קטגוריה: לימודים כללי

שכר הלימוד במדינות שונות באירופה נע בין חינם לכ-1,200 יורו, בעוד שבארצות הברית שכר הלימוד יכול להגיע ל-25,000-50,000 דולר בשנה. בקנדה, שכר הלימוד נע בין 15,000-30,000 דולר קנדי. בנוסף יש לקחת בחשבון את עלויות המחייה, באירופה בסביבות ה-1,000 יורו לחודש, ובארה"ב בין 800-2,000 דולר לחודש. מה עוד כדאי לדעת על עלויות לימודים בחו"ל לסטודנטים ישראלים?

***

שלום לכם, הרפתקנים אקדמיים! אם אתם סטודנטים ישראלים שחולמים ללמוד בחו"ל לתואר ראשון, הגעתם למקום הנכון. בין אם אתם שוקלים לעשות זאת משום שאתם מחפשים חוויה אקדמית שונה ומיוחדת או משום שאתם מתקשים להתקבל ללימודי מקצוע מסויים אוניברסיטה ישראלית, נסביר כל מה שכרוך בהחלטה ובתהליך. נחקור את כל האפשרויות האקדמיות, שכר הלימוד ועלויות המחיה, תנאי הקבלה, דרישות השפה, סוגיות מגורים, בירוקרטיה מקומית, וסוגי תוכניות תואר ראשון ומוסדות זמינים. אז קחו קפה, ובואו נתחיל!

לומדת בחו"ל כי בא לי

אם בעבר היתה סטיגמה על מי שלומד בחו"ל, הרי שהיום אפשר לשכוח ממנה לחלוטין. בימינו, בהם נוודות דיגיטלית היא עניין מקובל ואנשים נודדים בין מדינות ועבודות בקלות רבה, גם לימודים בחו"ל הם בחירה לגיטימית, שמקורה לרוב פשוט מתוך הרצון לחוויה תרבותית שונה, רצון ללמוד שפה חדשה, להכיר אנשים חדשים מכל העולם וליהנות מזמן שהייה ארוך בחו"ל, עצמאות יתרה, אפשרויות בילוי וטיול והיכרות עמוקה עם מדינה זרה. לכן גם סטודנטים שהיו יכולים להתקבל בקלות לכל אוניברסיטה ישראלית מעדיפים פעמים רבות ללמוד בחו"ל. ללימודים בחו"ל יתרונות רבים מעבר לכל הנ"ל – הם מאפשרים נטוורקינג רחב יותר ולעיתים אף השתלבות בסטאז' או בעבודה מאוחר יותר, במדינות מסויימות עלויות שכר הלימוד והמחייה נמוכות בהרבה מאלה של ישראל, והאווירה הסטודנטיאלית מעשירה, כיפית ותוססת.

לומד בחו"ל כי לא הצלחתי להתקבל לאוניברסיטה ישראלית

לא להתקבל לאוניברסיטה בישראל זה לא סוף העולם. למעשה, זו יכולה להיות תחילתו של מסע מדהים. האפשרויות ללימודים בישראל, במיוחד בתחומים מבוקשים ויוקרתיים כמו רפואה, רפואת שיניים ווטרינריה, מוגבלות מאד, וגם מועמדים בעלי נתונים נהדרים לא תמיד מצליחים להתקבל. לכן בוחרים סטודנטים ישראלים רבים ללמוד בחו"ל, במדינות בהן אפשרויות הקבלה רחבות יותר, תנאי הקבלה הגיוניים יותר ועלויות שכר הלימוד והמחייה מתאימים לתקציבם. סטודנטים המסיימים לימודי רפואה בחו"ל לא פחות מבוקשים בסופו של דבר לעבודה, ולעיתים אף יותר מבוקשים, מסטודנטים שסיימו לימודים בישראל, אז אל דאגה!

אפשרויות לימודים אקדמיים לתואר ראשון

אם אתם מכוונים גבוה ומחפשים חינוך ברף איכות מקסימלי, האוניברסיטאות המסורתיות הן בחירה מצוינת. מוסדות אלה מציעים מגוון רחב של תוכניות BA, ממדעי הרוח והחברה ועד תחומי הרפואה, ההנדסה, מדעי המחשב, ועוד. במדינות רבות יש להחליט בין לימודים באוניברסיטה ציבורית או פרטית. אוניברסיטאות ציבוריות הן זולות יותר, אך עשויות להיות בעלות כיתות גדולות יותר. אוניברסיטאות פרטיות מציעות לעתים קרובות תשומת לב אישית יותר, אך מגיעות עם תג מחיר כבד יותר.

במדינות מערב אירופה האוניברסיטאות הציבוריות הן איכותיות לא פחות ולעיתים אף יותר מאשר הפרטיות, כך שאין צורך לחשוש מבחירה בהן בשל שיקולי עלויות. במדינות אירופה כמו גרמניה, איטליה, ספרד ופורטוגל, תוכלו למצוא אוניברסיטאות ציבוריות בעלות מוניטין עולמי. בארה"ב, אוניברסיטאות "ליגת הקיסוס" כמו הרווארד, MIT וסטנפורד הן אולי החלום, אבל ישנן אוניברסיטאות נוספות מצויינות כמו אוניברסיטת מישיגן ואוניברסיטת קליפורניה. בקנדה, אוניברסיטאות כמו אוניברסיטת טורונטו ואוניברסיטת קולומביה הבריטית מציעות מגוון רחב של תוכניות BA. אוניברסיטאות מסויימות מציעות תוכניות לתואר כפול המאפשרות להשיג שני תארים בזמן קצר.

