת הזכאות לבאפוג

לתקופת הלימודים בלבד, (מסמסטר חמישי יהיה הסטודנט זכאי למימון רק אם הוכיח יכולת גבוהה בלימודים)

מועד הגשת ה- BAföG

את הבקשה ל- BAföG יש להגיש רק לאחר תחילת הלימודים.

היכן מגישים את ה BAföG

את הבקשה על גבי טופס רשמי יש להגיש במשרדי ה- BAföG  בעיר בו מתגורר הסטודנט
האחריות להגשת הבקשה נופלת על STUDIERENDENWERK
הבקשה קצת מעצבנת למילוי וכוללת מספר טפסים ומסמכים, מסמך הבסיס כולל: שם ושם משפחה, כתובת (בגרמניה), טלפון, תאריך לידה, סוג התואר, תחום הלימוד ושם מוסד הלימודים אליו התקבלת, אישור לתעודת הבגרות, תאריך מילוי הטופס וחתימה.

  1. טופס פרטים אישיים בצירוף:

אישור לביטוח בריאות בתוקף

אישור לכך שהסטודנט אינו חי עם ההורים

אישור הכנסה נמוכה והיעדר נכסים

  1. אישור לתעודת הבגרות או תואר ראשון
  2. מסמכים לתנאים מחריגים
  3. אישור הכנסה של ההורים בשנתיים האחרונות (במקרה שיש תלות בהורים)

מגבלת הגיל ב- BAföG

כאמור מגבלת הגיל למימון לתואר ראשון באמצעות BAföG היא 30 שנה ולתואר שני 35 שנים.
המועד הקובע הוא גיל המבקש ביום תחילת לימודי התואר.

תנאים מחריגים:

א) מסלול הבקשה תואר ראשון לאחר גיל 30

הגשת בקשה למלגה לתואר ראשון לאחר גיל 30 (התאריך הקובע), אפשרי למי שסיים בגרמניה לימודים במכללה להכשרה מקצועית (בין אם בלימודי יום או לימודי ערב). התנאי הוא שהגשת הבקשה ללימודי תואר ראשון נעשית מייד עם תום לימודי ההכשרה ולתואר שני מייד בסיום לימודי תואר ראשון, גם אם הסטודנט נדרש ללמוד באוניברסיטה שאינה ההעדפה הראשונה שלו.

שימו לב שההחלטה מיום 22 בספטמבר 2014 החריגה את אוניברסיטת המבורג, אנא בדקו.

ב) לימודים ללא תעודת בגרות

סטודנט שמתקבל ללימודים על סמך ההסמכה המקצועית (“לימודים ללא תעודת בגרות”), יוכל לקבל מימון למרות חריגה ממגבלת הגיל.
סטודנט שמתחיל ללמוד לתואר שני באופן מיידי לאחר סיום התואר הראשון, רשאי להגיש בקשה גם אם עבר את גיל 35.

ג) הגשת בקשה במועד מאוחר עקב סיבות אישיות או משפחתיות

סטודנטים שיוכיחו שנאלצו לדחות את לימודיהם לתקופה שלאחר הגיל הקובע מסיבות אישיות, הורה יחידני, גירושים, מוות במשפחה, נכות, הריון או ילדים שנולדו בתקופה זו, יוכלו להגיש בקשה לתמיכה הממשלתית.

ניתנת העדפה למי שהוכיח כי עבד מעל 30 שעות בשבוע במהלך תקופת זו.

ד) מגבלת שכר

על הסטודנט לוודא שההכנסה החודשית שלו אינה חורגת ממגבלת ההכנסה הקבועה בחוק הזכאות
ל-BAföG בגרמניה.

מלגות ELES

מלגות ELES  נקראות על שם Ernst Ludwig Ehrlich Studienwerk – ELES,

1.      המלגות מוצעות לסטודנטים יהודיים או לכאלו שלומדים מקצועות הקשורים ליהדות,

2.      לסטודנטים שהחלו לימודיהם במערכת ההשכלה הגבוהה בגרמניה והגיעו לציוני בגרות גבוהים או ציונים מיניסטריאליים גבוהים של מעל הממוצע השנתי בתואר בו הם לומדים.

3.      המלגות פתוחות לבעלי דרכון אירופי או שווייצרי או למי שהוכיח זכאות ל- Bafog (כלומר מי שלומד בפועל במוסד אקדמי מוכר בגרמניה ואין לו אמצעים לממן את עצמו במהלך הלימודים) .

4.      המלגות פתוחות רק לסטודנטים שנרשמו ללימודים גבוהים באוניברסיטה ציבורית או כזו המוכרת על ידי המועצה להשכלה גבוהה בגרמניה לרבות טכניוניים, מוסדות לאמנות, מוסדות להוראה

5.      זכאים להגיש את הבקשה סטודנטים לתואר ראשון, שני או דוקטורט למעט דוקטורנטים לרפואה.

6.      אם כי ELES אינה מציינת דרישת מינימום לשפה הגרמנית, מובן כי הדרישה לא תפחת מרמת גרמנית מינימלית הנדרשת להגשת הבקשה לאוניברסיטה.

את המלגות ניתן להגיש פעמיים בשנה, החל מה- 1.4 ועד ה- 1.6 עבור סמסטר חורף, או עד ה- 1.12 עבור סמסטר קיץ. הוועדה בודקת את הבקשות באוגוסט או פברואר בהתאמה.

על מנת להגיש בקשה למלגה על הסטודנט להיות לפחות 5 סמסטרים לפני סיום התואר כלומר במקרה של תואר ראשון יש להגיש את הבקשה לא יאוחר מסוף הסמסטר הראשון ללימודים.

על המועמדים להציג מעורבות חברתית מוכחת בקהילה היהודית שבסביבתם או עזרה לבני נוער או ארגונים חברתיים.

יש לצרף לבקשה למלגה מכתב מוטיבציה שנכתב על ידי מבקש הבקשה וכן מכתב המלצה מגורם מוסמך בקהילה היהודית, לרשימת המסמכים הנדרשים להגשה ניתן להיכנס ללינק המצורף:
https://eles-studienwerk.de/bewerbung/studierendenfoerderung/

לעמוד הבית של אתר המלגות:  https://eles-studienwerk.de/ – כאן ניתן לקבל מידע מפורט יותר על ה- BAföG.

* שימו לב שבמדינת ריינלנד-פאלץ רק האוניברסיטאות מספקות את המידע בנוגע למלגות.

הכרה בלימודים במוסדות לימוד בחו”ל

הכרה בלימודים בחו"ל

בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים ישראליים בוחנים את האופציה של לימודים גבוהים בחו”ל. תנאי הקבלה ללימודים בחו”ל קלים יותר לעומת תנאי הקבלה לאוניברסיטאות ברחבי הארץ, הלימודים מתקיימים במוסדות אקדמיים מהטובים בעולם. לצד הלימודים קיימת האופציה של רכישת שפה נוספת או העמקת הידע בשפה האנגלית, השפה המדוברת ביותר בעולם. ואיך אפשר שלא להתייחס למחשבה על חיים מעבר לים, צבירת חוויות מדהימות וייחודיות, היכרות עם אנשים מכל העולם וחיים בתרבות חדשה לגמרי? כל אלה הם צ’ופרים נהדרים המתווספים למטרה המרכזית שהיא רכישת מקצוע ויצירת בסיס איתן לחיים המקצועיים של הסטודנטים העתידיים.

הבעיה מתעוררת כאשר חוסר הבנה והפחד מבירוקרטיה משתלט על החלום והתכנונים העתידיים. כדי להקל על המחשבות וההתלבטויות, נתחיל מהבנת התהליך עבור החוזרים מלימודים בחו”ל, ונבחן כיצד מתייחסים מוסדות הלימוד בישראל לבעלי תארים ממוסדות לימוד ממדינות אחרות.

