קטגוריה: Uncategorized

עודכן בתאריך 25/05/2026

אם אתם בעלי דרכון זר (שאינו אירופאי) מתכננים ללמוד לימודים אקדמיים בגרמניה, אולי כבר שמעתם על מבחן הטסטאס (TestAs), הנכלל בדרישות הקבלה מסטודנטים זרים במוסדות רבים להשכלה גבוהה בגרמניה. כדי להצליח בו, כדאי שתדעו אודותיו כמה שאפשר כדי שתוכלו להגיע אליו מוכנים.

מבחן TestAS, קיצור של Test for Academic Studies, הוא מבחן התאמה אקדמית למועמדים זרים המעוניינים ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה בגרמניה. הוא לא מיועד רק לתחומי הרפואה, אלא מתאים גם לתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, כלכלה, מדעים, מדעי החברה, ובתלוי במוסד הלימודים – גם לרפואה. המבחן אינו בודק ידע אישי, מוטיבציה או אישיות, אלא יכולות חשיבה, ניתוח, פתרון בעיות והבנה של צורות חשיבה אקדמיות בתחומי לימוד שונים. תוצאה טובה במבחן יכולה לחזק את סיכויי הקבלה, ובחלק מן האוניברסיטאות או המסלולים היא אף עשויה להיות דרישת חובה.

מה חשוב לדעת?

מבחן TestAS מוצע כיום על ידי g.a.s.t, הגוף הגרמני המפעיל גם בחינות מוכרות נוספות כגון TestDaF. הבחינה מתקיימת במרכזי בחינה מורשים ברחבי העולם, וההרשמה מתבצעת דרך פורטל המשתתפים הרשמי של TestAS. כיום קיימות שתי צורות של מבחן TestAS: מבחן דיגיטלי ומבחן מודפס. שתי הגרסאות נועדו למדוד התאמה אקדמית, אך הן אינן זהות לחלוטין. הבחינה הדיגיטלית קצרה יותר ונמשכת כ-3.5 שעות, בעוד שהבחינה המודפסת נמשכת כ-4.5 שעות כולל הפסקות. בנוסף, הבחינה הדיגיטלית כוללת מבחר רחב יותר של מודולים שאינם קיימים באותה צורה בבחינה המודפסת.

את מבחן TestAS ניתן לבצע בגרמנית או באנגלית. עם זאת, הבחירה בשפת הבחינה אינה רק עניין של נוחות אישית. במסלולים מסויימים, ובעיקר במסלולים תחרותיים כמו רפואה או רפואת שיניים, אוניברסיטה מסויימת עשויה לדרוש שהמבחן ייעשה בגרמנית או במודול מסויים. לכן לפני ההרשמה יש לבדוק את דרישות הקבלה המעודכנות של כל אוניברסיטה ושל כל מסלול לימודים.

מבחן ה TestAs מכוון למגוון מקצועות, בין השאר בתחומי ההנדסה, כלכלה, מדעי הרוח, מתמטיקה ועוד. מועמדים ללימודי רפואה צריכים לבדוק היטב איזה מודול דורשת האוניברסיטה שאליה הם נרשמים. בעבר היה מקובל להתייחס בעיקר למודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, אך כיום בבחינה הדיגיטלית קיימים גם מודולים ייעודיים יותר, כולל Medicine ו-Life Sciences. לדוגמה, עבור לימודי רפואה ורפואת שיניים נדרש TestAS בגרמנית עם מודול Mathematics, Computer Science and Natural Sciences, Life Sciences או Medicine, וציון אחוזון ממוצע של 80 ומעלה.

לתעודת TestAS אין תאריך תפוגה רשמי, וניתן להוריד אותה דרך פורטל המבחן הרשמי. מאחר שכל אוניברסיטה קובעת כיצד היא משתמשת בציון, מומלץ לבדוק אם במסלול המבוקש קיימת דרישה לציון ממועד מסויים או להיבחנות בפורמט מסויים.

החשיבות של TestAS אינה אחידה בכל גרמניה. יש אוניברסיטאות שבהן הציון משמש כתנאי קבלה, יש כאלה שבהן הוא מעניק יתרון או בונוס בתהליך הקבלה, ויש מסלולים שבהם הוא אינו רלוונטי כלל. לכן יש לבדוק האם האוניברסיטה המבוקשת, במסלול הספציפי ובשנת ההרשמה הנוכחית, דורשת TestAS, באיזה מודול, באיזו שפה ובאיזה ציון מינימלי.

טבלה לדוגמה*:

*מעודכן למועד עדכון העמוד, יכול להשתנות.

מרכזי TestAs ומועדי הבחינות

את TestAS ניתן לבצע במרכזי בחינה מורשים של g.a.s.t ברחבי העולם. זמינות המרכזים משתנה לפי מדינה, מועד ופורמט הבחינה. לכן מועמדים מישראל צריכים לבדוק בזמן אמת בפורטל ההרשמה הרשמי האם קיים מועד זמין בישראל, או האם עדיף להירשם למרכז בחינה בגרמניה או במדינה אחרת.

ניתן להיבחן ב-TestAS יותר מפעם אחת, ואין מגבלה רשמית על מספר הפעמים שניתן להיבחן. עם זאת, חשוב להבין שהמבחן אינו דומה לבחינת ידע רגילה. הוא בודק בעיקר יכולות חשיבה וניתוח, ולכן חזרה על הבחינה ללא הכנה ממוקדת והיכרות טובה עם מבנה השאלות לא בהכרח תשפר את הציון באופן משמעותי.