שכר לימוד ועלויות מחיה

שכר הלימוד יכול להשתנות מאד בתלוי במוסד הלימוד ומיקומו. שכר הלימוד הוא לרוב נמוך יותר באירופה, במיוחד במדינות כמו איטליה, בהן ניתן ללמוד בתשלום סמלי. עלויות המחיה יכולות להיות גבוהות, במיוחד אם אתם לומדים בערים הגדולות כמו מילאנו ופירנצה. תוכלו לצפות להוצאה של כ- 800 עד 1,200 אירו בחודש עבור מחייה.

בארצות הברית שכר הלימוד הוא סיפור אחר לחלוטין, ויכול לנוע בין 25,000 ל -50,000 דולר בשנה, לא כולל מגורים. עלויות המחיה יכולות להוסיף עוד 10,000 עד 15,000 דולר בשנה לתקציב שעליכם לגייס.

בקנדה שכר הלימוד נע בין CAD 15,000 לכ-CAD 30,000 בשנה. עלויות המחיה מעט נמוכות יותר מאשר בארה"ב, סביב 10,000 עד 12,000 דולר קנדי בשנה.

תנאי קבלה

גם כאן, ישנם הבדלים משמעותיים ביותר בין מוסד לימודים אחד למשנהו, בין מדינות שונות ואפילו בין אזרחויות שונות (ישראלית או אירופאית, למשל). באופן כללי, ממוצע ציונים גבוה הוא חיוני, אך במוסדות רבים ניתן להתקבל באמצעות מבחני קבלה ספציפיים ותו לא. בארה"ב, למשל, נדרש לעיתים קרובות ציון גבוה במבחן ה-SAT. הצגת מכתבי המלצה אף היא מקובלת באוניברסיטאות אמריקאיות. אוניברסיטאות אירופיות עשויות לבקש ידע בתחומים ספציפיים, על פי תחום הלימודים המבוקש.

דרישות שפה

אם אינכם דוברים אנגלית כשפת אם, סביר להניח שתצטרכו להוכיח את מיומנויות השפה שלכם באמצעות מבחנים כמו IELTS או TOEFL. במדינות שאינן דוברות אנגלית, לרוב יהיה עליכם להוכיח ידע בשפה המקומית ברמה מסויימת, אם כי תוכניות BA רבות מוצעות באנגלית.

ביטוח בריאות

ביטוח בריאות הוא חובה לסטודנטים זרים ברוב המדינות, בין אם דרך האוניברסיטה או ספק פרטי, ישראלי או מקומי. לרוב יש להסדיר את עניין הביטוח לפני קבלת ויזת הסטודנט, ואי אפשר לקבלה בלעדיו.

מגורים

לשם השגת מקום מגורים בזמן לימודים בחו"ל, תזדקקו לוויזת סטודנט ברוב המדינות. תהליך השכירה של מקום מגורים או מגורים במעונות משתנה ממדינה למדינה, ולעיתים אף בין עיר לעיר, אך לרוב הוא כולל הוכחת קבלה לאוניברסיטה, הוכחת יכולת פיננסית ולעיתים גם ביטוח בריאות.

עבודה

ברוב המקרים, תוכלו לעבוד במשרה חלקית באמצעות ויזת הסטודנט שלכם, אבל יש לבדוק את הכללים הרלוונטיים למדינה בקפידה. בשנה הראשונה מעטים הם הסטודנטים המצליחים לשלב לימודים ועבודה, בשל קשיי ההסתגלות הראשוניים וידע בלתי מספיק עדיין בשפה המקומית. אך בשנים הבאות, זה בהחלט יכולה להיות אופציה עבורכם שתקל על מצבכם הכלכלי ועל איכות חייכם.

לסיכום, בין אם אתם רוצים ללמוד בחו"ל כי אתם מחפשים חווייה ייחודית או כי לא הצלחתם להתקבל לאוניברסיטה ישראלית, כדאי שתדעו שזה לא מפחיד כמו שזה נשמע ובהחלט אפשרי. עשו מחקר מעמיק, תכננו את התקציב שלכם ודברו עם סטודנטים שכבר לומדים בחו"ל כדי להבין יותר במה מדובר. העולם מלא בהזדמנויות השכלה, ותואר ראשון בחו"ל יכול להיות חוויה משנת חיים שפותחת דלתות שאפילו לא ידעתם על קיומן.

למה לעשות הכל לבד כשאפשר לקבל ליווי חינמי מקמפוס לימודים? צוות יועצי הלימודים שלנו ישמחו לעמוד לשירותכם ולסייע לכם בתהליך הרישום, הקבלה ועוד. השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.

שאלות נפוצות:

האם אוכל לעבוד תוך כדי הלימודים?

במדינות רבות, ויזות סטודנט מאפשרות עבודה במשרה חלקית, בשעות מוגבלות. יש לקחת בחשבון שבשנה הראשונה ללימודים לרוב קשה לעבוד בשל עומס הלימודים.

כיצד ניתן לקבל הכרה בתואר בישראל?

הכרה בתואר מתחלקת לשני מצבים:

הכרה לצורך דירוג שכר במגזר הציבורי בישראל
הכרה זו פשוטה וטכנית. אם מוסד הלימודים והתואר אותו למדתם מוכר רשמית במדינה בה למדתם, ולמדתם תואר מלא ולא בהתכתבות, התואר יוכר גם בישראל.

הכרה מקצועית במקצועות הדורשים רישוי כגון: אדריכלות, הנדסה, רפואה וכד'
הכרה זו מורכבת יותר, ויש לבדוק פרטנית מהן דרישות הגוף המקצועי בישראל. מידע זה מתפרסם באינטרנט וכולל דרישות כגון משך זמן הלימודים, תוכן הלימודים ודרישות נוספות.

איך נראים חיי החברה של סטודנטים בחו"ל?