הכרה בלימודי רפואה בחו”ל

ראשית, כדאי לדעת כי סטודנטים שלמדו לימודי רפואה בחו”ל יכולים לשוב לישראל ולעסוק ברפואה במדינה. משרד הבריאות הישראלי מציב מספר תנאים בהם על הסטודנטים המסיימים לעמוד על מנת לשמור על רמה אחידה של ידע ומקצועיות בין הסטודנטים שלמדו בארץ לבין סטודנטים שלמדו במוסדות לימוד זרים. על הסטודנטים שלמדו בחו”ל להציג תעודת סיום לימודים מבית ספר לרפואה מאחת ממדינות ה-OECD (ארגון המאגד 36 מדינות דמוקרטיות ומפותחות המהוות 62.2% מהתוצרת העולמית). על בית הספר להיות כזה שעבר תהליך הכרה של הלימודים לקליניים בו על ידי הארגון העולמי ללימודי רפואה. כיום, כמעט רוב בתי הספר לרפואה במדינות מפותחות כבר עברו את ההכרה ומאושרים על ידי משרד הבריאות הישראלי.

בנוסף, בשובם לישראל יהיה על הסטודנטים לעבור את בחינת הרישוי הממשלתית ברפואה כמו כל סטודנט המסיים את לימודיו בארץ. עבור הסטודנטים הלומדים בחו”ל יורחב החלק הקליני בבחינת הרישוי כדי לוודא שהם אכן עומדים באמות המידה הקליניות המקובלות במערכת הבריאות בישראל.

הכרה בלימודים בתחומים אחרים

הגף להערכת תארים אקדמיים מחו”ל הוא הגוף המוסמך במדינת ישראל להערכת תארים אקדמיים של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה ממדינות זרות בהשוואה לתארים אקדמיים מקבילים במוסדות ישראליים. כך שלגבי סטודנטים שסיימו לימודים בחו”ל לתארים אחרים, בחינת תוקף התואר נעשית על פי כללים וקריטריונים של הגף. בכל תחום יהיה על בוגרי התואר מחו”ל להציג את מפרט נקודות הזכות שרכשו במהלך התואר. במקרים מסוימים יהיה עליהם לצרף לאישור התואר העתק של תעודת בגרות, תעודת זכאות לתואר, גיליון ציונים ותעודות המעידות על לימודים קודמים במקרים של תואר שני ושלישי. האישור הניתן על ידי הגף משמש לרוב לצורך השתלבות בתעסוקה ובדירוג השכר האקדמאי הנהוג בישראל, בעיקר במערכות ממשלתיות וציבוריות וכן בגישה למכרזים בדירוג הנ”ל.

סטודנטים המעוניינים בלימודים בחו”ל במוסד שאינו נחשב למוסד אקדמי יוכלו להציג את פירוט לימודיהם בבואם להתקבל לתואר נוסף בארץ. הידע שרכשו במוסד הלימודים בחו”ל יוכל להעניק להם פטור מחלק מהמקצועות שיידרשו ללמוד במהלך התואר בתנאי שאינם מקצועות ליבה. בנוסף, יוכלו הסטודנטים להציג את תעודת סיום לימודיהם במוסד כחלופה לתעודת בגרות מלאה במעמד הקבלה ללימודים.

 

לאור כל זאת, ניתן להבין כי השתלבות בעבודה לאחר סיום לימודים בחו”ל אפשרית ולא מורכבת מאד. חברת “קמפוס לימודים בע”מ” פועלת בשיתוף עם מוסדות לימוד שונים ברחבי העולם ותשמח לסייע לסטודנטים העתידיים לבחור את המסלול הנכון והמדויק עבורם ללימודים בחו”ל, בין אם מדובר בלימודים מקצועיים ובין אם בלימודים אקדמיים. השירות ניתן ללא עלות בפגישת ייעוץ והכוונה הנערכת על ידי צוות מנוסה הנמצא בקשר רציף וארוך שנים עם מוסדות לימוד שונים בחו”ל.

 

מדריך קמפוס לימודים לבחירת מסלול לימודים

בחירת מסלול לימודים

מי מאיתנו לא דמיין בתור ילד מה יעשה כשיהיה גדול – רופא או צייר, מורה או עורכת דין? אבל ככל שאנו גדלים, מתפכחים ומגיעים לרגע ההחלטה, המחשבה על “מה אעשה כשאהיה גדול?” הופכת אצל רובנו לפחות ופחות ברורה. בחירת ייעוד או קריירה היא אחת הבחירות המשמעותיות שנעשה בחיינו, גם אם בדורות האחרונים קיימת נטייה גבוהה יותר לשינויים מקצועיים במהלך החיים. בשל העלות הגבוהה של רוב מסלולי ההכשרה למקצועות השונים, קיים חשש מוצדק להגיע למצב שבו אנו מבינים שהמקצוע שבחרנו אינו באמת מתאים לנו, או חשש מחרטה במהלך הדרך. חששות אלו תופסים מקום משמעותי בהחלטה. גורמים נוספים חשובים המשפיעים עלינו בבחירת מקצוע יכולים לכלול את ציפיות הסביבה והמשפחה מאיתנו, הצפי לרמת ההשתכרות ביחס לצרכים במציאות, הקושי של תנאי הקבלה ללימודים, אורך מסלול ההכשרה המקצועי וסיכויי הצלחתנו בו, ועוד ועוד.

אז איך בכל זאת ניתן לקחת החלטה נכונה למרות כל הלחצים והחששות מסביב? ומה ניתן לעשות על מנת להתחיל את החיים האקדמיים בראש שקט, מתוך בטחון שהצעד אותו עומדים לעשות הוא הצעד הנכון?

בחירת מסלול לימודים בעולם המודרני מלחיצה פחות

כדי להוריד את רמת הלחץ, חשוב לזכור שבעולם הדינמי והמשתנה כל הזמן שבו אנו חיים ההחלטה על מוסד הלימודים או על תחום הלימוד כבר אינה גורלית כשהיתה. נכון, זוהי החלטה חשובה ויקרה, אך אם תעשו טעות אין משמעות הדבר שתתקעו בארבעים השנים הקרובות בעבודה שאינה מתאימה או אהובה עליכם. בניגוד לעבר, שבו נהוג היה לעסוק במקצוע אחד לאורך כל החיים, היום החיים התארכו והאפשרויות התרחבו. התפתחה ההבנה כי תחום עיסוקו של אדם משתנה מהותית במשך החיים, לעיתים מספר פעמים. לכן אפשר להירגע מעט – ההחלטה לגבי תחום הלימוד אמנם חשובה ותקבע את נקודת הפתיחה לקריירה שלכם, אך לא את מהלך כל חייכם המקצועיים.

בנוסף, כדאי שתדעו שאחוז ניכר מן הסטודנטים מחליפים מסלול לימודים לאחר שנת לימודים אחת בלבד, ואחוז גדול עוד יותר אינו עוסק בהמשך בתחום שאותו למדו. הדבר מובן ביותר – רוב הסטודנטים הם אנשים צעירים מאד בתחילת דרכם, חסרי ניסיון חיים ואולי עדיין אינם מכירים את עצמם ואת האפשרויות המקצועיות העומדות בפניהם טוב מספיק. לכן סביר מאד שיעשו טעות בהתחלה ויבחרו לא נכון, ואחר כך יתקנו לתחום מתאים יותר. גם החיים עושים את שלהם, ולוקחים אותנו פעמים רבות לכיוונים שלא חשבנו עליהם כשהיינו במהלך לימודינו. הזדמנויות ניכרות בדרך שמרחיקות אותנו ממה שלמדנו אך מביאות אותנו לעיתים קרובות דווקא להצלחה והנאה רבות יותר.

להכיר את עצמנו

לאחר שנרגענו, נוכל להתפנות לבחון עם עצמנו, להבין מה חשוב ומעניין לנו, מה יעשה לנו טוב, על מה אנו מוכנים להתפשר ועל מה לא, מהם הערכים המובילים אותנו ומהן מטרותינו. אם חלק ניכר מהערך העצמי שלנו מבוסס על יכולתנו לעזור ולקדם אחרים, הרי שכדאי שנבחר במקצוע טיפולי כגון פיזיותרפיה, פסיכולוגיה, הוראה או עבודה סוציאלית. אם מטרתנו היא להשיג הכנסה גבוהה, הרי שכדאי שנבחר במקצוע כלכלי כגון מנהל עסקים, ראיית חשבון וכד’.