תוכן מבחן הטסטאס (TestAs)

כאמור, מבחן הטסטאס בודק יכולות קוגניטיביות של הסטודנט שחשובות לתהליך לימוד התואר, כמו חשיבה אנליטית, יכולת הסקת מסקנות, ניתוח טקסטים ופתרון בעיות. בגרסה הדיגיטלית של TestAS הבחינה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון הוא Core Module, הבודק יכולות קוגניטיביות כלליות כמו חשיבה לוגית ואנליטית, עבודה עם מספרים, זיכרון עבודה וזיהוי דפוסים חזותיים. החלק הזה כולל שלושה סוגי משימות: סדרות צורניות, משוואות מתמטיות וריבועים לטיניים. החלק השני הוא Subject Module, שבו נבחנים בוחרים מודול לפי תחום הלימודים המבוקש, כמו הנדסה, כלכלה, מדעי החברה, מתמטיקה, מדעי המחשב או מדעי הטבע. בחלק זה מופיעים טקסטים, טבלאות, תרשימים או נוסחאות, והנבחנים נדרשים להבין את המידע ולהחיל אותו על שאלות חדשות.

בגרסה המודפסת של TestAS המבנה שונה מעט. החלק הכללי, Core Test, נמשך 110 דקות וכולל ארבע קבוצות משימות: פתרון בעיות כמותיות, הסקת יחסים, השלמת דפוסים והמשך סדרות מספריות. לאחר מכן נבחנים במודול תחומי, שנמשך כ-150 דקות. חשוב לדעת שהבחינה המודפסת אינה כוללת את כל המודולים הקיימים בבחינה הדיגיטלית, ולכן מועמדים לרפואה צריכים לבדוק מראש אם המודול הנדרש להם זמין במועד ובמרכז הבחינה שבחרו.

כיצד מומלץ ללמוד לבחינה?

מומלץ ללמוד לחלק הראשון של המבחן בעזרת ספרי מתמטיקה של המבחן הפסיכומטרי הישראלי, ולחלקו השני של הבחינה מספרי הכנה לבגרויות בביולוגיה, כימיה ופיזיקה ברמה של 3 יחידות לימוד. תוכלו גם ללמוד מספרים היוצאים לאור על ידי חברת Edulink אשר נכתבו כהכנה ספציפית למבחן הטסטאס.

מה אומרים הסטודנטים עצמם על המבחן?

מעדויות של נבחנים שפורסמו בפורומים שונים עולה כי הקושי המרכזי ב-TestAS אינו בהכרח הידע עצמו, אלא ניהול הזמן, העייפות המנטלית והיכולת לדלג נכון על שאלות. נבחן אחד כתב כי ידע לענות על רוב השאלות, אך לא הצליח לסיים את הבחינה בזמן. נבחן אחר ציין כי החלק של זיהוי דפוסים היה מאתגר במיוחד, והמליץ לדלג על שאלות שנתקעים בהן ולחזור אליהן בסוף. לצד זאת, יש גם נבחנים שתיארו את הבחינה כקלה יחסית, במיוחד כאשר הם ראו בה מבחן חשיבה ולא מבחן ידע רגיל. הנה כמה דוגמאות:

“התכוננתי עם ספרים של Edulink מאמזון, ובנוגע לדפוסי השאלות, הבחינה הייתה קשה יותר משאלות הדוגמה.”

“לא התכוננתי בכלל ומצאתי את המבחן קל מאד. זה לא באמת מבחן שאמורים ‘ללמוד אליו’ כמו למבחן ידע, אלא מבחן שנועד לבדוק יכולות חשיבה בסיסיות.”

“אם את/ה הולכ/ת לרפואה, אז כן, המבחן חשוב בשביל זה.”

“יש הרבה שאלות ומעט מדי זמן, כך שקשה מאד לסיים את כל הבחינה. באופן אישי הייתי אומר: שפרו בעיקר את המתמטיקה הבסיסית שלכם.”

“נבחנתי ב-TestAS בגרסה המודפסת עם המודול באנגלית. ידעתי לענות על בערך 90% מהשאלות, אבל הבעיה העיקרית שלי הייתה ניהול זמן. לא הצלחתי לסיים את המבחן בזמן. בסך הכול, חוויית הבחינה עצמה הייתה חלקה.”

“הצלחתי לענות על רוב השאלות, אבל הסתבכתי במיוחד בחלק של זיהוי הדפוסים. הראש שלי פשוט פחות עובד טוב עם דפוסים חזותיים, למרות שעם דפוסים מספריים אני מסתדר. לדעתי עדיין אפשר היה להתמודד עם זה אם מדלגים על שאלות שנתקעים בהן וחוזרים אליהן אחר כך.”

“”השאלות יחסית קלות, אבל ניהול זמן הוא גורם מפתח במבחן. כדאי לבדוק מראש כמה שאלות יש בכל חלק וכמה זמן מוקצב לכל חלק. אל תבזבזו יותר מדי זמן על שאלה אחת.”

“אי אפשר להשוות את זה למבחני כניסה מסורתיים, כי זה לא באמת מבחן כזה. זה מבחן התאמה, והאחוזון מופיע בתוצאה. לדעתי המבחן לא קשה בכלל, צריך פשוט לדעת לנהל את הזמן היטב.”

“זה בעצם נותן נקודות בונוס כשמגישים מועמדות למסלולים. חלק מהאוניברסיטאות נותנות נקודות נוספות על ביצוע המבחן, וחלק הפכו אותו לדרישת חובה.”

“מה שחשוב יותר הוא האחוזון, 1 עד 100, שמקבלים לכל מודול בנפרד. אחר כך מחשבים ממוצע, וזה למעשה האחוזון שרוב האוניברסיטאות בודקות.”