חיי החברה של סטודנטים בחו"ל משתנים בין מדינה למדינה ומעיר לעיר. אך לרוב קיימות פעילויות יזומות מטעם האוניברסיטה, העיר או המחוז, הקהילה הישראלית והיהודית באזור, וכד'. מלבד זאת, ברוב הערים הסטודנטיאליות קיימות אפשרויות בילוי מגוונות לסטודנטים, כולל פאבים, מועדונים, מסיבות, ועוד.

האם צריך ביטוח בריאות?

כן, רוב המדינות דורשות מסטודנטים זרים הוכחה שיש להם ביטוח בריאות. בישראל קיימות אופציות שונות לביטוח סטודנטים בחו"ל, וניתן גם לבטח את עצמכם בביטוח מקומי ברוב המדינות.

קנדה היא מדינת הגירה שאוכלוסייתה מורכבת בעיקר ממהגרים שהגיעו מכל רחבי העולם,
בעיקר מבריטניה, הודו, סין איטליה וארה"ב.

מדיניות ההגירה הקנדית השתנתה במהלך השנים ומבוססת כיום על קריטריונים אובייקטיביים של השכלה,
גיל, שליטה בשפות וניסיון מקצועי במקצועות מבוקשים כמו מחשבים, פסיכולוגיה, רפואה ואחיות.
קנדה קולטת מידי שנה כחצי מיליון מהגרים.

מרבית המהגרים מתרכזים בערים הגדולות: טורונטו, מונטריאול וונקובר. קנדה הפכה בשנים האחרונות
גם ליעד מבוקש עבור ישראלים רבים.

יהדות קנדה היא השלישית בגודלה בעולם אחרי ארצות הברית וצרפת, ומונה כ-390,000 איש.
על פי ההערכות, יהודים נמצאים בקנדה כבר מעל ל-100 שנה, רובם הגיעו ממרכז אירופה וממזרחה.

למה ללמוד ולחיות בקנדה?

בין הסיבות שקנדה מושכת אליה מהגרים:

• קנדה נחשבת לאחת מהמדינות המודרניות והמפותחות ברמה הטכנולוגית בעולם המערבי.
• כלכלת המדינה מבוססת על שפע חומרי גלם טבעיים.
  המדינה פועלת לעשות שימוש רחב בחומרי הגלם השונים על מנת לבסס עצמה כמדינת ייצור מוצרים.
• לאורך שנים רבות מדורגת קנדה כאחת מהמדינות בעלת איכות חיים גבוהה במסגרת
  מדדי השוואה שנערכים במדינות מערביות בעולם. 
• אופי רב תרבותי.
• קנדה הינה המדינה השנייה בגודלה בעולם מבחינת שטח ונמצאת בחלקה הצפוני של צפון אמריקה.
  אוכלוסיית המדינה מונה כ-38 מיליון תושבים והיא מורכבת מעשר פדרציות ושלוש טריטוריות.
  למדינה גבול אחד וארוך עם ארה"ב המשתרע על יותר מ-8,000 ק"מ.
• עיר הבירה של קנדה היא אוטווה, בה נמצאים הפרלמנט, הממשלה הפדרלית והמושל הכללי.

הגירה לקנדה באמצעות לימודים

דרך נגישה יחסית להגיע ולהשתקע בקנדה היא לבצע הגירה באמצעות לימודים לדיפלומה/ תואר ראשון/ תואר שני.
במידה ותלמדו במוסד לימודים ציבורי לתקופה של מינימום 8 חודשים תוכלו לקבל אשרת עבודה – Post-Graduation work Permit,
לאחר סיום הלימודים. סטודנט שילמד במדינה במשך שנה יוכל לעבוד למשך שנה נוספת.
סטודנט שילמד שנתיים או יותר יוכל לעבוד 3 שנים נוספות במדינה.

מי שלמד בקנדה יכול להגיש בקשת הגירה תקופה מסויימת לאחר סיום לימודיו אם השתלב בשוק העבודה.
בכל סוגי התארים רשאים בני או בנות הזוג של הסטודנט או הסטודנטית לקבל רישיון עבודה לתקופת הלימודים.

סטודנט רשאי לעבוד עד 20 שעות בשבוע במהלך הלימודים, ובמשרה מלאה בחופשים.

קמפוס לימודים עובדת עם יועצי ההגירה המובילים בקנדה לצורך מתן ייעוץ בכל נושאי ההגירה לקנדה.

השירותים שניתנים ע"י יועצי ההגירה

שיחה ראשונית בזום הכוללת:

• הסבר על תהליך הוצאת ויזת סטודנט.
• הסבר על המסמכים שיש להכין.
• הסבר על עבודה בזמן ואחרי הלימודים.
• הסבר על הדרישות לקבלת אישור שהיה ארוך טווח.
• מענה על שאלות אישיות.

בתהליך הוצאת הוויזה יסייעו היועצים:

• בהכנת המסמכים הנדרשים.
• במילוי טופס הרישום לוויזה.
• בהכוונה בנושא הוצאת תעודת יושר מהמשטרה וטביעות אצבעות ותמונה ביומטרית.
• שליחת הבקשה לשגרירות קנדה בת"א.
• מעקב אחרי הבקשה כדי להבטיח שלא יהיו עיכובים.
• הכנה לשהייה בקנדה כסטודנט  בינלאומי.

הסיוע של קמפוס הוא ללא תשלום, יועצי ההגירה גובים תשלום עבור שירותיהם.

מבחן ה-IELTS ומבחן ה-TOEFL הם המבחנים המקובלים ברוב העולם לבדיקת רמת האנגלית של סטודנט לקראת
תואר ראשון, ובעיקר לקראת תואר שני. אנשים נוהגים להאמין כי מבחן הטופל מקובל יותר במוסדות הלימוד בארה״ב, ולעומתו מבחן ה-IELTS מקובל יותר במדינות אירופה. אך זה כלל לא מדויק, והאמת היא ששני המבחנים מקובלים במרבית האוניברסיטאות בעולם. לאורך השנים נשאלנו שוב ושוב לאיזה מבין שני המבחנים כדאי יותר לגשת. על אף שכמובן אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, ננסה כאן לענות עליה על ידי סקירת שני המבחנים וההבדלים ביניהם. 