אחרי שחשבנו על כל הפרמטרים הנ”ל, כדאי שנאמת אותם עם קרקע המציאות, ונבדוק מהם היכולות והכישורים הטבעיים שלנו, ואילו מיומנויות וידע כבר נמצאים ברשותנו ויכולים לסייע לנו להתקדם ולהצליח בתחום שבו אנו מתעניינים. אם אנו סובלים ממגבלה כלשהי, כגון קושי בקשב וריכוז, למשל, הרי שייתכן ועבודה בתחום התכנות אינה בשבילנו ויכולה להטריף אותנו, בעוד שעבודה שבמסגרתה ניתן להיות פעילים ותנועתיים יותר תתאים לנו יותר. אם יש לנו כישורים ייחודיים או טובים במיוחד ביחס לאחרים בתחום מסויים, כגון יכולת רכישת שפה בקלות או הבנה טכנית גבוהה, הרי שכדאי מאד לנצל כישורים אלה לטובתנו כך שיתנו לנו יתרון בתחום שבו הם יכולים להיות רלוונטיים.

לאחר שהבנו מה עשוי להתאים לנו ומהן יכולותינו, חשוב שנכיר את המקצועות הקיימים בשוק. פעמים רבות נדמה לנו שאנו מכירים את המקצוע שמעניין אותנו ושהוא בדיוק מה שמתאים לנו, אבל מאוחר יותר מתברר לנו כי שעות או תנאי העבודה הכרוכים בו אינם מה שחשבנו, או שקיימים אילוצים מסויימים ביישום המקצוע המשנים את חוויית העיסוק בו באופן משמעותי. לכן חשוב מאד לבחון את כל האפשרויות המקצועיות בתחום שמסקרן אותנו. צריך לעשות שיעורי בית ולחפש מידע, לשוטט באתרים, לקרוא המלצות של סטודנטים מסיימים, ולהתייעץ עם אנשים בתחום או המכירים את התחום היטב. מומלץ לוודא מה ניתן לעשות עם התואר שאותו אתם רוצים ללמוד – האם ניתן להתקבל עמו לעבודה בתחום או שיש צורך בתואר נוסף, למשל? באילו מוסדות ניתן להשתלב באמצעות התואר ולאן ניתן להתקדם בהם? יש לבדוק מהי רמת הביקוש למקצוע בשוק העבודה, מהן האופציות להמשך לימודים אקדמיים בתחום ומה רמת התגמול הכספי בתחום. בדיקות אלו יאפשרו לכם לדעת יותר אם תוכלו לראות את עצמכם עוסקים בתחום “בחיים האמיתיים”.

לא להיתקע מחשבתית

חשוב לגשת לבחירת מסלול הלימודים בראש פתוח. פעמים רבות אנו ננעלים על תחום מסוים מתוך סקרנות או אמונה כלשהי לגביו, ולא מבחינים שבכך אנו חוסמים את עצמנו מלגלות שלל מקצועות אפשריים קשורים. תחום הפסיכולוגיה, לדוגמא, מכיל בתוכו שלל תתי תחומים שאפשר להיסחף אליהם ולמצוא בהם עניין, וביניהם קרימינולוגיה, ניתוח התנהגות, ועוד. בחינת התחומים לעומק ושמירה על ראש פתוח בבחירת תחום הלימודים תוכל לפתוח בפניכם דלתות שכלל לא ידעתם על קיומן, ולאפשר לכם לדייק את ההתאמה של תחום הלימוד והעיסוק העתידי שלכם.

 

בסופו של דבר, העצה הטובה ביותר והגישה הנכונה ביותר לבחירת תחום לימודים ומקצוע היא לחשוב רק על עצמכם. כן, במקרה הזה מותר לא להתחשב ברצון ההורים או הסובבים אתכם, ולעשות רק מה שנכון לכם, מתוך ההבנה שכדי להיות טובים ומצליחים בקריירה העתידית שלכם כדאי שתהיו מלאי מוטיבציה לעשייה ובעלי נכונות להשקיע מאמץ. רק כך תוכלו להבטיח לעצמכם שתסיימו את לימודיכם בהצלחה, תחוו חוויית לימודים עמוקה ומפתחת, ותהיו מלאי התלהבות להתחיל לעבוד ולהגשים את עצמכם.

 

לימודים בבית הספר למקצועות העיצוב ברומא RUFA

לימודי עיצוב ב-RUFA

בית הספר למקצועות העיצוב RUFA, ראשי התיבות של Rome University of Fine Arts, הוא מוסד אקדמי ייחודי הממוקם ברומא, איטליה. הוא נחשב לשונה מבתי הספר האחרים במדינה הן מבחינת תחומי הלימוד, שיטות ודרכי ההוראה הנהוגות בו, והן בפן המקצועי המהווה חלק בלתי נפרד בתהליך הלמידה.

בית הספר RUFA מותאם לרוח התקופה

האקדמיה למקצועות העיצוב RUFA מציעה מגוון מסלולי לימוד לתואר ראשון, לימודים לתואר שני ולימודי תעודה, בתחומים עיצוב גרפי, קומיקס ואילוסטרציה, עיצוב, קולנוע, צילום ופיסול. הדגש ב-RUFA הוא על התאמת הלימודים לצרכים העכשוויים בתחומי הלימוד. לדוגמא, במסגרת לימודי העיצוב הגרפי יזכו הסטודנטים להתנסות בטכניקות הגרפיות המסורתיות אך גם בלימודי מולטימדיה מתקדמים. במסגרת לימודי קולנוע תלמדו ללמוד לכתוב תסריט, לביים, לצלם, להפיק בעצמכם ולדעת לערוך מבנים פורמטים חזותיים מגוונים ורבים.

אקדמיית RUFA נודעת גם בכך שהיא מסייעת לבוגריה להשתלב במגוון רחב של חברות בשוק העבודה.  

במסגרת לימודי תואר שני באקדמיית RUFA מוצעים לסטודנטים לימודים במחלקות המקובלות, כגון עיצוב גרפי, תסריטאות, אומנות קולנועית, ציור ופיסול. אך לצידם של תארים אלה, מציעה האקדמיה גם תארים ייחודיים ומתקדמים המותאמים לתקופה ולצרכי השוק הדיגיטלי המתפתח, כגון עיצוב חזותי וחדשנות, אנימציה ממוחשבת ואפקטים חזותיים, אומנות ועיצוב מולטימדיה, מדעי הרוח הדיגיטליים ואומנות ועיצוב מולטימדיה בדגש על מציאות מדומה. תחומי ואופן הלימודים בבית הספר מותאמים גם לשוק העבודה, לדרישות הצרכנים ולמציאות העיצובית המשתנה בהתאם לטכנולוגיה ההולכת ומתפתחת. במסגרת לימודי תואר שני במציאות מדומה, למשל, הסטודנטים משלבים בין לימודי ידע תיאורטי עם למידת כישורים טכניים רלוונטיים והשתתפות במחקר ניסיוני מתקדם. הקורסים הנלמדים במסגרת תואר זה כוללים בין היתר עיצוב מולטימדיה, ביצוע אורקולי ומיצבי מולטימדיה, עיצוב תערוכות, טכניקות הפקת וידאו, התקנות אינטראקטיביות ועוד.

תנאי הקבלה לאקדמיית RUFA

על מנת להתקבל ללימודים לתואר ראשון באקדמיית RUFA על הסטודנטים להציג תעודת בגרות מלאה או לחלופין להירשם לשנת מכינה שמציעה האקדמיה, לעבור מבחן רמה באיטלקית וכן יומיים של מבחנים. ביום הראשון למבחנים אלו ייבחנו הסטודנטים ביכולת לוגית וידע בתרבות, וביום השני יתקיים ראיון אישי עם כל סטודנט. המועמדים לתואר שני באקדמיה מתבקשים להציג תעודת זכאות לתואר ראשון ממוסד מוכר, לעבור מבחן רמה באיטלקית וראיון אישי שבמהלכו יהיה עליהם להציג תיק עבודות.