“נבחנתי בזה בפעם הרביעית, וסוף סוף קיבלתי 91% בחלק הכללי ו-95% במודול רפואה.”

מבחן TMS לבעלי דרכון גרמני ואירופאי

מבחן ה-TMS מיועד בעיקר למועמדים ללימודי רפואה בגרמניה, למועמדים גרמנים ולאזרחי האיחוד האירופי, ולעיתים גם למועמדים non-EU אם האוניברסיטה שאליה נרשמו מקבלת TMS כחלק מהליך הקבלה. מדובר על מבחן מיון ייעודי למועמדים ללימודי רפואה כללית (Human Medicine), רפואת שיניים ולעיתים גם וטרינריה או תחומים רפואיים אחרים (תלוי מוסד). גם מבחן זה הוא מבחן קוגניטיבי/אקדמי ואינו מבחן ידע או שפה. כיום מבחן ה-TMS מתקיים פעמיים בשנה, באביב ובסתיו. דמי ההרשמה למבחן המופיעים באתר הרשמי הם 100 אירו. 

ה-TMS בודק יכולות קוגניטיביות הנחשבות רלוונטיות ללימודי רפואה, ויש בו מספר חלקים אופייניים:

א. הבנת טקסטים רפואיים/מדעיים – שאלות הבודקות הבנת הנקרא, ניתוח מידע ויכולת הסקת מסקנות. 

ב. בעיות חשיבה – כולל לוגיקה, מספרים, יחסים ובעיות מתמטיות. 

ג. זיהוי דפוסים חזותיים

ד. ניתוח בעיות מדעיות ורפואיות

ה. בחינת ריכוז, דיוק ועבודה תחת לחץ זמן

ו. משימות זכרון – שינון צורות, שינון עובדות, זכירת קשרים

המבחן מתקיים בגרמנית בלבד, ולכן בפועל צריך רמת גרמנית גבוהה מאד כי לעבור אותו.

ההבדלים המרכזיים בין TMS ל-TestAs 

מקרה לדוגמה – מועמד ישראלי בעל דרכון גרמני עם בגרות ישראלית המעוניין ללמוד לימודי רפואה בגרמניה. 

האזרחות הגרמנית לא פוטרת אוטומטית מהצורך להיבחן. השאלה היא דרך איזה מסלול מגישים את המועמדות – גרמני/EU או בינלאומי. אזרח גרמני (בעל דרכון גרמני) לרוב יגיש מועמדות דרך המסלול הגרמני/EU. במצב כזה מבחן ה-TMS יהיה הרבה יותר רלוונטי ממבחן ה-TestAS. 

המסקנה הפרקטית היא שאם היעד הוא לימודי רפואה, TMS הוא המבחן המומלץ ביותר. אם היעד הוא בתחום אקדמי אחר, מבחן ה-TestAS הוא הרלוונטי. 

שאלות ותשובות נפוצות:

האם זרים בעלי דרכון אירופי חייבים להיבחן במבחן TMS?

האזרחות לא קובעת, מה שקובע הוא מסלול הקבלה של האוניברסיטה. אם מועמד בעל דרכון אירופאי כלשהו, הוא בדרך כלל מתחרה על קבלה ללימודי רפואה בקטגוריית: EU applicants. במסלול זה, הרבה פקולטות מתייחסות ל-TMS כמרכיב חשוב מאד. כלומר, גם אם לא תמיד קיימת “חובה” פורמלית, בפועל לעיתים קרובות המבחן קריטי מאד.

האם זרים בעלי דרכון גרמני חייבים להיבחן במבחן TMS?

גם כאן, TMS אינו תמיד חובה, אבל לקבלה ללימודי רפואה בגרמניה הוא לעיתים קרובות כמעט הכרחי כדי לעקוף את המועמדים המתחרים, זאת משום שדרישות ציוני הקבלה לרפואה גבוהים מאד, וללא TMS הסיכוי קטן משמעותית ברבות מהפקולטות.

האם כדאי לגשת ל-TestAS גם אם האוניברסיטה לא דורשת אותו במפורש?

לפעמים כן, אבל לא תמיד. אם האוניברסיטה מעניקה בונוס או נקודות נוספות על ציון TestAS טוב, המבחן יכול לשפר את הדירוג של המועמד, במיוחד במסלולים תחרותיים כמו רפואה, רפואת שיניים או רוקחות. מצד שני, אם במסלול מסויים TestAS אינו נדרש ואינו נלקח בחשבון, אין טעם להשקיע זמן וכסף במבחן רק “ליתר ביטחון”. לכן צריך לבדוק מראש האם המבחן יכול להשפיע בפועל על חישוב סיכויי הקבלה באוניברסיטה הספציפית.

האם ציון TestAS יכול לפצות על ממוצע בגרות לא מספיק גבוה?

במקרים מסויימים הוא יכול לעזור, אבל הוא בדרך כלל אינו “מוחק” ממוצע חלש. רוב האוניברסיטאות בגרמניה עדיין מתייחסות ברצינות רבה לציון הבגרות לאחר המרה לסולם הגרמני. TestAS יכול להוסיף נקודות, לשפר דירוג או לשמש כלי השוואה בין מועמדים זרים, אך לרוב הוא עובד יחד עם שאר הנתונים ולא במקומם.

האם עדיף להיבחן ב-TestAS לפני או אחרי שמחליטים לאילו אוניברסיטאות להירשם?