על מבחן ה-IELTS

מבחן ה-IELTS הוא מבחן לסיווג רמת האנגלית של מועמד ללימודים (ועבודה) ומעל ל-3 מיליון סטודנטים נבחנים בו מידי שנה. הוא מקובל במעל ל-3300 מוסדות אקדמיים בארה״ב, ובכל המוסדות האקדמיים בקנדה, אוסטרליה, ניו זילנד ובריטניה. בנוסף, ה-IELTS מקובל במרבית המוסדות באירופה ובמדינות נוספות ברחבי העולם.

משך המבחן שעתיים ו-45 דקות, והוא כולל פרקים העוסקים בהבנת הנשמע, קריאה, דיבור וכתיבה בשפה האנגלית. שני הפרקים הראשונים מתבצעים זה אחר זה באותו היום. ניתן (אך לא חובה) לבצע את שני הפרקים האחרים בנפרד, בתאריך אחר, או בהמשך לשני הפרקים הראשונים.

פרק הבנת הנשמע – פרק זה נמשך 30 דקות ומורכב מארבעה קטעי הקלטה שונים:
שיחה בין שני אנשים בנושאי היום, מונולוג בנושאי היום, שיחה בין ארבעה אנשים בנושא אקדמי, ומונולוג אקדמי (חלק מהרצאה). הדוברים בעלי מבטא משתנה, שיכול להיות בריטי, אמריקאי, אוסטרלי, ניוזילנדי או קנדי. מטרת פרק זה של המבחן היא לבחון את יכולת הסטודנט להבין את עיקר הדברים בכל אחד מהמקטעים. 
לאחר כל מקטע יהיה על הנבחן לענות על 10 שאלות על פי סדר הדברים שהושמעו בכל מקטע, ובסה"כ על 40 שאלות.
ההקלטות מושמעות פעם אחת בלבד, ואת התשובות כותבים הנבחנים תוך כדי ההשמעה. בתום ההשמעה של כלל המקטעים ניתנות לנבחן 10 דקות נוספות כדי להעביר את תשובותיו לדף המבחן.

פרק הקריאה – פרק זה מורכב משלושה מקטעי קריאה, נמשך 60 דקות ויש לענות בו על 40 שאלות. מטרת פרק זה של המבחן היא לבחון את יכולתו של הנבחן להבין את עיקרי התוכן, את פרטי הטקסט ואת הלוגיקה של הדברים. הטקסטים כלליים ונלקחים מספרים, עיתונים יומיים ומגזינים.

פרק הכתיבה – פרק הכתיבה נמשך 60 דקות ומחולק לשניים. בחלק הראשון יוגשו לנבחן גרף, טבלה ודיאגרמה, והנבחן יידרש להסביר, לתאר ולסכם את תוכנם. בחלק השני יידרש הנבחן לכתוב חיבור (מאמר) בתגובה לדעה או בעיה שהוצגה לו.

פרק הדיבור – פרק זה של המבחן נמשך בין 11 ל-14 דקות, ומטרתו לבחון את יכולת הנבחן להתבטא בעל פה. הוא מתבצע על ידי הקלטה. הפרק מורכב מ- 3 חלקים:

בחלק בראשון הבוחן ישאל שאלה כללית על הנבחן עצמו, עבודתו, משפחתו וכד'. לחלק זה מוקדשות 5 דקות. בחלק השני יקבל הנבחן כרטיס שכולל נושא כלשהו, עליו יידרש לדבר. יינתנו לו כ-2 דקות להתכונן, ולאחר מכן יישאל הנבחן 2 שאלות בנושא. בחלק השלישי יישאל הנבחן שאלות נוספות על הכרטיסייה שניתנה לו.

מועדי המבחן – מועדי הבחינה משתנים על פי המדינה בה נמצא הנבחן. בישראל ניתן לגשת למבחן בכל חודש בשנה, כאשר פרק הדיבור מתבצע פנים אל פנים ושאר הפרקים אפשריים לביצוע מהמחשב הביתי.

עלות המבחן – כ-₪1200 (שהם כ-$370 ארה"ב)

מתי מתקבלות התוצאות?

את התשובות מקבל הנבחן בדואר בתוך כ-13 ימים.

קורסי הכנה למבחן בזום – כמו לכל מבחן, גם למבחן ה-IELTS קיימים מגוון קורסי הכנה. קמפוס לימודים ממליצה בחום על קורס אונליין המתקיים בזום ומועבר על ידי ביה"ס ILAC שבקנדה, אחד מבתי הספר הטובים בעולם בעלויות מהזולות בעולם (כ-$100 קנדי לשבוע, שהם כ-₪250 לשבוע). משך הקורס משתנה על פי רמת הסטודנט והציון אליו הוא שואף להגיע.

למידע נוסף – www.ielts.org

על מבחן ה-TOEFL IBT

קיימים בעולם שני מבחני TOEFL – הראשון הוא ה-IBT (Internet-based Test), שבשנים האחרונות החליף את מבחן ה-CBT, והשני הוא מבחן ה-PBT (paper Based Test), מבחן המוצע בעיקר במקומות בהם אין אינטרנט זמין. אנו נתייחס למבחן ה-IBT, שהוא המקובל והמבוקש יותר.
בדומה ל- IELTS, גם מבחן ה-TOEFL בוחן את מיומנויות הסטודנט בהבנת הנשמע, קריאה, כתיבה ודיבור בשפה האנגלית.