המכינה של RUFA לעיצוב

כאמור, אקדמיית RUFA מאפשרת למועמדים המעוניינים ללמוד את תחום העיצוב להגיע למכינה, בה ילמדו במשך שנה קורסים שונים שישמשו כבסיס ללימודי התואר, לצד לימודי איטלקית. המכינה מיועדת לסטודנטים זרים עם פחות מ-12 שנות לימוד ומקנה לסטודנט שהתקבל ללימודים כ-60 נקודות זכות בתואר הראשון. באמצעות שעות הלימוד במכינה יוכלו המועמדים להשלים את הנדרש על מנת להתקבל ללימודים גבוהים במוסד. שנת המכינה שוות ערך לתעודת בגרות מלאה, הנחשבת לתנאי בסיס בקבלה ללימודים גבוהים באיטליה.

אם אתם מעוניינים ללמוד ב-RUFA אך חוששים שלא תוכלו לעמוד בעלויות, דעו לכם כי הלימודים באיטליה זולים בהרבה מאשר בישראל וכך גם עלויות המחייה באיטליה, וכן כי החוק מתיר לסטודנטים זרים הלומדים באיטליה גם לעבוד בזמן לימודיהם, כך שרוב הסטודנטים הישראלים הלומדים במדינה אינם מתקשים לממן את שכר הלימוד ואת שהייתם במדינה. תוכלו לשמוע על כך עוד בפגישה אישית עם היועצים המומחים של קמפוס לימודים, שיוכלו לתת לכם את כל המידע, לסייע לכם בהכוונה למסלול מתאים וברישום למסלול זה. קמפוס לימודים מתמחה בליווי סטודנטים ללימודים גבוהים בחו”ל למעלה מ-37 שנים. השירות של קמפוס ניתן ללא עלות לסטודנט.

לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה

לימודים באוניברסיטאות פרטיות בגרמניהעודכן בתאריך 11/05/2026

 לימודי רפואה בגרמניה מושכים אליהם מועמדים מכל העולם, וגם לא מעט ישראלים. הסיבה ברורה: גרמניה מזוהה עם מערכת אקדמית חזקה, רפואה מתקדמת, בתי חולים מובילים, הכשרה קלינית רצינית ואפשרות לבנות קריירה רפואית באירופה. עבור מי שחולם להיות רופא, זו יכולה להישמע כמו בחירה טבעית כמעט.

אבל מהר מאוד מתגלה הצד המורכב יותר של החלום הזה.

ישנה תחרות גבוהה על הקבלה ללימודי רפואה באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה. במקרים רבים, גם מועמדים טובים עם הישגים יפים ורצון אמיתי ללמוד רפואה מגלים שאינם עומדים ברף הקבלה (או ידיעת השפה הגרמנית), לא מפני שאינם מתאימים למקצוע, אלא מפני שמספר המקומות מוגבל, הביקוש עצום, והסינון האקדמי נוקשה.

לכן ישנם סטודנטים שבודקים  אפשרות אחרת: לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה.

חשוב לומר זאת מההתחלה: אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה אינה “דרך קלה” להיות רופא. הלימודים עצמם עדיין ארוכים, אינטנסיביים, דורשים שליטה גבוהה בגרמנית, יכולת לימודית חזקה, בגרות אישית, התמדה והתמודדות עם עומס גדול. גם תהליך הקבלה אינו אוטומטי, ובוודאי שאינו מבוסס רק על היכולת לשלם שכר לימוד.

עם זאת, בחלק מהאוניברסיטאות הפרטיות תהליך הקבלה עשוי להיות רחב ואישי יותר. במקום לבחון את המועמד רק דרך ציונים וממוצעים, מוסדות פרטיים עשויים להתייחס גם למוטיבציה, ניסיון קודם בתחום הבריאות, התנדבות, יכולת תקשורת, התאמה אישית למקצוע, ראיון אישי ומוכנות אמיתית למסלול רפואי תובעני. עבור מועמד ישראלי שמרגיש שהוא מתאים לרפואה אבל לא מצליח לעבור את הסינון של המסלול הציבורי או שאינו מעוניין ללמוד גרמנית לרמה הנדרשת, זו יכולה להיות אפשרות שכדאי לבדוק ברצינות.

הבחירה במסלול פרטי בגרמניה מחייבת בדיקה מעמיקה. צריך להבין מה ההבדל בין אוניברסיטה ציבורית לפרטית, אילו מוסדות מציעים מסלולי רפואה מוכרים, מה שפת הלימוד, כמה עולה התואר, מה כוללים תנאי הקבלה, האם המסלול מוביל להסמכה הרפואית הנדרשת, ומה המשמעות עבור מי שמתכנן לעבוד בעתיד בגרמניה, בישראל או במדינה אחרת.

ננסה להסביר אודות האפשרות של לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה בצורה מסודרת ומפוכחת: למי המסלול יכול להתאים, למי הוא פחות מתאים, אילו אוניברסיטאות פרטיות רלוונטיות קיימות, מה חשוב לדעת על שכר הלימוד, מהי רמת הגרמנית הנדרשת ואילו שאלות כדאי לשאול לפני שמתחילים תהליך הרשמה.

מה חשוב לדעת על אוניברסיטאות פרטיות לרפואה בגרמניה?

המסלולים הפרטיים לרפואה בגרמניה שונים מאד ממסלולי הרפואה הציבוריים מבחינת עלות, ולעיתים גם מבחינת אופי תהליך הקבלה.באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה שכר הלימוד נמוך יחסית או שקיים רק תשלום דמי סמסטר סמלי, והקבלה ללימודי רפואה קשה יותר. באוניברסיטאות הפרטיות, לעומת זאת, שכר הלימוד גבוה משמעותית, אך בחלק מהמקרים תהליך הקבלה עשוי להיות אישי וגמיש יותר.

בחלק ממוסדות אלה המועמדים אינם נבחנים בהכרח רק לפי ממוצע ציונים, אלא נבדקים גם המוטיבציה שלהם, הרקע האישי, הניסיון בתחום הבריאות, היכולת להתמודד עם מצבים אנושיים מורכבים, הבשלות האישית וההתאמה למקצוע הרפואה.

ההבדל הזה חשוב במיוחד למועמדים מישראל. בישראל, לא מעט מועמדים לרפואה מגיעים עם פרופיל אישי עשיר: שירות צבאי או לאומי, התנדבות במד״א, עבודה עם אוכלוסיות שונות, ניסיון בעזרה לזולת, או רצון מגובש לעסוק במקצוע טיפולי. כאשר תהליך הקבלה מבוסס כמעט רק על ציונים, כל אלה עלולים להישאר מחוץ לתמונה. במסלול פרטי, בחלק מהמקרים, דווקא המרכיבים האלה יכולים לקבל מקום משמעותי יותר.

עם זאת, חשוב לא להפוך את ההבדל הזה להבטחה. אוניברסיטה פרטית אינה מקבלת כל מי שלא התקבל לאוניברסיטה ציבורית. היא גם אינה מורידה את רמת הלימודים כדי להתאים את עצמה למועמדים חלשים יותר. לימודי רפואה נשארים לימודי רפואה: עמוסים, ארוכים, מורכבים ומחייבים. ההבדל הוא בעיקר בשאלה איך בוחנים את המועמד לפני הכניסה למסלול, ולא בהכרח ברמת הדרישות ממנו אחרי שהתקבל. לימודי רפואה בגרמניה, גם באוניברסיטאות פרטיות, הם לימודים ארוכים, אינטנסיביים ומחייבים. הם דורשים יכולת לימודית גבוהה, התמדה, משמעת עצמית ויכולת להתמודד עם עומס.