עדיף לבדוק קודם את דרישות האוניברסיטאות. הסיבה פשוטה: לא כל מוסד דורש אותו מודול, לא כל מוסד מקבל כל פורמט, ולא בכל מקום אפשר להיבחן באנגלית. מועמד שנרשם למודול הלא נכון עלול לגלות מאוחר מדי שהתוצאה אינה מתאימה למסלול המבוקש. לכן נכון יותר לבנות קודם רשימת אוניברסיטאות ריאלית, לבדוק את הדרישות שלהן, ורק אז לבחור מועד, שפה ומודול.

האם כדאי לבחור במודול Medicine גם אם אני מתלבט בין רפואה לביולוגיה או מדעי החיים?

לא בהכרח. מודול Medicine מתאים במיוחד כאשר האוניברסיטה דורשת אותו לרפואה או רפואת שיניים. אם ההתלבטות כוללת גם ביולוגיה, ביוכימיה, מדעי החיים או תחומים קרובים, ייתכן שמודול Life Sciences או מודול אחר יתאים יותר, תלוי בדרישות המסלול. הבחירה הנכונה היא לפי מה שמופיע בדרישות הקבלה של כל תוכנית.

האם אפשר להשתמש באותה תוצאת TestAS לכמה אוניברסיטאות?

ברוב המקרים כן, כל עוד המודול, השפה והפורמט מתאימים לדרישות של כל אחת מהאוניברסיטאות. זו אחת הסיבות שכדאי לבדוק מראש כמה מוסדות במקביל. אם כמה אוניברסיטאות דורשות את אותו מודול, אותה שפה ואותו סוג מבחן, אפשר להשתמש באותה תוצאה לכמה בקשות קבלה. אם הדרישות שונות, ייתכן שתוצאה אחת לא תספיק לכל היעדים.

האם ציון גבוה בחלק התחומי יכול לאזן ציון נמוך בחלק הכללי?

זה תלוי באוניברסיטה. יש מוסדות שמחשבים ממוצע בין החלק הכללי למודול התחומי, יש כאלה שמסתכלים על אחוזון מינימלי בכל חלק, ויש כאלה שמעניקים ניקוד שונה לכל רכיב. יש לבדוק איך האוניברסיטה מתרגמת את הציון לציון קבלה או לדירוג מועמדים.

האם כדאי לגשת שוב ל-TestAS אם הציון לא מספיק גבוה?

אם הציון רחוק משמעותית מהדרישה, בחינה חוזרת יכולה להיות הגיונית, אבל לפני שנרשמים שוב כדאי להבין מה בדיוק לא עבד: האם הבעיה הייתה ניהול זמן, עייפות, חוסר היכרות עם מבנה השאלות, קושי במתמטיקה בסיסית או בחירה לא נכונה של מודול. חזרה על המבחן בלי שינוי בשיטת ההכנה לא תמיד תביא לשיפור משמעותי.

האם TestAS הוא מבחן ידע ברפואה?

לא. גם כאשר בוחרים במודול Medicine, המבחן אינו בודק ידע רפואי קודם כמו אנטומיה, פיזיולוגיה או כימיה ברמת אוניברסיטה. הוא בודק יכולות חשיבה, הבנה, ניתוח נתונים, הסקת מסקנות והתמודדות עם מידע אקדמי. לכן ההכנה למבחן שונה מהכנה לבחינת ידע רגילה.

האם צריך קורס הכנה ל-TestAS?

לא בהכרח. חלק מהמועמדים מצליחים להתכונן לבד בעזרת חומרי תרגול, מבחני דוגמה וסימולציות זמן. עם זאת, מכינה ללימודים בגרמניה או ליווי מסודר יכולים לעזור למועמדים שמתקשים לבנות תוכנית תרגול, להבין את סוגי השאלות, לעבוד תחת לחץ זמן או לבחור את המודול הנכון. הבחירה תלויה ברמת העצמאות של המועמד, בלוח הזמנים ובחשיבות הציון עבור האוניברסיטאות שאליהן הוא נרשם.

כמה זמן מראש כדאי להתחיל להתכונן ל-TestAS?

רצוי להתחיל לפחות כמה שבועות לפני המבחן, ובמקרים של מועמדים לרפואה אפילו מוקדם יותר, לא בגלל שצריך ללמוד חומר רב, אלא בגלל שצריך להתרגל לקצב הבחינה.

האם מועמד ישראלי צריך להיבחן באנגלית או בגרמנית?

זה תלוי בדרישות האוניברסיטאות. גם אם קל יותר להיבחן באנגלית, יש אוניברסיטאות או מסלולים, במיוחד ברפואה, שעשויים לדרוש TestAS בגרמנית. בנוסף, רוב לימודי הרפואה בגרמניה מתקיימים בגרמנית, ולכן בחינה בגרמנית יכולה לשקף טוב יותר את מוכנות המועמד ללימודים עצמם. עם זאת, אין לבחור בשפה מסויימת בלי לבדוק את דרישות המסלול.

האם TestAS רלוונטי גם למי שכבר למד שנה באוניברסיטה בישראל?

ייתכן שכן. לימודים קודמים בישראל יכולים להשפיע על הכרה אקדמית, על סוג ההרשמה ועל עמידה בדרישות הקבלה, אבל הם לא בהכרח מבטלים את הצורך ב-TestAS. בחלק מהמקרים האוניברסיטה עדיין תדרוש את המבחן ממועמדים זרים, במיוחד במסלולים עם ביקוש גבוה. לכן חשוב לבדוק את המעמד של המועמד מול כל אוניברסיטה בנפרד.

האם TestAS נדרש גם ללימודים באנגלית בגרמניה?