מבחן ה-TEOFL מוכר גם הוא על ידי מרבית מוסדות הלימוד בעולם. ניתן להיבחן במבחן זה מהבית, דרך המחשב האישי. משך המבחן כ-שלוש וחצי שעות.

פרק הקריאה – נמשך בין 54-72 דקות וכולל 30-40 שאלות. פרק זה כולל 3-4 מקטעי קריאה, כל אחד בן כ-700 מילים. התכנים נלקחים בעיקר מטקסטים אקדמיים.

פרק הבנת הנשמע – נמשך 41-57 דקות וכולל 28-39 שאלות. בפרק זה שני נושאים – האחד כולל 3-4 הרצאות בנות 3-5 דקות כל אחת, עם 6 שאלות לכל מקטע (הרצאה); ואילו השני מורכב מ-2-3 שיחות של שני דוברים, של כ-3 דקות כל אחת, ו-5 שאלות לכל שיחה.

לאחר פרק זה ניתנת לנבחן הפסקה בת 10 דקות, ואז מתבצעים הפרקים הבאים:

פרק הדיבור – נמשך 17 דקות וכולל ארבע משימות. המשימה הראשונה היא מונולוג חופשי של הנבחן. חלקים 2-4 כוללים האזנה ודיבור, או האזנה, קריאה ודיבור. יינתנו לנבחן כ-30 שניות הכנה לפני כל מקטע, ועל הסטודנט לדבר במשך כדקה בנושא של כל מקטע.

פרק הכתיבה – נמשך 50 דקות וכולל שתי משימות. המשימה הראשונה נמשכת 20 דקות, ובה נדרש הנבחן לקרוא טקסט ולהאזין למקטע דיבור. לאחר ההאזנה יתבקש הנבחן להסביר בכתב מה הבין מן המקטע. במשימה השנייה על הנבחן לקרוא מקטע שניתן לו ובהמשך לכתוב חיבור אודות מקטע זה. לחלק זה מוקצים 30 דקות.

מועדי המבחן – בכל חודש בשנה ובמגוון מקומות.

עלות המבחן – כ-₪1000 (שהם כ-$280 ארה"ב במרכזי הבחינה או כ-$220 מהבית).

מתי מתקבלות התוצאות?

את התשובות מקבל הנבחן בדואר בתוך כ-6-10 ימים.

קורסי הכנה למבחן בזום – גם למבחן זה קורסי הכנה רבים מאד. קמפוס לימודים ממליצה על מספר בתי ספר באנגליה ובארה"ב המעבירים את הקורסים בזום (או פיזית בביה"ס), בעלות זולה משמעותית מכל אפשרות אחרת שמוצעת בישראל.

למידע נוסף –/www.ets.org/s/cv/toefl/at-home /

אז איזה מבחן עדיף? IELTS או TOEFL IBT?

על מנת להחליט, יש ראשית לבדוק באילו מבחנים מכירה האוניברסיטה בה הינכם מעוניינים ללמוד.

אלו העובדות:

• מבחן ה-TOEFL ותיק יותר ונפוץ יותר בעולם, אך מבחן ה-IELTS מוכר במעל ל-3300 מוסדות אקדמיים בארה"ב (מעוז מבחן ה- TOEFL).
• מבחן ה-TOEFL עולה מעט פחות ממבחן ה-IELS.
• במבחן ה-TOEFL כל התשובות מסומנות בשיטה האמריקאית, לעומת מבחן ה-IELTS שיש בו חלקים קטנים של תשובות כתובות.
• מבחן ה-TOEFL ארוך ב- 60 דקות ממבחן ה-IELTS.
• מרבית הסטודנטים שעשו את שני המבחנים חשבו שמבחן ה-TOEFL קשה יותר, וכן שחלק הקריאה במבחן ה-IELTS "קל במיוחד".
• במבחן ה-IELTS, חלק הדיבור מתבצע מול מראיין אנושי, ובמבחן ה-TOEFL הוא מתבצע מול מחשב.

בחרו על פי הצרכים, התקציב והיכולות שלכם כדי למקסם את סיכוייכם להצליח במבחן ולהתקבל למוסד הלימוד בו אתם מעדיפים ללמוד.

יועצי קמפוס לימודים זמינים לכל שאלה בנושא מבחנים אלה ואחרים, ולגבי רישום וקבלה למוסדות לימוד בחו"ל באופן כללי. הייעוץ ניתן ללא עלות. השאירו את פרטיכם ונחזור אליכם בהקדם עם כל המידע.

בשנים האחרונות יותר ויותר סטודנטים ישראליים בוחנים את האופציה של לימודים גבוהים בחו"ל. תנאי הקבלה ללימודים בחו"ל קלים יותר לעומת תנאי הקבלה לאוניברסיטאות ברחבי הארץ, הלימודים מתקיימים במוסדות אקדמיים מהטובים בעולם. לצד הלימודים קיימת האופציה של רכישת שפה נוספת או העמקת הידע בשפה האנגלית, השפה המדוברת ביותר בעולם. ואיך אפשר שלא להתייחס למחשבה על חיים מעבר לים, צבירת חוויות מדהימות וייחודיות, היכרות עם אנשים מכל העולם וחיים בתרבות חדשה לגמרי? כל אלה הם צ'ופרים נהדרים המתווספים למטרה המרכזית שהיא רכישת מקצוע ויצירת בסיס איתן לחיים המקצועיים של הסטודנטים העתידיים.

הבעיה מתעוררת כאשר חוסר הבנה והפחד מבירוקרטיה משתלט על החלום והתכנונים העתידיים. כדי להקל על המחשבות וההתלבטויות, נתחיל מהבנת התהליך עבור החוזרים מלימודים בחו"ל, ונבחן כיצד מתייחסים מוסדות הלימוד בישראל לבעלי תארים ממוסדות לימוד ממדינות אחרות.