מבחינת שפה, אין בהכרח הבדל גדול בין המסלול הציבורי לפרטי. ברוב המסלולים שמובילים להסמכה רפואית גרמנית, הלימודים מתקיימים בגרמנית. כלומר, אוניברסיטה פרטית אינה בהכרח פתרון למי שמחפש לימודי רפואה באנגלית.

ברוב המסלולים המובילים להסמכה רפואית גרמנית, גם הפרטיים, שפת הלימוד היא גרמנית. אי אפשר להתייחס לגרמנית רק כאל דרישת קבלה טכנית. זו השפה שבה לומדים, נבחנים, מתקשרים עם מרצים, משתתפים בהכשרה קלינית, מדברים עם מטופלים ומשתלבים במערכת רפואית מקומית. לכן, מי שחושב על לימודי רפואה פרטיים בגרמניה צריך לקחת בחשבון גם את הזמן וההשקעה הדרושים ללימודי שפה.

גם מבחינת משך הלימודים אין כאן קיצורי דרך. לימודי רפואה בגרמניה נמשכים לפחות כשש שנים ושלושה חודשים, וכוללים שלבים מדעיים, לימודים קליניים, הכשרה מעשית ובחינות מדינה. בחלק מהמסלולים הפרטיים יש דגש חזק על למידה מעשית, קבוצות קטנות, קשר עם בתי חולים והתנסות קלינית מוקדמת יותר.

נושא נוסף שחייבים לבדוק מראש הוא ההכרה במסלול. לא כל תוכנית שמתקיימת פיזית בגרמניה מובילה בהכרח לאותה הסמכה רפואית. לכן חשוב להבין מי מעניק את התואר, האם המסלול מוביל לבחינות המדינה הגרמניות, מה משמעות ההסמכה והאם היא מתאימה למי שרוצה לעבוד בעתיד בגרמניה, בישראל או במדינה אחרת.

למה בכלל לשקול אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה?

הסיבה המרכזית לשקול מסלול פרטי היא שתנאי הקבלה לרפואה באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה גבוהים והמקומות מוגבלים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות, כאמור, תהליך הקבלה עשוי להיות שונה.

זהו הבדל משמעותי, במיוחד עבור מועמדים שהפרופיל שלהם חזק יותר מהמספרים היבשים שמופיעים בתעודה. למשל, מי שהתנדב במד״א, עבד בסביבה טיפולית, שירת בתפקיד רפואי, התנסה בעבודה עם אוכלוסיות רגישות או השקיע שנים בבניית כיוון מקצועי ברור, עשוי להרגיש שתהליך קבלה שמבוסס רק על ציונים אינו מספר את כל הסיפור שלו.

סיבה נוספת לשקול מסלול פרטי היא אופי הלימודים. בחלק מהמוסדות הפרטיים יש דגש על למידה בקבוצות קטנות, קשר קרוב יותר עם המרצים, התנסות מעשית מוקדמת יותר, שילוב עם בתי חולים שותפים וגישה לימודית שמתמקדת לא רק בידע רפואי, אלא גם בתקשורת עם מטופלים, אחריות מקצועית וחשיבה קלינית. עבור מועמד שמחפש סביבה לימודית אישית ומעשית יותר, זה יכול להיות יתרון משמעותי.

עם זאת, היתרונות מגיעים יחד עם חיסרון ברור: העלות. בעוד שהמסלול הציבורי בגרמניה נחשב אטרקטיבי מאד מבחינת שכר הלימוד, המסלול הפרטי יקר בהרבה. לכן, לפני שמתלהבים מסיכויי הקבלה, צריך לבדוק האם יהיה באפשרותכם לממן את התואר כולו, כולל מחיה, ביטוח, לימודי שפה, מסמכים, נסיעות והוצאות נוספות.

במילים פשוטות, אוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה יכולה להתאים למי שלא רוצה לוותר על לימודי רפואה בגרמניה, אבל גם לא רוצה לבזבז שנים בניסיון להתקבל למסלול ציבורי שאולי אינו ריאלי עבורו. היא יכולה להתאים למועמד שמבין שרפואה היא לא רק ציונים, אלא גם אישיות, התמדה, אחריות ויכולת לפגוש אנשים ברגעים הקשים ביותר שלהם, וכן למועמדים שיש להם תקציב מתאים לכך.

למי מתאים ללמוד רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה אינם מתאימים לכל מועמד, גם אם החלום ללמוד רפואה חזק מאד. זהו מסלול רציני, יקר, ארוך ותובעני.

המסלול הפרטי יכול להתאים במיוחד למועמדים שמכוונים לגרמניה מסיבות ברורות: הם מעריכים את איכות ההכשרה הרפואית, רוצים ללמוד במדינה עם מערכת בריאות מתקדמת, מעוניינים לבנות לעצמם אופק מקצועי באירופה, או פשוט מרגישים שגרמניה היא המקום הנכון עבורם מבחינה אקדמית ואישית. עבורם, אוניברסיטה פרטית יכולה להיות דרך נוספת לבדוק את האפשרות ללמוד רפואה בגרמניה, גם כאשר המסלול הציבורי אינו ריאלי מבחינת תנאי הקבלה.

מסלול זה יכול להתאים גם למועמדים שיש להם יכולת לימודית טובה ורקע מדעי סביר, אך לא בהכרח ממוצע ציונים שמספיק לקבלה לרפואה באוניברסיטה ציבורית בגרמניה. זהו פרופיל נפוץ מאד: אנשים רציניים, חכמים, מתאימים למקצוע, אך כאלה שהמערכת הציבורית התחרותית לא נותנת להם הזדמנות אמיתית. במצב כזה, מסלול קבלה שבוחן גם מוטיבציה, ניסיון, אישיות והתאמה יכול להיות משמעותי מאוד.

מועמדים בעלי ניסיון קודם בעולם הבריאות עשויים למצוא במסלול הפרטי יתרון נוסף. מי שהתנדב במד״א, שירת בתפקיד רפואי בצבא, עבד במרפאה, סייע בבית חולים, ליווה אוכלוסיות במצוקה או התנסה בכל דרך אחרת בסביבה טיפולית, מגיע עם משהו שקשה למדוד בציון בלבד. ניסיון כזה יכול להראות שהבחירה ברפואה אינה רעיון רגעי, אלא החלטה שנבנתה מתוך היכרות מסוימת עם המקצוע ועם האחריות האנושית הכרוכה בו.

גם מועמדים עם בשלות אישית גבוהה יכולים להתאים במיוחד למסלול כזה. לימודי רפואה בחו״ל דורשים הרבה יותר מיכולת לשנן חומר. הם דורשים עצמאות, התמודדות עם שפה חדשה, הסתגלות לתרבות אחרת, ניהול זמן, יכולת לבקש עזרה, התמודדות עם לחץ ויכולת להחזיק מטרה ארוכת טווח גם בתקופות קשות. מי שמכיר את עצמו, מבין את המחיר של הבחירה, ועדיין מרגיש מחוייב אליה, עשוי להיות מועמד מתאים יותר ממי שמגיע רק מתוך התלהבות כללית.

המסלול מתאים גם למועמדים שמסוגלים לתכנן את ההיבט הכלכלי מראש. מי שנכנס למסלול כזה צריך לדעת שיש לו תוכנית מימון ריאלית, לא רק לשנה הראשונה, אלא לכל תקופת הלימודים.

אילו אוניברסיטאות פרטיות מציעות לימודי רפואה בגרמניה?

כאשר בודקים לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה, חשוב מאד לברר איזה סוג של מסלול מוצע, מי הגוף שמעניק את ההסמכה, באיזו שפה מתקיימים הלימודים, והאם המסלול מוביל לבחינות המדינה הגרמניות ברפואה. לא כל תוכנית רפואית שמתקיימת פיזית בגרמניה היא בהכרח מסלול רפואה גרמני מלא. ישנן תוכניות בינלאומיות, שיתופי פעולה וקמפוסים שונים, אך עבור מועמד שרוצה ללמוד רפואה בגרמניה ולקבל הסמכה במסלול הגרמני, צריך לוודא שבוחרים במסלול Humanmedizin (רפואת בני אדם) שמוביל ל-Staatsexamen, כלומר בחינות המדינה הגרמניות ברפואה.