לפעמים כן. TestAS אינו קשור רק לשפת הלימודים, אלא למעמד המועמד ולדרישות הקבלה של התוכנית. יש תוכניות באנגלית שעשויות לבקש TestAS, ויש תוכניות בגרמנית שלא יבקשו אותו. לכן לא נכון להניח שאם התוכנית באנגלית, המבחן אינו רלוונטי.

האם כדאי להוסיף את תוצאת TestAS גם אם היא לא גבוהה במיוחד?

אם האוניברסיטה לא דורשת את הציון ואין חובה להגיש אותו, כדאי לחשוב פעמיים לפני שמצרפים תוצאה בינונית או נמוכה. תוצאה חזקה יכולה לחזק את הבקשה, אבל תוצאה חלשה לא בהכרח מוסיפה ערך. במקרים שבהם TestAS הוא חובה, כמובן שיש להגיש את התוצאה גם אם היא אינה אידיאלית, ולבדוק אם קיימת אפשרות להיבחן שוב במועד מתאים.

מה הטעות הנפוצה ביותר של מועמדים ישראלים שניגשים ל-TestAS?

הטעות הנפוצה היא להירשם למבחן לפני שבודקים לעומק את דרישות האוניברסיטאות. מועמדים רבים מתכוננים היטב למבחן, אבל מדלגים על השאלה החשובה יותר: איזה מבחן בדיוק נדרש להם. בחירה לא נכונה של מודול, שפה או מועד עלולה לגרום לכך שגם ציון טוב לא יהיה שימושי למסלול המבוקש.

במהלך השנים האחרונות ניכרת עלייה משמעותית במספר הסטודנטים הישראלים היוצאים ללמוד רפואה, רפואת שיניים, וטרינריה, הנדסה, מדעי המחשב, אדריכלות, ומקצועות רבים נוספים באירופה. אחד היעדים הפופולריים ביותר בקרב צעירים ישראלים היוצאים ללימודים בחו”ל הוא גרמניה, מדינה המציעה מבחר עשיר של תחומי לימוד בגרמנית ובאנגלית, ללא עלות.

בתכנון הלימודים העתידיים שלכם, ישנם המון מרכיבים שיש לקחת בחשבון – סיכויי קבלה, עלויות, מגורים, ועוד ועוד. אך לעיתים מחמיצים שאלות חשובות נוספות מעבר לתוכניות הלימוד, שאלות רחבות יותר כגון: באיזו סביבה אצליח להתמיד? איפה אוכל להתפתח באמת, ולא רק לעבור מבחנים? איפה יהיה לי קל יותר לסיים את התואר ופחות דאגות כלכליות? עבור לא מעט סטודנטים ישראלים, המענה לכל השאלות הללו מוביל לגרמניה, בגלל שילוב של גורמים רבים שיחד הופכים את האופציה לעדיפה והגיונית.

בגרמניה פועלות כיום מעל ל-400 אוניברסיטאות ציבוריות ופרטיות המציעות מסלולי לימודים בכל תחום שרק ניתן להעלות על הדעת, וברמה אקדמית מהגבוהות בעולם. חוויית החיים בגרמניה מסביב ללימודים שונה ממה שרבים מצפים. גרמניה איננה רק ערים גדולות ומוכרות, אלא מציעה ערי אוניברסיטה בינוניות וקטנות שבהן סדר היום מותאם לקצב הסטודנטיאלי, השירותים העירוניים בנויים סביב צעירים וקהילת הסטודנטים הזרים מספקת תמיכה ואפשרויות חברתיות מהנות. כך נוצרת מציאות שבה הלימודים במרכז, אבל לא מנותקים מחיים חברתיים.

בסופו של דבר, ההחלטה על לימודים אקדמיים בגרמניה אינם רק בחירה של מוסד לימודים, אלא של מסלול חיים לתקופה של כמה שנים. רבים מגיעים בשביל תואר, ומגלים שהם בונים לעצמם גם כיוון מקצועי וגם עצמאות, משמעת עצמית, ויכולות אישיות נוספות שישרתו אותם בהמשך. 

יתרונות לימודים בגרמניה

עבור סטודנטים ישראלים, לימודים בגרמניה מציעים יתרונות רבים מאד. בואו נסרוק את העיקריים שבהם:

יתרונות אקדמיים:

יתרונות הקשורים ללימודים עצמם, לאיכות מוסדות הלימוד, תוכניות הלימוד, מחקר ועוד:

תואר אירופאי מוכר בינלאומית 

תואר מאוניברסיטה גרמנית מוכר כמעט בכל מקום – באירופה, בישראל ובחברות בינלאומיות. עבור מי שמתכנן קריירה גלובלית, מדובר בכרטיס כניסה נוח לשוק העבודה האירופאי.

מגוון רחב מאוד של מסלולי לימוד והתמחויות

האקדמיה הגרמנית מפוצלת לסוגים שונים של מוסדות. לצד אוניברסיטאות מחקר קיימות אוניברסיטאות יישומיות (Fachhochschule) ואקדמיות מקצועיות, שכל אחת מציעה גישה אחרת ללמידה. המשמעות היא שתוכלו לבחור מלכתחילה מוסד שהכי מתאים לכם מכל הבחינות והכי מדוייק לתחום שמעניין אתכם.

תנאי קבלה נוחים יחסית בחלק מהמוסדות

בחלק גדול מהתוכניות הדגש הוא על התאמה אקדמית ולא רק על סף ציונים גבוה במיוחד. ישנם מוסדות שבהם בוחנים בגרויות, תיק עבודות או מבצעים ראיון, ולא רק מסתכלים על ציון בחינת קבלה. לכן מועמדים טובים שלא התקבלו למסלול תחרותי בישראל (כמו רפואה) יכולים להתקבל למסלול איכותי בגרמניה, כל עוד הם מוכיחים רצינות ויכולת. בנוסף, בחלק מהתארים יש יותר ממועד קבלה אחד בשנה, מה שמקטין את תחושת “הכול או כלום” שמוכרת ממערכות אחרות.