הכרה בלימודי רפואה בחו"ל

ראשית, כדאי לדעת כי סטודנטים שלמדו לימודי רפואה בחו"ל יכולים לשוב לישראל ולעסוק ברפואה במדינה. משרד הבריאות הישראלי מציב מספר תנאים בהם על הסטודנטים המסיימים לעמוד על מנת לשמור על רמה אחידה של ידע ומקצועיות בין הסטודנטים שלמדו בארץ לבין סטודנטים שלמדו במוסדות לימוד זרים. על הסטודנטים שלמדו בחו"ל להציג תעודת סיום לימודים מבית ספר לרפואה מאחת ממדינות ה-OECD (ארגון המאגד 36 מדינות דמוקרטיות ומפותחות המהוות 62.2% מהתוצרת העולמית). על בית הספר להיות כזה שעבר תהליך הכרה של הלימודים לקליניים בו על ידי הארגון העולמי ללימודי רפואה. כיום, כמעט רוב בתי הספר לרפואה במדינות מפותחות כבר עברו את ההכרה ומאושרים על ידי משרד הבריאות הישראלי.

בנוסף, בשובם לישראל יהיה על הסטודנטים לעבור את בחינת הרישוי הממשלתית ברפואה כמו כל סטודנט המסיים את לימודיו בארץ. עבור הסטודנטים הלומדים בחו"ל יורחב החלק הקליני בבחינת הרישוי כדי לוודא שהם אכן עומדים באמות המידה הקליניות המקובלות במערכת הבריאות בישראל.

הכרה בלימודים בתחומים אחרים

הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל הוא הגוף המוסמך במדינת ישראל להערכת תארים אקדמיים של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה ממדינות זרות בהשוואה לתארים אקדמיים מקבילים במוסדות ישראליים. כך שלגבי סטודנטים שסיימו לימודים בחו"ל לתארים אחרים, בחינת תוקף התואר נעשית על פי כללים וקריטריונים של הגף. בכל תחום יהיה על בוגרי התואר מחו"ל להציג את מפרט נקודות הזכות שרכשו במהלך התואר. במקרים מסוימים יהיה עליהם לצרף לאישור התואר העתק של תעודת בגרות, תעודת זכאות לתואר, גיליון ציונים ותעודות המעידות על לימודים קודמים במקרים של תואר שני ושלישי. האישור הניתן על ידי הגף משמש לרוב לצורך השתלבות בתעסוקה ובדירוג השכר האקדמאי הנהוג בישראל, בעיקר במערכות ממשלתיות וציבוריות וכן בגישה למכרזים בדירוג הנ"ל.

סטודנטים המעוניינים בלימודים בחו"ל במוסד שאינו נחשב למוסד אקדמי יוכלו להציג את פירוט לימודיהם בבואם להתקבל לתואר נוסף בארץ. הידע שרכשו במוסד הלימודים בחו"ל יוכל להעניק להם פטור מחלק מהמקצועות שיידרשו ללמוד במהלך התואר בתנאי שאינם מקצועות ליבה. בנוסף, יוכלו הסטודנטים להציג את תעודת סיום לימודיהם במוסד כחלופה לתעודת בגרות מלאה במעמד הקבלה ללימודים.

לאור כל זאת, ניתן להבין כי השתלבות בעבודה לאחר סיום לימודים בחו"ל אפשרית ולא מורכבת מאד. חברת "קמפוס לימודים בע"מ" פועלת בשיתוף עם מוסדות לימוד שונים ברחבי העולם ותשמח לסייע לסטודנטים העתידיים לבחור את המסלול הנכון והמדויק עבורם ללימודים בחו"ל, בין אם מדובר בלימודים מקצועיים ובין אם בלימודים אקדמיים. השירות ניתן ללא עלות בפגישת ייעוץ והכוונה הנערכת על ידי צוות מנוסה הנמצא בקשר רציף וארוך שנים עם מוסדות לימוד שונים בחו"ל.

מי מאיתנו לא דמיין בתור ילד מה יעשה כשיהיה גדול – רופא או צייר, מורה או עורכת דין? אבל ככל שאנו גדלים, מתפכחים ומגיעים לרגע ההחלטה, המחשבה על "מה אעשה כשאהיה גדול?" הופכת אצל רובנו לפחות ופחות ברורה. בחירת ייעוד או קריירה היא אחת הבחירות המשמעותיות שנעשה בחיינו, גם אם בדורות האחרונים קיימת נטייה גבוהה יותר לשינויים מקצועיים במהלך החיים. בשל העלות הגבוהה של רוב מסלולי ההכשרה למקצועות השונים, קיים חשש מוצדק להגיע למצב שבו אנו מבינים שהמקצוע שבחרנו אינו באמת מתאים לנו, או חשש מחרטה במהלך הדרך. חששות אלו תופסים מקום משמעותי בהחלטה. גורמים נוספים חשובים המשפיעים עלינו בבחירת מקצוע יכולים לכלול את ציפיות הסביבה והמשפחה מאיתנו, הצפי לרמת ההשתכרות ביחס לצרכים במציאות, הקושי של תנאי הקבלה ללימודים, אורך מסלול ההכשרה המקצועי וסיכויי הצלחתנו בו, ועוד ועוד.

אז איך בכל זאת ניתן לקחת החלטה נכונה למרות כל הלחצים והחששות מסביב? ומה ניתן לעשות על מנת להתחיל את החיים האקדמיים בראש שקט, מתוך בטחון שהצעד אותו עומדים לעשות הוא הצעד הנכון?