לפי מקורות עדכניים, קיימות בגרמניה כמה אוניברסיטאות פרטיות המציעות לימודי רפואה כללית במסלול המוביל ל-Staatsexamen. בין השמות המרכזיים שמופיעים בתחום נמצאות Universität Witten/Herdecke, MHB Theodor Fontane, Medical School Berlin, Medical School Hamburg ו-HMU Health and Medical University. 

פרטי המוסדות הפרטיים, המסלולים, שכר הלימוד, מועדי ההרשמה, תנאי הקבלה, אפשרויות המימון, מיקומי הקמפוסים ושיתופי הפעולה הקליניים יכולים להתעדכן משנה לשנה. לכן, המידע הנמצא כאן נועד לתת תמונה ראשונית, אך לפני הרשמה יש לבדוק את הפרטים העדכניים ישירות מול האוניברסיטה ועם גורמי הרישוי הרלוונטיים.

הנה מספר דוגמאות לאופציות עם מידע מעודכן ל-2026 – 

HMU Health and Medical University

(כולל שלוחות Potsdam / Erfurt / Düsseldorf-Krefeld)

זוהי אוניברסיטה פרטית המוכרת על ידי המדינה ומספקת מסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, בחינות המדינה הגרמניות ברפואה, וכן מאפשר קבלת רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 94,500 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. 

MSB Medical School Berlin

אוניברסיטה פרטית המוכרת גם היא על ידי המדינה, ומציעה מסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, ומאפשר קבלת רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 94,500 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. 

Witten/Herdecke University

אוניברסיטה פרטית מהוותיקות בגרמניה, המוכרת גם היא על ידי המדינה. ניתן ללמוד בה במסלול Humanmedizin שמוביל ל-Staatsexamen, המאפשר לקבל רשיון עיסוק ברפואה בגרמניה (Approbation). המסלול זהה באורכו לאלה של האוניברסיטאות הציבוריות – 6 שנים + 3 חודשים. מסלול נוסף אפשרי הוא ה-Modellstudiengang Medizin. הלימודים מתקיימים בגרמנית, ונדרשת רמה C1 בשפה בפועל. שכר הלימוד הכולל לכל המסלול הוא – 60,000-70,000 יורו + דמי סמסטר. שכר לימוד זה זהה לסטודנטים מקומיים וזרים. סטודנטים זרים מתקבלים בתנאי שהם מציגים ידע מספיק בשפה, ויזת שהייה מתאימה ובגרות מלאה מתאימה. באוניברסיטה זו ישנן כמה אפשרויות למימון שכר הלימוד:

  1. תשלום שכר הלימוד במהלך הלימודים. 
  2. תשלום משולב: חלק משכר הלימוד משולם במהלך הלימודים וחלק נוסף לאחר סיום הלימודים, בהתאם להכנסה.
  3. תשלום דחוי לאחר הלימודים, במודל המבוסס על אחוז מסויים מההכנסה העתידית. לפי אתר האוניברסיטה, במסלול הרפואה מדובר כיום על מודל שבו ניתן לשלם לאחר הלימודים 12% מההכנסה, בהתאם לתנאי המימון.

דרישות הקבלה ושכר הלימוד עשויים להשתנות, ולכן יש לבדוק את הנתונים המעודכנים ישירות באתר האוניברסיטה לפני הרשמה.

היכן מתקיימת ההכשרה הקלינית?

מיקום הקמפוס הוא רק חלק מהסיפור. בלימודי רפואה, חשוב לבדוק גם היכן מתקיימת ההכשרה הקלינית. חלק מהאוניברסיטאות הפרטיות פועלות בשיתוף עם בתי חולים, מרפאות ומרכזים רפואיים שונים, ולעיתים חלק מהלימודים או ההתנסות המעשית מתקיימים בעיר אחרת מהקמפוס הראשי. זה משפיע על מגורים, נסיעות, עלויות, חיי חברה, הסתגלות ויכולת לתכנן את השנים הבאות. מועמד שחושב שהוא ילמד כל השנים בעיר אחת עלול לגלות שבהמשך עליו לעבור למקום אחר לצורך שלבים קליניים.

כמה עולים לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

נכון למאי 2026, שכר הלימוד במסלולי רפואה פרטיים בגרמניה נע בערך בין 76,800 אירו ל-118,000 אירו לכל התואר במסלולי Staatsexamen גרמניים, לא כולל מחייה. דרך אגב, זו טעות נפוצה להסתכל רק על שכר הלימוד הרשמי. מועמד ישראלי שמתכנן לימודי רפואה בגרמניה צריך לקחת בחשבון את כל ההוצאות שמסביב: מגורים, מחייה, ביטוח בריאות, תחבורה, מזון, ספרים, ציוד לימודי, מסמכים, תרגומים, אישורים, נסיעות לישראל, וכן קורסי גרמנית לפני תחילת הלימודים או במקביל לתהליך הקבלה.

העיר שבה לומדים משפיעה על העלות. לימודים בברלין, המבורג או אזור עירוני מבוקש עשויים להיות יקרים יותר מבחינת שכירות ומחייה מאשר לימודים בעיר קטנה יותר. לפעמים אוניברסיטה שנראית יקרה יותר בשכר הלימוד יכולה להיות דומה בעלות הכוללת לאוניברסיטה אחרת שנמצאת בעיר יקרה יותר. לכן כדאי לחשב את התמונה המלאה, ולא רק להשוות בין שורות שכר לימוד באתרי האוניברסיטאות.

בנוסף, יש לקחת בחשבון את שלב ההכנה. מי שעדיין אינו שולט בגרמנית ברמה הנדרשת יצטרך להשקיע זמן וכסף בלימודי שפה. במקרים מסויימים, זו יכולה להיות שנה או יותר של הכנה לפני תחילת הלימודים עצמם. גם בתקופה הזו יש עלויות: קורסי שפה, מגורים, מחיה, מבחני שפה, מסמכים ולעיתים שהייה בגרמניה עוד לפני תחילת התואר. חשוב במיוחד להבין שלימודי רפואה אינם תואר שקל לממן תוך כדי. גם אם קיימת אפשרות חוקית לעבוד בהיקף מסויים בזמן הלימודים, העומס האקדמי גבוה מאד. בשנים מסויימות, יתכן שלא יהיה לכם די זמן לעבוד. גם משפחות שמסוגלות לממן את הלימודים צריכות לשאול את עצמן שאלה נוספת: מה קורה אם הלימודים מתארכים? מה קורה אם צריך לחזור על סמסטר? מה קורה אם רמת הגרמנית דורשת עוד שנה של הכנה? מה קורה אם הסטודנט צריך לעבור עיר בשלב הקליני? תכנון טוב אינו מתייחס רק לתרחיש האופטימי, אלא גם למקרים שבהם הדרך ארוכה או יקרה יותר מהצפוי.

כדאי לבדוק אם קיימות אפשרויות מימון. בחלק מהמוסדות הפרטיים עשויים להיות מודלים של תשלום דחוי, פריסת תשלומים או הסכמים מסוימים עם גופים רפואיים. עם זאת, אין להניח מראש שמלגה או מימון יהיו זמינים לכל מועמד. צריך לבדוק כל אפשרות בנפרד, להבין את התנאים שלה, ולשים לב אם היא כוללת התחייבות עתידית, החזר כספי, ריבית, תנאי עבודה או מגבלות אחרות. 