לימודים באנגלית במגוון תחומים

תוכניות רבות, בעיקר לתארים מתקדמים אך גם לתואר ראשון בתחומים מסויימים, נלמדות באנגלית. כך ניתן להתחיל ללמוד גם לפני שאתם משיגים שליטה מלאה בגרמנית, ולרכוש את השפה תוך כדי החיים במדינה. חשוב לשים לב, עם זאת – לא ניתן ללמוד רפואה, וטרינריה או רפואת שיניים באנגלית באוניברסיטאות הציבוריות בגרמניה. קיימת אוניברסיטה פרטית אחת המלמדת רפואה באנגלית, אך זוהי שלוחה של אוניברסיטה רומנית שאינה מוכרת בישראל. הלימודים בה אינם חינמיים. בשאר התחומים ניתן ללמוד באנגלית.

שיפור מהיר של גרמנית ברמה יומיומית

החיים עצמם הם קורס שפה מתמשך. ישראלים רבים מגיעים עם ידע בסיסי בלבד בשפה, אך בתוך חודשים משתפרים בזכות שימוש יומיומי אמיתי ולא רק לימודים בכיתה.

איכות מחקר גבוהה וגישה למעבדות מתקדמות

גרמניה משקיעה רבות במחקר ובתשתיות. בתחומי הנדסה, מדעים, רפואה, פסיכולוגיה ומדעי החברה המשמעות היא עבודה עם ציוד וידע עדכניים מאוד. בניגוד לאוניברסיטאות במזרח אירופה, שהתארים שלהן ברובם אינם מוכרים בישראל, חלק גדול ממוסדות הלימוד האקדמיים בגרמניה מדורגים בין 200 האוניברסיטאות האיכותיות ביותר בעולם.

אפשרות להמשיך לתארים מתקדמים בקלות יחסית

המעבר מתואר ראשון לשני או לדוקטורט בתוך המערכת הגרמנית פשוט יותר לאחר שכבר נמצאים בה.

עצמאות אקדמית שמפתחת חשיבה ביקורתית

מוסדות הלימוד הגרמניים מצפים מהסטודנט לנהל את עצמו. הם מפעילים פחות מעקב ומעבירים יותר אחריות אליכם. עבור ישראלים זה יכול להיות שינוי מאתגר בתחילה, אך הוא מקנה מיומנויות אישיות (soft skills) חשובות מאד לעולם העבודה ולחיים.

יתרונות כלכליים ותעסוקתיים:

יתרונות הקשורים לעלויות הכרוכות במחייה ולימודים בגרמניה, לעומת אלו הצפויות בישראל או במדינות אחרות:

שכר לימוד נמוך מאוד או אפסי

בחלק ניכר ממוסדות הלימוד האקדמיים הציבוריים במדינה הלימודים הם בחינם, בין אם אתם מחזיקים בדרכון גרמני או אירופאי ובין אם לאו. האלטרנטיבות העיקריות כוללות שכר לימוד בגובה עשרות אלפי שקלים לשנה במזרח אירופה ובישראל, ועד 200 אלף ₪ לשנה בארה”ב, בריטניה וכד’. עבור ישראלים מדובר בחיסכון משמעותי שמאפשר ללמוד מבלי להיכנס לחובות והלוואות או תלות בהורים. שימו לב, באוניברסיטאות הפרטיות במדינה הלימודים הם בתשלום ולא חינמיים.

יוקר מחיה סביר ביחס לאיכות החיים

מחירי הדיור, התחבורה והביטוח הרפואי לסטודנטים מפוקחים יחסית. אמנם הערים הגדולות יקרות יותר, אך בערי אוניברסיטה רבות ניתן לחיות בתקציב חודשי סביר מאד בהשוואה למדינות מערביות אחרות. סטודנטים ישראלים רבים מופתעים לטובה מרמת מחירי המזון, הבילוי, עלויות חשמל ומים, וכד’.

ביטוח בריאות איכותי לסטודנטים

הביטוח הסטודנטיאלי הגרמני מקיף וזול יחסית. הוא חוסך עלויות ביטוחים רפואיים ישראליים לסטודנטים בחו”ל ומעניק תחושת ביטחון רפואי מלאה, דבר משמעותי במיוחד למי שחי רחוק מהמשפחה.

תחבורה ציבורית נוחה וזולה

כרטיס הסמסטר הסטודנטיאלי כולל נסיעות בלתי מוגבלות באזור, מה שמוזיל מאד את החיים היומיומיים ומקל על הגעה לכל מקום.

אפשרות לשלב עבודה מקצועית כבר במהלך התואר

סטודנטים זרים רשאים לעבוד מספר ימים מוגדר בשנה. המשמעות עבור ישראלים היא יכולת לממן חלק ניכר מהמחיה באמצעות השתכרות מעבודה, שמאפשרת גם לצבור ניסיון מקומי ולהפחית את הלחץ הכלכלי של הלימודים. חברות רבות מגייסות סטודנטים למשרות חלקיות בתחומן. עבור ישראלים זו הזדמנות לצבור ניסיון אירופאי אמיתי עוד לפני סיום הלימודים.