בחירת מסלול לימודים בעולם המודרני מלחיצה פחות

כדי להוריד את רמת הלחץ, חשוב לזכור שבעולם הדינמי והמשתנה כל הזמן שבו אנו חיים ההחלטה על מוסד הלימודים או על תחום הלימוד כבר אינה גורלית כשהיתה. נכון, זוהי החלטה חשובה ויקרה, אך אם תעשו טעות אין משמעות הדבר שתתקעו בארבעים השנים הקרובות בעבודה שאינה מתאימה או אהובה עליכם. בניגוד לעבר, שבו נהוג היה לעסוק במקצוע אחד לאורך כל החיים, היום החיים התארכו והאפשרויות התרחבו. התפתחה ההבנה כי תחום עיסוקו של אדם משתנה מהותית במשך החיים, לעיתים מספר פעמים. לכן אפשר להירגע מעט – ההחלטה לגבי תחום הלימוד אמנם חשובה ותקבע את נקודת הפתיחה לקריירה שלכם, אך לא את מהלך כל חייכם המקצועיים.

בנוסף, כדאי שתדעו שאחוז ניכר מן הסטודנטים מחליפים מסלול לימודים לאחר שנת לימודים אחת בלבד, ואחוז גדול עוד יותר אינו עוסק בהמשך בתחום שאותו למדו. הדבר מובן ביותר – רוב הסטודנטים הם אנשים צעירים מאד בתחילת דרכם, חסרי ניסיון חיים ואולי עדיין אינם מכירים את עצמם ואת האפשרויות המקצועיות העומדות בפניהם טוב מספיק. לכן סביר מאד שיעשו טעות בהתחלה ויבחרו לא נכון, ואחר כך יתקנו לתחום מתאים יותר. גם החיים עושים את שלהם, ולוקחים אותנו פעמים רבות לכיוונים שלא חשבנו עליהם כשהיינו במהלך לימודינו. הזדמנויות ניכרות בדרך שמרחיקות אותנו ממה שלמדנו אך מביאות אותנו לעיתים קרובות דווקא להצלחה והנאה רבות יותר.

להכיר את עצמנו

לאחר שנרגענו, נוכל להתפנות לבחון עם עצמנו, להבין מה חשוב ומעניין לנו, מה יעשה לנו טוב, על מה אנו מוכנים להתפשר ועל מה לא, מהם הערכים המובילים אותנו ומהן מטרותינו. אם חלק ניכר מהערך העצמי שלנו מבוסס על יכולתנו לעזור ולקדם אחרים, הרי שכדאי שנבחר במקצוע טיפולי כגון פיזיותרפיה, פסיכולוגיה, הוראה או עבודה סוציאלית. אם מטרתנו היא להשיג הכנסה גבוהה, הרי שכדאי שנבחר במקצוע כלכלי כגון מנהל עסקים, ראיית חשבון וכד'.

אחרי שחשבנו על כל הפרמטרים הנ"ל, כדאי שנאמת אותם עם קרקע המציאות, ונבדוק מהם היכולות והכישורים הטבעיים שלנו, ואילו מיומנויות וידע כבר נמצאים ברשותנו ויכולים לסייע לנו להתקדם ולהצליח בתחום שבו אנו מתעניינים. אם אנו סובלים ממגבלה כלשהי, כגון קושי בקשב וריכוז, למשל, הרי שייתכן ועבודה בתחום התכנות אינה בשבילנו ויכולה להטריף אותנו, בעוד שעבודה שבמסגרתה ניתן להיות פעילים ותנועתיים יותר תתאים לנו יותר. אם יש לנו כישורים ייחודיים או טובים במיוחד ביחס לאחרים בתחום מסויים, כגון יכולת רכישת שפה בקלות או הבנה טכנית גבוהה, הרי שכדאי מאד לנצל כישורים אלה לטובתנו כך שיתנו לנו יתרון בתחום שבו הם יכולים להיות רלוונטיים.

לאחר שהבנו מה עשוי להתאים לנו ומהן יכולותינו, חשוב שנכיר את המקצועות הקיימים בשוק. פעמים רבות נדמה לנו שאנו מכירים את המקצוע שמעניין אותנו ושהוא בדיוק מה שמתאים לנו, אבל מאוחר יותר מתברר לנו כי שעות או תנאי העבודה הכרוכים בו אינם מה שחשבנו, או שקיימים אילוצים מסויימים ביישום המקצוע המשנים את חוויית העיסוק בו באופן משמעותי. לכן חשוב מאד לבחון את כל האפשרויות המקצועיות בתחום שמסקרן אותנו. צריך לעשות שיעורי בית ולחפש מידע, לשוטט באתרים, לקרוא המלצות של סטודנטים מסיימים, ולהתייעץ עם אנשים בתחום או המכירים את התחום היטב. מומלץ לוודא מה ניתן לעשות עם התואר שאותו אתם רוצים ללמוד – האם ניתן להתקבל עמו לעבודה בתחום או שיש צורך בתואר נוסף, למשל? באילו מוסדות ניתן להשתלב באמצעות התואר ולאן ניתן להתקדם בהם? יש לבדוק מהי רמת הביקוש למקצוע בשוק העבודה, מהן האופציות להמשך לימודים אקדמיים בתחום ומה רמת התגמול הכספי בתחום. בדיקות אלו יאפשרו לכם לדעת יותר אם תוכלו לראות את עצמכם עוסקים בתחום "בחיים האמיתיים".

לא להיתקע מחשבתית

חשוב לגשת לבחירת מסלול הלימודים בראש פתוח. פעמים רבות אנו ננעלים על תחום מסוים מתוך סקרנות או אמונה כלשהי לגביו, ולא מבחינים שבכך אנו חוסמים את עצמנו מלגלות שלל מקצועות אפשריים קשורים. תחום הפסיכולוגיה, לדוגמא, מכיל בתוכו שלל תתי תחומים שאפשר להיסחף אליהם ולמצוא בהם עניין, וביניהם קרימינולוגיה, ניתוח התנהגות, ועוד. בחינת התחומים לעומק ושמירה על ראש פתוח בבחירת תחום הלימודים תוכל לפתוח בפניכם דלתות שכלל לא ידעתם על קיומן, ולאפשר לכם לדייק את ההתאמה של תחום הלימוד והעיסוק העתידי שלכם.