בחינות המדינה ורישיון עבודה כרופא

לימודי הרפואה בגרמניה כוללים בחינות מדינה, שהן חלק מרכזי מהמסלול הרפואי. הבחינות נועדו לוודא שהסטודנטים עומדים ברף המקצועי הנדרש ומסוגלים להתקדם בדרך לרישוי רפואי. עבור מועמדים ששוקלים אוניברסיטה פרטית, זו נקודה חשובה מאד. אם המסלול מוביל ל-Staatsexamen, המשמעות היא שהסטודנט משתלב במסלול הרפואי הגרמני המוכר לבחינות המדינה. הבחינות עצמן דורשות הכנה ממושכת, שליטה בחומר רב ויכולת לחבר בין ידע בסיסי, קליני ומעשי. הן אינן שלב פורמלי בלבד, אלא חלק מהותי מהדרך להפוך לרופא.

במדינות רבות, לימודי רפואה מסתיימים בתואר אקדמי רגיל, כמו MD או תואר מקביל. בגרמניה, המסלול בנוי אחרת. לימודי רפואה כללית מובילים לבחינות מדינה, שנקראות Staatsexamen. אלו בחינות רשמיות שמלוות את המסלול הרפואי ונועדו לוודא שהסטודנט עומד בדרישות המקצועיות הנדרשות בדרך לעיסוק ברפואה. Approbation הוא הרישיון המקצועי לעסוק ברפואה בגרמניה. כלומר, גם לאחר לימודי הרפואה ובחינות המדינה, צריך לקבל את ההרשאה המקצועית המתאימה כדי לעבוד כרופא בגרמניה.

האם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מוכרים בישראל?

מועמדים רבים מניחים שאם הלימודים מתקיימים בגרמניה, הם בהכרח ייחשבו למסלול בטוח מבחינת הכרה. אבל בפועל, לא מספיק לבדוק איפה הלימודים מתקיימים. צריך לבדוק מהו המסלול המדוייק, מי מעניק את ההסמכה, האם מדובר במסלול רפואה גרמני מלא, והאם הוא מתאים לדרישות הרישוי במדינה שבה תרצו לעבוד. עבור מי שמתכנן לחזור לישראל, המשמעות היא שיש לבדוק את הנושא מול הדרישות הרלוונטיות של משרד הבריאות הישראלי. לא די בכך שהאוניברסיטה מוכרת בגרמניה, ולא די בכך שהמסלול נקרא “לימודי רפואה”. יש לוודא שהלימודים, ההכשרה וההסמכה מתאימים למסלול הרישוי הנדרש בישראל לבוגרי רפואה מחו״ל.

כדאי להפריד בין שני מושגים שונים: הכרה אקדמית והכרה מקצועית. הכרה אקדמית עוסקת בשאלה האם מוסד לימודים או תוכנית לימודים מוכרים מבחינה אקדמית. הכרה מקצועית, לעומת זאת, עוסקת בשאלה האם הבוגר יכול לקבל רישיון לעסוק במקצוע מסויים, במקרה הזה רפואה. ייתכן שמסלול מסויים הוא מסלול לימודים מסודר, אך עדיין נדרשת בדיקה נפרדת של הדרך לרישוי מקצועי. מי שרוצה להיות רופא בישראל צריך לעמוד בדרישות הרישוי בישראל. מי שרוצה לעבוד בגרמניה צריך לבדוק את הדרך ל-Approbation בגרמניה. מי שרוצה לעבוד במדינה אחרת באירופה צריך לבדוק את הדרישות של אותה מדינה.

לימודי רפואה הם התחייבות גדולה מדי כדי להשאיר את שאלת ההכרה לסוף הדרך. מועמד אחראי צריך לבדוק מראש לא רק אם הוא יכול להתקבל, אלא גם מה יקרה לאחר שיסיים את הלימודים. הבדיקה אינה תמיד פשוטה. היא יכולה לכלול קריאה של מסמכים רשמיים, פנייה לאוניברסיטה, בדיקה מול משרד הבריאות בישראל, בירור מול גורמים בגרמניה, ולעיתים גם התייעצות עם אנשי מקצוע שמכירים את תחום לימודי הרפואה בחו״ל. אבל דווקא משום שהתהליך מורכב, חשוב לבצע אותו מוקדם.

רוצים לבדוק אם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מתאימים לכם? השאירו פרטים וצוות קמפוס יחזור אליכם, יסייע לכם להבין אילו מסלולים יכולים להתאים לכם ויספק את כל המידע הדרוש להצלחתכם.

 

שאלות נפוצות על לימודי רפואה באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה

האם אפשר לעבור מאוניברסיטה פרטית לרפואה בגרמניה לאוניברסיטה ציבורית?

בדרך כלל לא כדאי לבנות על מעבר כזה כחלק מתוכנית הלימודים. מעבר בין מוסדות ברפואה תלוי במספר מקומות פנויים, התאמה בין תוכניות הלימוד, הכרה בקורסים שכבר נלמדו, ציונים, שלב הלימודים והחלטת האוניברסיטה המקבלת. מכיוון שלימודי רפואה בגרמניה מובנים מאוד ומוגבלים במספר המקומות, מעבר ממוסד פרטי לציבורי עלול להיות קשה ולא ודאי. מי שנרשם לאוניברסיטה פרטית צריך לצאת מנקודת הנחה שהוא עשוי להשלים בה את כל המסלול.

האם יש גיל “מאוחר מדי” להתחיל לימודי רפואה בגרמניה?

אין גיל אחד שבו “מאוחר מדי”, אבל חשוב להיות מציאותיים. לימודי רפואה נמשכים שנים ארוכות, דורשים שליטה בגרמנית, הסתגלות למדינה זרה והשקעה כלכלית גדולה. מועמד בגיל 25, 30 או יותר יכול בהחלט להיות מתאים, במיוחד אם הוא מגיע עם בשלות וניסיון חיים, אבל עליו לחשוב גם על משך ההכשרה, ההתמחות העתידית, התכנון המשפחתי והיכולת הכלכלית לאורך זמן.

האם שירות צבאי בישראל יכול להפריע להרשמה ללימודי רפואה בגרמניה?

שירות צבאי כשלעצמו אינו אמור להיות חסם, ולעיתים הוא דווקא יכול לחזק את הפרופיל האישי, בעיקר אם כלל אחריות, עבודת צוות, התמודדות עם לחץ או תפקיד רפואי. עם זאת, מועמדים ישראלים צריכים לוודא שיש להם מסמכים מסודרים, תעודות לימודים, אישורי שפה ויכולת להציג את התקופה הזו באופן ברור בקורות החיים או במכתב המוטיבציה. אם השירות יצר פער שנים בין סיום התיכון לבין ההרשמה, כדאי להסביר את הפער בצורה עניינית.

האם צריך פסיכומטרי כדי להתקבל לרפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה?

ברוב המקרים, הפסיכומטרי הישראלי אינו תנאי מרכזי בפני עצמו, משום שמוסדות בגרמניה אינם פועלים לפי מערכת הקבלה הישראלית. מה שחשוב יותר הוא תעודת הבגרות, הרקע המדעי, דרישות השפה, תהליך המיון של המוסד ולעיתים ניסיון או ראיון אישי. אין להניח שציון פסיכומטרי גבוה יחליף דרישות אחרות כמו גרמנית או התאמה אקדמית.

האם צריך ללמוד במכינה לפני לימודי רפואה פרטיים בגרמניה?

לא תמיד, אבל ייתכן שכן. הדבר תלוי בתעודת הבגרות, ברמת המקצועות המדעיים, בדרישות האוניברסיטה וברמת הגרמנית של המועמד. חלק מהמועמדים יצטרכו בעיקר לימודי שפה, אחרים עשויים להזדקק לחיזוק מדעי או למסלול הכנה מתאים. כדאי לבדוק זאת מוקדם, כי שנת הכנה יכולה לשנות את לוחות הזמנים ואת התקציב הכולל.

האם אפשר להתחיל לימודי רפואה בגרמניה אחרי תואר ראשון בישראל?