מעבר חלק יחסית לשוק העבודה באירופה

לאחר סיום התואר מותר לכם להישאר במדינה לתקופה לצורך חיפוש עבודה. עבור ישראלים, זו לעיתים הדרך הפשוטה ביותר להתחיל קריירה באירופה ללא צורך בתהליך הגירה מורכב.

קשרים בינלאומיים

המוני סטודנטים מגיעים לגרמניה מעשרות מדינות. זוהי ההזדמנות שלכם לבנות רשת קשרים מקצועית וחברתית גלובלית כבר במהלך הלימודים, דבר שיקל עליכם במציאת עבודה בעתיד.

יתרונות בחיי היומיום:

יתרונות הקשורים לחיים בגרמניה באופן כללי, לאפשרויות החברתיות, לתחושת הבטחון ולאיכות החיים:

מערכת בירוקרטית ברורה ויציבה

התהליכים הביורוקרטיים אמנם רבים ומורכבים, אך גם שקופים וידועים מראש, יציבים ולא משתנים כל רגע. זה מפחית חוסר ודאות ומאפשר תכנון קדימה, בעיקר אם אתם נעזרים בשירותי הייעוץ שלנו, הניתנים ללא עלות.

מיקום מרכזי באירופה

מגרמניה יוצאות טיסות ורכבות זולות למדינות רבות. מעבר לחוויה, זה מאפשר גם נטוורקינג מקצועי, והשתתפות בכנסים והתמחויות במדינות שונות.

קהילה ישראלית קיימת אך לא סגורה

בגרמניה מתגוררים ישראלים רבים מאד. הקהילה הישראלית יכולה לספק תמיכה בעת הצורך, אך עדיין תוכלו ליצור גם מפגש אמיתי עם תרבויות אחרות ולא לחיות רק ב”בועה ישראלית”.

יציבות וביטחון אישי גבוהים

בגרמניה אחוזי פשע נמוכים יחסית למדינות אחרות, מלבד בכמה שכונות ספציפיות בערים גדולות מסויימות. המשטרה נוכחת, והסביבה הציבורית רגועה ושקטה. תוכלו לחזור בלילה מבילוי או מלימודים עם חברים ללא חשש, מבלי להיתקל במצבים לא נעימים או לא בטוחים. 

איכות ורמת חיים גבוהה

כאמור, גרמניה מציעה תשתיות ציבוריות מתפקדות וטובות: תחבורה, שירותי בריאות יעילים, מרחבים ציבוריים בטוחים וסביבה עירונית נוחה להולכי רגל ולאופניים. עבור סטודנט, זה לא רק עניין של נוחות אלא גם של יכולת להתרכז בלימודים בלי להתמודד עם בעיות יומיומיות. האנרגיה מופנית ללמידה ולעבודה (אם יש), במקום להתנהלות בסיסית.

חוויית חיים ולמידה במדינה מערב אירופית

מעבר לתואר עצמו, יש כאן הזדמנות לחשיפה אמיתית לתרבות אקדמית מערבית: שיח בכיתה שמבוסס על טיעונים וחשיבה ולא רק שינון, עבודה בקבוצות בינלאומיות, והיכרות עם סטנדרטים מקצועיים אירופיים. החיים מחוץ לקמפוס משלימים זאת, ומספקים את האפשרות לרכישת קודים חברתיים, תרבותיים ומקצועיים שמקלים על השתלבות בעבודה בינלאומית בהמשך.

מעבר הדרגתי לחיים עצמאיים

המרחק מישראל גדול מספיק כדי לפתח עצמאות, אך עדיין קרוב יחסית לטיסה של כמה שעות מהמשפחה והחברים. זה מקל רגשית על מעבר ראשון לחו”ל.

מהם תנאי הבסיס בהם יש לעמוד על מנת להתקבל ללימודים בגרמניה?

ידיעת השפה הגרמנית כדרישת חובה בסיסית

אחד התנאים המשותפים לכלל מוסדות הלימוד האקדמיים בגרמניה הוא ידיעת השפה הגרמנית. במרבית המסלולים האקדמיים במדינה לא ניתן להתחיל לימודים בטרם עוברים בהצלחה מבחן בשפה הגרמנית. קיימים מספר מוסדות המבצעים מבחני שפה המקובלים על מוסדות הלימוד בגרמניה, כמו ה-TestDaF, TELC, DSH ואחרים. מבחנים אלה קובעים את רמת הידע שלכם בשפה הגרמנית על פי חמש רמות:

רמה A1 – הרמה הנמוכה והבסיסית ביותר המאפשרת הבנה והיכרות בסיסית עם מושגים יומיומיים.

רמה  A2 – ידיעת גרמנית בסיסית.

רמה  B1 – רמת “קדם ביניים” הכוללת, בין השאר, ידיעה של כ-2,400 מילים בגרמנית.

רמה  B2 – רמה בינונית, רמת הגרמנית השוטפת הדרושה על מנת להתנהל ולתקשר בגרמנית ללא בעיה מיוחדת.

רמה C1 – רמה מתקדמת המאפשרת ביצוע מטלות מורכבות הקשורות לעבודה או ללימודים. המחזיקים ברמה זו למעשה דוברים גרמנית שוטפת ברמה טובה.

רמה C2 – הרמה הגבוהה ביותר של לימוד גרמנית (שאינה נדרשת מסטודנטים שלומדים בגרמניה).