בסופו של דבר, העצה הטובה ביותר והגישה הנכונה ביותר לבחירת תחום לימודים ומקצוע היא לחשוב רק על עצמכם. כן, במקרה הזה מותר לא להתחשב ברצון ההורים או הסובבים אתכם, ולעשות רק מה שנכון לכם, מתוך ההבנה שכדי להיות טובים ומצליחים בקריירה העתידית שלכם כדאי שתהיו מלאי מוטיבציה לעשייה ובעלי נכונות להשקיע מאמץ. רק כך תוכלו להבטיח לעצמכם שתסיימו את לימודיכם בהצלחה, תחוו חוויית לימודים עמוקה ומפתחת, ותהיו מלאי התלהבות להתחיל לעבוד ולהגשים את עצמכם.

מאת אפריל רש"ל, יועצת לימודים בקמפוס לימודים

מזה כמה שנים שאנו בקמפוס לימודים מרגישים כי הגל הטרנדי של לימודים בקנדה צובר תאוצה. משנה לשנה חל זינוק במספר הבקשות לויזת סטודנט, ובהתאם עולה אחוז הסירוב מטעם רשויות המדינה. יותר משליש מבקשות ויזת הסטודנט לקנדה נדחו השנה, על פי דיווחי הרשויות, הסטודנטים ומוסדות הלימוד.

למה זה קורה?

הונאה, סכנה וכוונות מפוקפקות הן שלוש הסיבות המרכזיות עליהן שמים דגש נציגי רשויות ההגירה. יותר מרבע מבקשות ויזות הלימודים נדחו ע"י רשויות ההגירה לפני חמש שנים בלבד. הדבר הוביל סטודנטים לפנות ליועצי הגירה אשר יטפלו בבקשתם ויסייעו, בתקווה, במעבר חלק של הפרוצדורה הבירוקרטית. מאז אחוז סירוב ויזת הסטודנט טיפס ליותר משליש. הדרישה ללימודים אקדמיים בקנדה פורחת בשנים האחרונות עד כדי הכפלה במספר הנרשמים למוסדות הלימוד הקנדיים. מאות אלפי בקשות של סטודנטים בינלאומיים לויזת סטודנט מגיעות לרשויות ההגירה של קנדה בכל שנה, ולקראת 2020-2021 המספר עשוי להגיע לחצי מיליון.

רשויות ההגירה יכולות לסרב לבקשת ויזת לימודים ממגוון סיבות:

• אם יש ספק לגבי כוונות המועמד לחזור בסיום הלימודים לארץ מולדתו
• אם למועמד אין הוכחות מימון מתאימות לשנת לימודים+ שנת מחייה
• אם המועמד מהווה סיכון בריאותי, סיכון פלילי או אתגר ביטחוני
• אם נציג הרשויות המטפל בבקשה אינו מוצא היגיון בתוכנית הלימודים
• אם הבקשה אינה שלמה או מדויקת, או אם קיימות עדויות להונאה/ זיוף

ניסיונות ההונאה הפכו לבעיה משמעותית בבקשות להיתר לימודים. נציגי הרשויות דיווחו כי אף נמצאו מכתבי קבלה מפוברקים/ מזויפים למוסדות לימוד, וניתן למצוא בין הבקשות מכתבי קבלה של אוניברסיטאות ידועות מאד בהם שם מוסד הלימודים מאויית באופן שגוי.

באיזו אוכלוסייה אחוזי הסירוב הגבוהים ביותר?

סטודנטים ללא השכלה על תיכונית, בוגרי תיכון. שיעור הדחייה הגבוה יותר מופיע אצל סטודנטים שהתקבלו לתעודות ותארים ראשונים בקולג'ים ואוניברסיטאות, בעוד ששיעור הסירוב יורד מעט לויזת לימודים לתוכניות מתקדמות כמו תעודות לבעלי תואר / תואר שני / תואר מחקרי.

באיזו מדינה אחוזי הסירוב הגבוהים ביותר?

למרבה הצער, אחוז הסירוב מושפע על ידי מוצא המועמד, באופן משמעותי. כך לדוגמא סטודנטים מאפריקה מסורבים הרבה יותר מאשר סטודנטים ממדינות רבות באסיה ובאירופה.

עובדים קשה כדי לבנות ולשמור על קשרים

בעוד אחוז הסטודנטים הנרשמים ללימודים בקנדה עולה כל שנה, עולה גם אחוז סירובי בקשות ויזת הסטודנט, דבר אשר הוביל אוניברסיטאות וקולג'ים לעבוד קשה כדי לבנות ולשמור על קשרים עם הגורמים הקונסולריים המחליטים על מתן ויזות סטודנט ומייצגים את קנדה; סוכנים מומחי הגירה המטפלים בהליך הסטודנט מול השגרירות ומייצגים את הסטודנט; ויועצי לימודים בינלאומיים המייצגים את הסטודנט. תפקידם של כל אלה לטפל ביסודיות בסטודנטים פוטנציאליים לפני הגשת בקשה למוסדות הלימוד ובעת הגשת הבקשה לשגרירות.

כדי לשמור על סיכויים גבוהים לקבלת ויזת לימודים, אם כך, כדאי מאד להיעזר ביועצי לימודים מומחים, ובשירות כמו זה של קמפוס לימודים המספק את כל המידע וליווי לסטודנט בכל תהליכי הרישום והקבלה ללימודים ללא תשלום.

שיהיה בהצלחה!