אפשר לבדוק זאת, אך תואר ראשון קודם אינו מבטיח קבלה ואינו בהכרח מקצר את המסלול. אם התואר קשור למדעי החיים, ביולוגיה, כימיה, סיעוד או תחום בריאות אחר, הוא עשוי לחזק את הרקע האקדמי של המועמד. עם זאת, לימודי רפואה בגרמניה בנויים כמסלול מובנה, ולכן הכרה בקורסים קודמים או קיצור לימודים אינם מובטחים. כדאי לבדוק כל מקרה מול המוסד הרלוונטי.

האם אפשר ללמוד רפואה בגרמניה אם אין לי אזרחות אירופית?

כן, מועמדים שאינם אזרחי האיחוד האירופי יכולים לבדוק אפשרות ללימודים בגרמניה, אך עליהם להתייחס גם להיבטים בירוקרטיים כמו ויזת סטודנט, הוכחת יכולת כלכלית, ביטוח בריאות, מגורים ומסמכים רשמיים. אזרחות אירופית עשויה להקל על חלק מהתהליכים, אך היא אינה מחליפה תנאי קבלה, דרישות שפה או התאמה למסלול.

האם אפשר לקחת הפסקה במהלך לימודי רפואה בגרמניה?

במקרים מסויימים ייתכן שאפשר לקחת חופשת לימודים, אך הדבר תלוי בתקנון האוניברסיטה, בשלב הלימודים, בסיבה להפסקה ובהשלכות על ויזה, שכר לימוד והמשך המסלול. בלימודי רפואה, שבהם המסלול מובנה מאד, הפסקה עלולה להשפיע על רצף הקורסים, ההתנסויות הקליניות והבחינות. לכן, אם קיימת אפשרות שתידרש הפסקה, חשוב לבדוק מראש את מדיניות המוסד.

האם אפשר לגור בעיר אחת וללמוד או להתמחות בעיר אחרת?

בחלק מהמסלולים זה אפשרי, אך לא תמיד נוח או ריאלי. לימודי רפואה דורשים נוכחות גבוהה, ולעיתים השלבים הקליניים מתקיימים בבתי חולים שותפים שנמצאים בעיר אחרת או באזור אחר. לכן, לפני שבוחרים אוניברסיטה לפי העיר שבה נמצא הקמפוס, חשוב לבדוק איפה מתקיימים כל שלבי הלימודים בפועל. מעבר עיר במהלך התואר יכול להשפיע על מגורים, עלויות, עבודה, חיי חברה ותכנון משפחתי.

האם סטודנטים ישראלים יכולים לקבל תמיכה נפשית או אקדמית במהלך הלימודים?

בחלק מהאוניברסיטאות קיימים שירותי תמיכה לסטודנטים, ייעוץ לימודי, שירותי רווחה או תמיכה בינלאומית, אך היקף השירותים משתנה בין מוסדות. עבור סטודנט זר שלומד רפואה בשפה זרה, התמיכה הזו יכולה להיות חשובה מאוד. כדאי לבדוק מראש האם קיימת כתובת ברורה לסטודנטים בינלאומיים, האם יש סיוע במצבי עומס, והאם יש ליווי בתקופות מבחנים או בשלבי הסתגלות.

האם כדאי לבקר באוניברסיטה לפני שמחליטים?

אם הדבר אפשרי, ביקור יכול לעזור מאד. הוא מאפשר לראות את הקמפוס, להתרשם מהעיר, להבין את המרחקים, לשאול שאלות, לפגוש נציגים ולעיתים גם לדבר עם סטודנטים. עם זאת, ביקור אינו מחליף בדיקה מקצועית של ההסמכה, שכר הלימוד, תנאי הקבלה והרישוי. הוא יכול לעזור להרגיש את המקום, אבל לא כדאי לקבל החלטה רק לפי התרשמות רגשית מביקור מוצלח.

האם כדאי להתחיל ללמוד גרמנית עוד לפני שבחרתי אוניברסיטה?

כן, אם גרמניה היא אפשרות רצינית. לימודי גרמנית הם אחד השלבים הארוכים והמשמעותיים ביותר בהכנה לרפואה בגרמניה. גם אם בהמשך יתברר שמוסד מסויים פחות מתאים, הגרמנית תעזור לבדוק אפשרויות אחרות, לקרוא מידע רשמי, להבין את התרבות המקומית ולהעריך אם החיים בגרמניה מתאימים לכם. במקביל, כדאי לבדוק מסלולים ועלויות כדי לוודא שההשקעה בשפה אכן משרתת יעד ריאלי.

האם לימודי רפואה באוניברסיטה פרטית בגרמניה מתאימים למי שכבר התחיל לימודי רפואה במדינה אחרת?

ייתכן, אך זהו מקרה מורכב שדורש בדיקה פרטנית. יש לבדוק האם ניתן להכיר בקורסים קודמים, לאיזה שלב ניתן להשתלב, האם יש מקומות פנויים, מה דרישות השפה, ומה המשמעות מבחינת בחינות המדינה וההכשרה הקלינית. במקרים רבים, מעבר בין מסלולי רפואה במדינות שונות אינו פשוט, ולכן לא כדאי להניח שניתן “להמשיך מאיפה שעצרנו”.

האם יש הבדל בין לימודי רפואה כללית לבין מסלולי בריאות אחרים באוניברסיטאות פרטיות בגרמניה?

כן. אוניברסיטאות פרטיות בגרמניה עשויות להציע מגוון מסלולים בתחומי הבריאות, כמו פסיכולוגיה, מדעי הבריאות, רפואת שיניים, ניהול בריאות או מקצועות טיפוליים אחרים. לא כל מסלול כזה הוא לימודי רפואה כללית, ולא כל מסלול מוביל לרישיון רופא. לכן, חשוב לוודא שמדובר במסלול Human Medicine ולא במסלול בריאות אחר שנשמע דומה.

האם כדאי לבחור אוניברסיטה לפי העיר שבה הכי רוצים לגור?

העיר חשובה, אבל היא לא צריכה להיות השיקול הראשון. ברפואה, קודם כל צריך לבדוק את סוג המסלול, ההסמכה, שפת הלימוד, ההכשרה הקלינית, העלות ותנאי הקבלה. רק אחרי שהמסלול עצמו מתאים, כדאי לשקול את העיר: יוקר מחיה, אפשרויות מגורים, קהילה בינלאומית, תחבורה, מזג אוויר וסגנון חיים. עיר אטרקטיבית אינה מפצה על מסלול שאינו מתאים מקצועית.

האם אפשר להתקבל למסלול פרטי ואז לשפר גרמנית תוך כדי הלימודים?

ברוב המקרים, לא כדאי לבנות על כך. גם אם יש שלבי הכנה או דרישות שפה שונות בין מוסדות, לימודי רפואה עצמם דורשים גרמנית חזקה כבר מההתחלה. ניסיון להדביק את הפער תוך כדי לימודי רפואה עלול ליצור עומס גדול מדי. עדיף להגיע עם רמת שפה יציבה, גם אם המשמעות היא להתחיל את התואר מאוחר יותר.

האם אוניברסיטה פרטית נחשבת פחות מאוניברסיטה ציבורית?

לא בהכרח. העובדה שאוניברסיטה היא פרטית אינה אומרת שהמסלול פחות טוב או פחות מוכר. השאלה החשובה היא לא הבעלות על המוסד, אלא סוג התוכנית, איכות ההכשרה והקשר שלה למסלול ההסמכה הרפואית. אם מדובר במסלול רפואה מוכר שמוביל לבחינות המדינה הגרמניות, עצם היותו פרטי אינה בהכרח פוגעת בערכו.


צרו קשר ותתחילו לתכנן את החלום
צרו קשר ותתחילו לתכנן את החלום
מעדיפים בטלפון?
חייגו לתיאום פגישה.
03-5354449
או כתבו לנו (הודעות טקסט בלבד):
צרו קשר
משרדי קמפוס פתוחים בין השעות 09:00 ל 18:00
נווטו אלינו בוויז
דרכי הגעה נוספות
לקבלת מידע חינם מיועץ קמפוס לימודים מלאו את הטופס.
שדות המסומנים בכוכבים הינם שדות חובה.