מוסדות הלימודים האקדמיים בגרמניה דורשים על פי רוב תוצאות מבחן בשפה הגרמנית ברמות הנעות בין B2 ל-C1. הרמה הספציפית הנדרשת משתנה ממוסד למוסד ועל פי תחום הלימודים אליו מעוניינים להירשם. מדובר כמובן באתגר לא קטן עבור ישראלים אשר אינם דוברים גרמנית, אך אינספור סטודנטים מישראל וממגוון מדינות נוספות בעולם מצליחים להתמודד באופן ממוקד ואפקטיבי עם דרישה זו באמצעות לימודי שפה מקדימים, מכינות ללימוד השפה כמו שמפעילה קמפוס לימודים, ועוד.

לימודי גרמנית בגרמניה – הכנה לתואר

בגרמניה פועלים בתי ספר רבים ללימוד גרמנית המכינים סטודנטים זרים באופן ממוקד לקראת הבחינה. ניתן למצוא אותם כמעט בכל עיר בגרמניה, והם נחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות:

בתי ספר פרטיים הממומנים על ידי הממשלה – שכר הלימוד בבתי ספר אלו נע בין 50 ל-95 יורו לשבוע. בתי ספר אלו ממומנים על ידי ממשלת גרמניה, בין היתר על מנת לסייע לפליטים הרבים אשר זרמו למדינה בשנים האחרונות ממדינות מוכות אסון דוגמת סוריה, מדינות צפון אפריקה ומדינות עימות נוספות. מדובר באוכלוסיות נרחבות בעלות מאפיינים וצרכים הנבדלים מאלו של הסטודנטים שנדרשים לעבור מבחן שפה, ולכן מוסדות אלו עשויים שלא להתאים למי שמעוניין ללמוד לתואר אקדמי בגרמניה.

בתי ספר פרטיים וזולים – בגרמניה פועלים לא מעט בתי ספר פרטיים וזולים יחסית ללימוד גרמנית, ומחירו של בית הספר אינו מעיד בהכרח על טיבו. לדוגמא, בית הספר “אלפא אקטיב” (alpha aktiv) בהיידלברג, המכונה “הסינדרלה של בתי הספר לגרמנית”, נחשב לאחד מבתי הספר הטובים והמפורסמים ביותר ללימוד גרמנית בגרמניה. זהו גם אחד מבתי הספר הפרטיים הזולים ביותר בגרמניה, עם שכר לימוד בגובה 95 יורו לשבוע בלבד. תוכלו לצפות כאן בסרטון וידאו אודות בית הספר.

בתי ספר פרטיים יקרים – בבתי ספר אלו שכר הלימוד עשוי לנוע סביב 110-150 יורו לשבוע, בהתאם למיקומו של בית הספר. 

חשוב לבחור בית ספר ללימוד שפה אשר מוכר לצורך מבחני הקבלה של מוסדות הלימוד האקדמאיים. אם אינו מוכר – אל תירשמו לבית ספר זה!

מתי כדאי להתחיל?

על מנת ללמוד את השפה הגרמנית מאפס ועד לרמה הנדרשת לקבלה ללימודים אקדמיים יש לקחת בחשבון פרק זמן של כשנה לפחות. קיימים שני מועדים אפשריים עיקריים לתחילת הלימודים האקדמיים – סמסטר חורף (אוקטובר), וסמסטר אביב (אפריל). תהליך ההרשמה לסמסטר החורף נערך בדרך כלל מחודש מרץ ועד חודש יולי, ובזמן זה על הנרשמים להגיש אישור למעבר מבחן השפה. לכן, כאשר מתכננים את שלב לימוד השפה יש לקחת בחשבון סדר גודל של כשנה לפני תקופת ההרשמה, ולהתחיל את התהליך בסך הכל כשנה וחצי לפני תחילת הלימודים עצמם.

תנאי קבלה נוספים

בעוד שמעבר מבחן בשפה הגרמנית מהווה את דרישת הקבלה הידועה והמאתגרת ביותר עבור מרבית הישראלים, קיימות דרישות קבלה נוספות הנוגעות להשכלה קודמת, ודרישה ספציפית לתעודת בגרות. מוסדות הלימוד האקדמיים בגרמניה דורשים מן המועמדים ללימודי מקצועות מדעיים וכמובן ללימודי רפואה להציג תעודת בגרות מלאה הכוללת לפחות שלוש יחידות לימוד במתמטיקה, מקצוע מדעי נוסף ב-3 עד 5 יחידות, ולפחות 4 יחידות לימוד באנגלית. לרוב קיימת התייחסות גם לממוצע הציונים. בעוד שבדרך כלל אין התייחסות מיוחדת לשקלול היחידות שנלמדו לבגרות (מגמות הלימוד בהן התמחה התלמיד), לפחות בחלק מן המקצועות כן קיימת דרישה ל-4 או 5 יחידות לימוד, בעיקר במקצועות רלוונטיים לתחום האקדמי (דוגמת מתמטיקה עבור קבלה ללימודי מדעים ולימודים במקצועות ריאליים באופן כללי).

כאן תמצאו מידע מפורט יותר בנושא תנאי הקבלה ללימודים בגרמניה.

לסיכום, לעולם הלימודים האקדמיים בגרמניה יש המון יתרונות להציע לסטודנטיות וסטודנטים ישראלים, ורבים מהם אכן בוחרים באפשרות זו מדי שנה. התהליך והדרישות אמנם מאתגרים, אך היערכות מוקדמת הכוללת תכנון לוח זמנים מרווח במידה מספקת יכולה להפוך את החלום למציאות גם עבורכם.

ייעוץ מדוייק וליווי לכל אורך הדרך יכולים לסייע לכם מאד בתהליך, להקל עליכם ולשפר את סיכויי הקבלה שלכם לתואר הנכסף. היועצים שלנו מספקים ייעוץ וליווי ללא עלות. בא לכם לשמוע עוד? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.